מהתרחיש הזה חששו מנהלי המחלקות הפנימיות ואנשי המערך הרפואי יותר מכל. בעוד מערכת הבריאות הייתה מוכוונת לקראת גל שני של מגפת הקורונה בסתיו עם תחילת תחלואת החורף השכיחה ומחלות השפעת העונתיות, כעת מוצאים את עצמם הצוותים הרפואיים עם מחלקות פנימיות מלאות מהרגיל. נראה שהסיבה, בין השאר, היא צמצום מערך האשפוז לטובת פתיחת מחלקות קורונה חדשות. התפוסות בבתי החולים שניידר, הדסה עין כרם, קפלן והמשפחה הקדושה בנצרת עולות על 100 אחוז. זאת לצד התפוסות הגבוהות, שם ובבתי חולים אחרים, במחלקות הקורונה, שם מרבית החולים במצב קשה ובינוני. מחלקות אלו דורשות כוח אדם רב, שנלקח מהמחלקות הפנימיות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מנכ"ל הביטוח הלאומי בעד המענק לכל אזרח
– שלושה דיונים בשבוע: משפט נתניהו יחל בינואר
– דגים של אושר: מנות מיוחדות לקיץ
"בגל הראשון אנשים לא יצאו מהבית והעומס על בתי החולים היה קטן יחסית, ואילו עכשיו המחלקות הפנימיות חזרו לפעילות רגילה ובמקביל מצמצים וסוגרים אותן לטובת חולי הקורונה", מסביר לנו גורם בכיר מאחד מבתי החולים הגדולים בישראל. הוא מספר כי בלא מעט בתי חולים, בוחרים באפשרות הקלה ואולי היחידה של סגירת מחלקות פנימיות שגם ככה סובלות מעומס ודוחק בלתי אפשריים וכוח האדם כעת לא מצליח לטפל בחולים הרבים בהן. המחיר הוא אובדן חיי אדם בשל ההזנחה וחוסר התכנון בכוח אדם מקצועי.
בעוד המלצות ועדת טור-כספא קבעו כי בכל מחלקה פנימית יש להקצות 16 תקנים לרופאים, המדינה מקצה 12 תקנים בלבד – וזה במקרה הטוב. בבתי החולים זקוקים לעוד תקנים ועומדים מול היצע רחב של מועמדים בוגרי בתי הספר לרפואה שמבקשים לעסוק בתחום, בעוד בבתי החולים הפריפריאליים מתקשים למלא אפילו את מעט התקנים שהוקצו להם בשל מחסור בכוח אדם שמעוניין לכתת רגליו מעבר להרי המרכז. במיפוי שנערך לאחרונה, נמצא כי חסרות כ-480 משרות לרופאים במחלקות הפנימיות.
לפני מספר שבועות התייצב שר הבריאות ח"כ יולי אדלשטיין עם הכרזה חגיגית. במסיבת עיתונאים רבת רושם הצהיר כי הצליח לקבל מהאוצר תקציבים ל-200 תקני רופאים חדשים שיעמדו לרשות המערכה בקורונה במחלקות הפנימיות. בפועל, כך מתברר, רק תקנים בודדים, מילאו את השורות במקומות הנדרשים. אם תשאלו את פרופסור אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית, הוא כלל לא הופתע שהתקנים לא הגיעו למקומות הנצרכים. "מקבלי ההחלטות במשרד הבריאות החליטו לתת חופש בחירה למנהלי בתי החולים וכשאתה פועל כך, זה כמו לתת לחתול לשמור על השמנת".
פרופ' אליס מסביר כי אחת הסיבות שהמחלקות הפנימיות נראות כך נובעת מהעובדה שמנהלי בתי החולים הזניחו באופן כרוני את מחלקות האשפוז הפנימיות. "לא בגלל שהם אנשים רעים וכי זה בכוונה אלא כיוון שהמחלקות הפנימיות לא עומדות בסדר העדיפויות והן לא רווחיות כלכלית – וזה מנציח את העוולה". בשיחה עם גורם אחר מבית חולים במרכז הארץ, הוסבר לנו כי מנהלי בתי החולים מעדיפים להעסיק עוד רופאים מרדימים שיאפשרו להם לבצע יותר ניתוחים שיכניסו כספים לבית החולים במקום להקצות את המשאבים לרופא שיטפל בחולים הזקנים, המסכנים והכרוניים במחלקות הפנימיות ולכן התקנים החדשים הלכו לתחומים הרווחיים יותר. "משרד הבריאות לא מחמיץ הזדמנות להחמיץ הזדמנות ולתקן את המצב בפנימיות", אומר על כך פרופסור אליס ומדגיש כי "אי אפשר להמשיך לחלק תקנים ולא להבהיר במפורש לאן הם מיועדים".
עדות קשה למציאות במחלקות הפנימיות בבתי החולים נשמעה הבוקר (א') מפי מנהלת מחלקה בבית חולים במרכז הארץ שסיפרה לנו כי רק בסוף השבוע האחרון שיחררה חולה שסבל מכאבים איומים ואובחן בצורה שגויה, בשל הצוות הרפואי המועט שעמד לרשותו ויכול היה להקדיש לו את הזמן הראוי לאבחון מצבו. הבוקר הוא חזר לבית החולים במצב קשה ובסכנת חיים. "זו מלחמת הישרדות ועוד לא הגענו לחורף. לוקחים מהמחלקות הפנימיות רופאים לתגבר את מחלקות הקורונה וחדרי המיון והפנימיות שוב נותרות האחרונות בשרשרת החיים", מאשימה הרופאה. במחלקות הפנימיות העמוסות לעייפה מתמודדים במקביל עם אינספור אירועי תחלואת קורונה מצד מטופלים שמגיעים למחלקה ורק לאחר האשפוז בבית החולים הם מזוהים כמאומתים לנגיף המדבק.
"המציאות היא שבחדרי המיון ממהרים לשלוח את החולים עם מחלות הריאה וקשיי הנשימה והמחלות הפנימיות אל המחלקות כי אין להם זמן ומקום להמתין לתוצאות בדיקות הקורונה שנלקחות מהם עם הגעתם למיון. ברגע שהם מגיעים אלינו למחלקות הפנימיות ואנחנו מקבלים אחרי כמה שעות את תוצאות הבדיקה החיובית שלהם הם מספיקים להדביק חולים שבאו איתם במגע בחדרי האשפוז העמוסים במחלקות וכפועל יוצא חולים שנחשפו לחולה המאומת צריכים לעבור לחדרי בידוד. התוצאה היא שחולים לא מקבלים את הטיפולים הנכונים מרוב עומס, ומשלמים על כך בחייהם. אנחנו בעיקר עסוקים בכיבוי שריפות ומנסים לתת שירותי רפואה סבירים וזה עוד לפני גל תחלואת החורף עם השפעות והקורונה המשתוללת", סיפרה הרופאה.
בבית החולים רמב"ם עומדים כעת על קרוב ל-90 אחוזי תפוסה, מחלקת הקורונה עומדת על 54 אחוזי תפוסה אבל עם עליית התחלואה הקשה והמספרים של הנדבקים מידי יום מבינים בבית החולים כי יש להיערך כעת לפתיחת מחלקת קורונה נוספת, כזו שלרוע המזל ומכורח הנסיבות תבוא במקום מחלקה פנימית קיימת שתיסגר.
"אני רואה שהולך להיות פה גל רציני מאוד" אומרת ד"ר איילת רז, מנהלת מחלקה פנימית א' ברמב"ם. בגל התחלואה הראשון של הקורונה היא ניהלה את מחלקת הכתר לטיפול בחולי הקורונה שבבית החולים הגדול ביותר בצפון. "הפרופיל של המטופלים כרגע שונה לרעה מאיך שהיו כשאני ניהלתי את המחלקה. החולים כעת במצב קשה יותר פיזית ומשמעותית, התמהיל השתנה לחלוטין. יותר צעירים ויותר קשים. מי שמטפלים בחולי הקורונה אלו הם הרופאים הפנימאים והם הלוחמים העיקריים עליהם נופל רוב הנטל במערכת. אני יודעת שבכל יום המחלקה שלי יכולה להפוך למחלקת קורונה אבל לפני כן, אנחנו מתמודדים עם עומסים במחלקה. אנחנו רגילים לעבוד בצפיפות ולחץ אבל העומס כעת הוא בעיקר נפשי. אתה לא יודע מה המטופל שמולך מביא איתו למחלקה והאם יש לו קורונה וברגע שמתגלה חולה אנשי הצוות נפסלים ונשלחים לבידוד עד שברור למערכת האם לא נדבקו מהחשיפה לחולה.
"הקורונה כבר כאן והיא לא מתכוונת להיעלם. אנחנו נערכים למציאות כזאת ומדריכים את הצוותים כיצד לטפל בחולים רבים, מעל היכולת שלנו, אבל חייבים למנוע מאתנו להגיע למצב הזה כי המציאות עלולה להיות איומה. אנחנו פשוט חייבים עוד כוח אדם".
