בבית המשפט המחוזי בירושלים התנהל היום (ב') דיון נוסף בהסגרתה של מלכה לייפר לאוסטרליה שנמלטה לישראל בעקבות טענות על עבירות מין שביצעה בתלמידותיה, שלוש אחיות, לפני 12 שנים.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
– התוכנית שתגן על הקשישים: 7,000 בדיקות יומיות
– "את מתלבטת במי לטפל, בילד שהוכה או בנפגעת תקיפה מינית"
– אווירת פריימריז: מלחמת הכול בכול בליכוד
בדיון שנערך היום (ב') התחדשו הליכי ההסגרה לאחר שבחודש מאי קבעה שופטת המחוזי חנה מרים לומפ כי לייפר כשירה לעמוד לדין מאחר והתחזתה לחולת נפש בכל הנוגע לגבי כושר שיפוטה ויכולת תיפקודה. עורכי דינה של לייפר ערערו על החלטה זו לבית המשפט העליון ודיון בעניין זה יתקיים בשבוע הבא.
פסק הדין ממאי מצטרף להחלטת השופטת ברק ארז שדחתה אתמול (א') את ערעור פרקליטיה של לייפר לאפשר להם לעיין בחומרים המתעדים שיחות בין המתלוננות ונציגי ממשלת אוסטרליה לבין נציגי ממשלת ישראל.
לייפר שנמנעה עד כה מלהתייצב לדיון, לא התייצבה גם היום אלא באמצעות שיחת ווידאו כשהיא מרכינה ראשה ומכסה את פניה כל זמן הדיון.
עו"ד ניק קאופמן שהצטרף לצוות ההגנה של לייפר טען כי לא ניתן להסגירה משום שעל פי האמנה בין ישראל לאוסטרליה מעשים מגונים האסורים שנעשו בהסכמה באוסטרליה, אינם שווים מבחינה מושגית לעבירות בישראל. זאת על פי חוות דעת בנושא הדין הבינלאומי שהגיש לבית המשפט ד"ר כריס בויס. בנוסף, טען כי יש שאלה האם העבירה הספציפית בה מואשמת לייפר מופיעה באמנת ההסגרה.
על פי הדין בישראל, לעבירות מן הסוג הזה ישנו צורך בהוכחת אלמנט הניצול, דבר שלכאורה קיים רק במקרה אחד של אחת האחיות. השאר לטענתו, נתנו את הסכמתן בכך שלא התנגדו למעשים וכי העותר לא הצליח להוכיח כי אכן התנגדו. משכך, לדבריו, עולה השאלה האם ניתן להגדיר את האישומים בגין מעשים מיניים אסורים בהסכמה והאם הגדרה זו מאפשרת הסגרתה לאוסטרליה.
עו"ד מתן עקיבא מהפרקליטות דחה בקש את טענותיו של קאופמן. הטיעון על הכשרת הראיות לדבריו אינו יכול להיבחן באמצעות הדין הישראלי, אלא באמצעות הדין האוסטרלי בלבד, "זה שעו"ד קאופמן טוען שהשופט באוסטרליה רשלן זו טענה יפה. ראוי שהיא תיבדק באוסטרליה ולא על ידי בית המשפט הישראלי" אמר עקיבא.
באשר לטענות כי העבירה המיוחסת ללייפר אינה נכללת באמנת ההסגרה שבין ישראל לאוסטרליה, טען עקיבא כי אותה אמנה באה לתת את אותה גמישות של יכולת להוסיף עבירות כפי שהדבר יכול להיעשות כיום עם עבירות חדשות שנכנסות לחוק הישראלי.
באשר לטענותיו של קאופמן כי ללייפר קשר הדוק עם מדינת ישראל וכי היא רואה בעצמה תושבת המדינה, עו"ד עקיבא תקף ואמר כי לייפר עזבה את אוסטרליה כאשר האשמות נגדה החלו להתפרסם ברבים. בנוסף לבקשת ההסגרה עסק קאופמן בשאלת מעמדה של לייפר בישראל, ובפרקליטות טוענים כי היא נמלטה בעקבות החשדות נגדה: "לייפר קמה ועזבה את אוסטרליה באופן מהיר, תוך מעט מאוד שעות. לא מתוך קשר רגשי מיוחד לישראל".
בנוסף, טען קאופמן כי החוק באוסטרליה כמו בישראל קובע כיצד יש להכשיר עדויות ולטענתו הראיות הללו לא הוכשרו כדין. עדויות המתלוננות נלקחו על ידי המשטרה המקומית ולאחר מכן המתלוננות התייצבו בפני רשמת שהחתימה אותן על תצהיר לפיו הן מאשרות כי תוכן העדויות שצירפו בתצהירים שלהן הוא אמת. טענתו היא כי הרשמת קיצרה את העדויות וצירפה אותן לעתירה בלי ששמעה אותן בעצמה אלא הן הושמעו רק בפני איש המשטרה.
עוד טען עורך דינה של לייפר שהסגרתה ופסיקת בית המשפט כי מדובר במתחזה יביא להשפעה על חבר המושבעים באוסטרליה וחשש מאי צדק במשפט. בנוסף, קיים לדבריו החשש כי לייפר לא תוכל לקיים אורח חיים חרדי וכאישה חרדית שסובלת מבעיות נפשיות, התנאים בכלא האוסטרלי יהיו מסכני חיים עבורה.
באשר לטענות אלה טען עקיבא כי מדובר בטענה תאורטית וכי עו"ד קאופמן מכריע מראש כי כל חבר המושבעים במלבורן יהיה מוסת מראש נגד לייפר וכי שיטת חבר המושבעים אינה עילה מספיקה למניעת הסגרת אדם. בנוסף טען עקיבא, כי על אף הליך ההסגרה, לישראל יש עניין בתנאי כליאתה של לייפר וכי מובטח לה אוכל כשר ותנאים המתאימים לאורח חייה החרדי.
עו"ד קאופמן גם עסק בשאלה האם ניתן להעמיד את לייפר לדין בישראל וטען כי העובדה שרק אחד מן האישומים מייחס לה מעשה מגונה שלא בהסכמה, אינו די מספיק לכדי כתב אישום בישראל, "אני מבין בדיוק מה הרגישות בתיקים האלו ואין לי כוונה לפגוע במתלוננות אבל צריך לזכור שכפי שהן מתלוננות גם המשיבה בתיק הזה זכאית לחזקת החפות" אמר קאופמן. המתלוננות מצידן, טענו כי הן פחדו מלייפר והפחד שיתק אותן מלהתנגד. קאופמן טוען כי תחושת הפחד היא סובייקטיבית ולא נבעה מאיום או ניצול של לייפר וכי אין די בקשרי מרות, עבודה או חינוך כדי שתתבקש עבירה פלילית.
עקיבא טען כי סדר הדין הפלילי מאפשר לבית המשפט להרשיע אשם מעבירה אחרת בכתב האישום וכי הסכמת המתלוננות לא סותרת את האישומים. "אנחנו מאמינים למתלוננות, עו"ד קאופמן לא. אלא שדעתו לא חשובה כאן" טען עקיבא. "דעתנו לא חשובה. מדובר באמינות של שלוש בנות שאלוהים יודע שאין להן אינטרס לספר מה שסיפרו"
בתיאורו את מערכת היחסים בין לייפר לבנות, האשים נציג הפרקליטות את לייפר שניצלה את הבעיות שהבנות חוו בבית וראו בבית הספר כמקום מפלט. היא פיתחה איתן מערכת יחסים קרובה, נתנה להן את ההרגשה כי הין יכולות לבטוח בה ואף ביקשה מאחת מהן לקרוא לה אימא. אותה מערכת יחסים קרובה גלשה לעבירות מין שביצעה בהן מספר פעמים בשבוע במשך כמה שנים, בביתה.
עקיבא הביא בסיום דבריו ציטוט של אחת המתלוננות: "קשה להסביר איך גברת לייפר יכלה לנצל אותי הרבה זמן בלי שאומר לאף אחד. יש לנו קהילה נוקשה מאוד, אפילו כבוגרת ועובדת בית הספר לא יכולתי לעמד מולה בכל פעם שנגעה בי כי פחדתי מה יקרה לי אם אעשה זאת. הפעם היחידה שעשיתי זאת כשהרגשתי שהתינוק שלי בסכנה. אני יודעת שזה גרם לי להרגיש מפוחדת וחסרת נוחות, ושלא היה אף אחד שיכולתי לספר לו. אנו מקווים שבית המשפט יקבל את העתירה ויסגיר אותה לאוסטרליה בגין סעיפי ההסגרה".
עורך דינה של לייפר טען כי לייפר הפכה אויבת העם בעקבות הסיקור התקשורתי לו זוכה התיק נגדה וכי שמע כי אפילו נטפליקס מתכוונים לעשות סדרה על לייפר. "את תהייה כוכבת שם" אמר לשופטת לומפ.
הדיון הסתיים והחלטה בעניין תמסור השופטת לומפ ב-21 לספטמבר, צום גדליה. בשבוע הבא כאמור ידונו בערעור על החלטת המחוזי כי לייפר כשירה לעמוד לדין. אחרי 6 שנים ועשרות דיונים, במידה ויוחלט על הסגרתה, ערעור צפוי להיות מוגש גם על החלטה זו.
