בשורה טכנולוגית לתלמידים הסובלים מהפרעות קשב וליקויי למידה, עשויה להגיע בקרוב מדרום. זוג דתי מקיבוץ עלומים, הורים לשבעה ילדים, יחד עם אב ובנו, מהנדסי תוכנה מפזורת העיר רהט, נמצאים בשלבים מתקדמים של פיתוח כלי טכנולוגי שעשוי לשנות את אופן הלמידה אצל ילדים המאובחנים עם לקויות למידה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– יש דרכים יותר חכמות מחלוקת כסף לאזרחים
– דווקא עכשיו: שביתת העובדות הסוציאליות מוצדקת
– יישוב קהילתי חדש בגלבוע, דתי־חילוני: מיטל
הרעיון נולד אצל יאיר ומיכל הולנדר, מתוך חוויה אישית ומשפחתית. יאיר הולנדר, עורך דין במקצועו, סבל כילד מהפרעת קשב שאובחנה בשלב מאוחר. כיום, ארבעה משבעת ילדיהם של יאיר ומיכל מאובחנים עם הפרעות קשב וליקויי למידה. מיכל ויאיר ניסו במהלך השנים שיטות למידה שונות ומגוונות כדי להקל על ילדיהם את הלמידה. "בשלב מסוים אמרנו שלא יכול להיות שאין שום כלי טכנולוגי שיכול לעזור להם. חשבנו שבמקום להתאים את ילדינו לצורות הלמידה הקיימות, הלמידה צריכה להתאים את עצמה לצרכים של הילדים. חיפשנו כלים טכנולוגיים מתאימים ואחרי שלא מצאנו, החלטנו להמציא בעצמנו כלי כזה". מיכל, מתכנתת במקצועה, עובדת בשנים האחרונות בתפקידי ניהול בקיבוץ עלומים. את אפיון המוצר היא כתבה יחד עם בעלה יאיר שחווה על בשרו את קשיי הלמידה.
הכלי הטכנולוגי שיזמו בני הזוג הולנדר מציע פלטפורמה כוללת ונגישה המבוססת על בינה מלאכותית ומאפשרת התאמה לצרכים של הילד ולקצב הלמידה שלו. "אם למשל ילד סובל מדיסלקציה ויש לו שגיאות כתיב, האפליקציה תזהה את שגיאות הכתיב ותתקן אותן, ואם ילד מתקשה בקריאה, האפליקציה תקריא לו את הטקסט במקום לחכות שהמורה תגיע אליו בסוף השיעור ותקריא לו את הטקסט אחרי שכולם כבר קראו". אחד ממושגי היסוד בלימוד ילדים עם לקויות למידה הוא שינון בעל פה. האפליקציה של הולנדר מתנהלת בקובצי שמע כך שהילד יכול להכניס את התשובות באמצעות הקלטות, וגם המורה יכול להכניס לאפליקציה תכנים קוליים.
בני הזוג הולנדר רוצים שהכלי הטכנולוגי יגיע לתלמידים, לא רק כאפליקציה בנייד, אלא גם במחשב בכיתה. הולנדר מודעת לכך שהיא מוסיפה כך לילדיה שעות מסך, אך משוכנעת שהאלטרנטיבה הקיימת היום עבורם, גרועה יותר. "אם לתלמידים עם לקויות למידה יש מורת שילוב שיכולה להתפנות אליהם רק לשעה בשבוע, אז אני מעדיפה שהילד שלי יישב בכיתה עם מסך ואוזניות, ויקבל מענה טכנולוגי, במקום לבזבז שמונה שעות על בהייה בלוח או הפרעה בכיתה. כך לפחות אני יודעת שהוא ינצל את שעות הלמידה לצבירת ידע ולא להוצאת תסכולים".
הולנדר מציינת שכיום קיימות כבר אפליקציות טובות לתלמידים עם ליקויי למידה, במקצועות האנגלית והחשבון אך לא במקצועות אחרים. "המטרה היא להכניס את כל תוכן הלימוד, גם במקצועות כמו גיאוגרפיה, מדעים והיסטוריה לתוך הכלי הטכנולוגי".
במהלך פיתוח האפליקציה, הבינו בני הזוג הולנדר שהם זקוקים לסיוע בהמשך הפיתוח ובתקציבים והצטרפו לתוכנית המאיץ הטכנולוגי "סטארט אפ נגב", תוכנית המעודדת מנהיגות טכנולוגית בחברה הבדואית והיהודית. "כשהגענו לשם עם הבת הקטנה שלנו, הרגשנו קצת שונים כי כולם מסביבנו היו מהחברה הבדואית, אבל מהר מאוד נוצר חיבור עם האנשים שם, והחל שיתוף פעולה".
בני הזוג הולנדר חברו לחסן אלזיאדנה, מהנדס תוכנה במעבדת חדשנות בסיטי בנק, ולבנו נסר, אף הוא מהנדס תוכנה בתחילת דרכו, והארבעה החלו לקדם יחד את פיתוח האפליקציה. לאלזיאדנה האב יש 23 שנה של ניסיון בפיתוח והובלת צוותים במערכות תוכנה מורכבות במגוון חברות עתירות ידע בעולם ההייטק הישראלי. כששמע על רעיון של הולנדר, הוא התחבר מיד. "הרגשתי שאנחנו מדברים על כאב משותף של תלמידים עם לקויות למידה והוריהם", הוא מספר. "החברה הבדואית סובלת מחוסר מודעות לאתגרים הללו. הורים לא מאבחנים את ילדיהם, וחושבים שהקושי שלהם יעבור לבד. בנוסף, חסרים לנו כלים טכנולוגיים להתמודד עם האתגרים. התוכנה שלנו נועדה להנגיש כלים ופתרונות לילדים המתקשים. אני מאמין שכשיהיה מוצר כמו שלנו, שניתן יהיה לרכוש בעלות נמוכה, הוא יאפשר להורים לעבוד עם הילד בבית, בלי להזדקק לעזרה מבחוץ".
בסוף חודש יולי ישתתף המיזם של הולנדר ואלזיאדנה, יחד עם 11 מיזמים נוספים, בתחרות של המאיץ 'סטארט אפ נגב'. המאיץ, שפועל במרכז סוויץ' שבפארק התעסוקה עידן הנגב ומופעל על ידי מונא חלל לשינוי, הוא יוזמה משותפת של חברת כיל, קרן יק"א, עמותת מ.ט.ע, משרד החקלאות, מכון טריגובוף, עמותת ארץ-עיר ומרכז יזמות ח"י בספיר. שלושת המיזמים שיגיעו למקומות הראשונים בתחרות, יזכו למימון בעלות בין 30-50 אלף שקלים להמשך הפיתוח. "יש לנו כבר מוצר מינימלי שאפשר לצאת איתו לשוק", אומר אלזיאדנה. "התקווה היא שבאמצעות התמיכה, נוכל עוד מספר חודשים כבר לנסות אותו כפיילוט בבתי הספר."
