חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד וחברת התרופות הבריטית-שוודית אסטרהזנקה דיווחו אתמול (ב') כי החיסון שפיתחו לנגיף הקורונה, וממשלות ארה"ב ואירופה השקיעו בו הימורים משמעותיים, היה בטוח והפעיל את המערכת החיסונית של הגוף בניסויים מוקדמים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– המטרות והקשר האיראני: מאחורי התקיפות האוויריות בסוריה
– דעה: העימותים בליכוד מעידים על סדקים בשלטון נתניהו
– ניצחון לפיקוח הפרלמנטרי על הטיפול בקורונה
המחקר, שפורסם בכתב העת הרפואי הבריטי לנסט וכלל 1,077 מתנדבים, תואר כמבטיח. דיווח שני באותו כתב העת על חיסון סיני הראה מה שחוקרים שלא היו מעורבים בניסוי הגדירו כתוצאות צנועות אך חיוביות גם כן.
שני החיסונים הם בין 23 מועמדים שעוברים כעת ניסויים בבני אדם, כך על פי ספירה מתעדכנת של ארגון הבריאות העולמי. יותר מ-130 אחרים נמצאים כעת בשלבים קדם-קליניים, אולם אף אחד מהם עוד לא הוכח כמגן על אנשים מפני הדבקה או חולי. מדענים מזהירים שאף אחד עוד לא יודע איזו רמה של תגובה חיסונית נדרשת כדי להגן מפני הנגיף בעולם האמיתי, בכל מנעד המתחסנים – צעירים וזקנים, בריאים ואלו עם מחלות רקע.
אולם בתקווה שמספר חיסונים יצופו בקרוב כדי להשקיט את המגפה העולמית, ממשלות משקיעות סכומים מאסיביים וחברות התרופות מתכוננות לייצור המוני.
הממשל האמריקני התחייב להשקיע 1.2 מיליארד דולר במאמץ של אוקספורד וקיבלה בתמורה הבטחה ל-300 מיליון מנות עד אוקטובר. אירופה קיבלה התחייבות לעוד 400 מיליון מנות, בעוד הממשלה הבריטית אמורה לקבל 100 מיליון מנות, לצד התחייבות נוספת מלונדון אימפריאל קולג' לחיסון אחר שבפיתוח. סין עצמה אישרה כבר בחודש שעבר שימוש בחיסון שפותח אצלה בתוך הצבא.
ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון היה מעודד בנוגע לתוצאות המוקדמות של החיסון של אוקספורד. "אלה חדשות חיוביות מאוד. כל הכבוד למדענים והחוקרים המבריקים והמובילים בעולם", צייץ אתמול. "אין ערבויות, אנחנו עדיין לא שם ונדרשים ניסויים נוספים – אבל זה צעד חשוב בכיוון הנכון".
הקצב שובר השיאים של מפתחי החיסונים עודד רבים שמקווים שהנגיף יחלוף מהעולם עד שנה הבאה, והחיים יחזרו לשגרה. אולם עוד חסר מידע רב על הקורונה. רק בשבוע שעבר דיווחו חוקרים בריטים כי אנשים שנדבקו בנגיף עלולים לאבד במהירות את הנוגדנים ההגנתיים שפיתחו, מה שמעלה את האפשרות שההגנה לטווח ארוך עלולה להיות חמקמקה. ועדיין, חוקרים באוקספורד ובמקומות אחרים אופטימיים שהם יכולים למצוא שומר ראש קבוע נגד הדבקה.
"אנחנו מקווים שהמשמעות היא שהמערכת החיסונית תזכור את הנגיף, כך שהחיסון שלנו יגן על אנשים למשך תקופה ממושכת", אמר אנדרו פולארד, ממובילי המחקר, בהצהרה לתקשורת. "עם זאת, אנו זקוקים למחקר נוסף לפני שנוכל לאשר שהחיסון אכן שמגן ביעילות מפני SARS-CoV-2, ולבדוק למשך כמה זמן ההגנה נמשכת".
ניסויים רחבי היקף בחיסון של אוקספורד נערכים בבריטניה, בברזיל ובדרום אפריקה. ארה"ב מתכננת לבדוק אותו בהמשך הקיץ, יחד עם קומץ מועמדים אחרים, בניסויים קליניים שבכל אחד מהם יהיו כ-30 אלף מתנדבים.
החיסון שפותח באוקספורד נקרא ChAdOx1 nCoV-19 ויוצר מגרסה מוחלשת ולא מנטפלת של הנגיף שגורם להצטננות. החיסון הונדס כדי לבטא מעט מנגיף הקורונה, המייצר את חלבון הדוקרן שהנגיף משתמש בו כדי לחדור לתאים אנושיים ולהדביק אותם.
פול אופיט, מנהל המרכז לחינוך לחיסונים בבית החולים לילדים בפילדלפיה, אמר שעדיין לא ברור עד כמה הזיכרון החיסוני בתאי T יגן נגד נגיף הקורונה, בין היתר מכיוון שזיכרון חיסוני בדרך כלל יותר יעיל נגד פתוגנים שיש להם תקופת דגירה ארוכה יותר מזו של הקורונה. החשש הגדול ביותר של אופיט בנוגע למחקר של אוקספורד הוא שבזמן שהחיסון הפעיל את המערכת החיסונית בצורה הטובה ביותר כאשר הועבר בשתי זריקות, השיטה הזו רק נוסתה על עשרה בני אדם.
"הייתי רוצה לראות בשלב השני של הניסוי שתי מנות שגורמות באופן רציף לתגובת נוגדנים מנטרלת – ושהוא מגן לתקופה ארוכה יחסית. לא כמה חודשים, לא כמה שבועות," אמר אופיט.
מומחים למחלות זיהומיות מזהירים כי יש לחלק חיסונים באופן נרחב כדי להגן על האוכלוסייה הכללית, ובעידן של ספקנות רחבה ואף עוינות גלויה כלפי מחקרים ומדענים, כל חיסון שאינו מביא ביצועים, או גורם לתופעות לוואי קשות, יפגע במאמץ הזה. מאמר מערכת בלנסט הזהיר כי "המרוץ לחיסון נע במהירות, מכיוון שהצורך בפתרון ניכר, אך איננו יכולים לשכוח כי בטיחות היא החשובה ביותר".
כדי להמחיש כמה גבוהה הציפייה לתוצאות, אפילו מוקדמות ביותר – תוצאות הניסוי של אוקספורד דלפו לכלי תקשורת בימים שלפני הפרסום, וההתלהבות המשיכה להיבנות בסוף השבוע.
"בעיניי המסר הוא: נראה שזה מצדיק מחקר נוסף. אין כאן אמירה חותכת", אמר פיטר הוטז, דקאן בית הספר הלאומי לרפואה טרופית במכללת ביילור לרפואה. "בשורה התחתונה יש אולי הבטחה כלשהי, אבל בהחלט אינך יכול להכריז על ניצחון בשני החיסונים האלה. אין כאן שום דבר שיגרום לי לומר שאנחנו יכולים לשחרר את זה עכשיו לציבור".
המועמד הסיני נבדק בקרב 500 בני אדם והוכח כבטוח יחסית, כאשר הוא גורם לתופעות לוואי כמו כאב בנקודת ההזרקה, חום וכאבי ראש. הוא גרם לתגובה חיסונית אצל מרבית המשתתפים. עם זאת, תפקודו המוקדם של החיסון מאכזב חלק מהמדענים, והיו חששות שהוא לא יעבוד אצל אנשים רבים. יש חסינות משמעותית באוכלוסייה האנושית לטכנולוגיה בליבת החיסון – נגיף לא מזיק שמשמש להכנסת גן שמפעיל את התגובה החיסונית לנגיף הקורונה. החיסון הפעיל ייצור נוגדנים מנטרלים שיכולים לחסום את הנגיף רק אצל כמחצית מהנבדקים – 59 אחוז מאלו שקיבלו מנה גבוהה ו-47 אחוז מאלו שקיבלו מנה קטנה יותר. מבוגרים נטו להגיב בצורה פחות טובה.
ההוכחה הסופית לשאלה האם חיסון כלשהו עובד יהיו ניסויים קליניים רחבי היקף המשתמשים בהטלת מטבע כדי להחליט באקראי אם אלפי אנשים יקבלו את החיסון הניסויי או זריקת פלצבו – ואז ממתינים לראות אם הקבוצה המחוסנת מוגנת מפני הדבקה או מחלה קשה.
המערכת החיסונית משתמשת בגישה מורכבת כדי להביס כל פתוגן, ועדיין לא ידוע בדיוק מה מגן מפני הדבקה בקורונה.
תשומת לב ציבורית רבה התמקדה בנוגדנים החוסמים את הנגיף ומנטרלים אותו. חיסונים ניסויים אחרים של חברת הביוטכנולוגיה מודרנה וענקית התרופות פייזר מפעילים נוגדנים ברמות דומות או גבוהות יותר מאשר אצל אנשים שמתאוששים באופן טבעי מהקורונה, תוצאה שמדענים רבים אומרים שיש בה תקווה.
ניתן להשוות סוג אחד של תא T, תאי T מסייעים, ל"מאמן כדורגל, שמנהל את הקבוצה", אמרה אנג'לה רסמוסן, וירולוגית מאוניברסיטת קולומביה. "הם מתאמים את התגובה החיסונית של כל שאר התאים במערכת החיסונית – אלה הכי חשובים". תאי ה-T המסייעים יכולים להורות למערכת החיסונית לייצר נוגדנים שנלחמים בנגיף.
ישנם גם תאי T "קטלניים", שמסוגלים להשמיד תאים נגועים. "לא ברור התפקיד שממלאים תאי T כאלה במחלה בקורונה", אמר לנו אופיט. "במובן מסוים, הם מהווים קו הגנה שני".
תרגום: אלחנן שפייזר
