הוא עזב משרה אקדמית נוחה בבית הספר למנהל עסקים וורטון, בית ומשפחה בפילדלפיה ומסלול מקצועי שעשוי להביא אותו לפרס נובל, ונענה להזמנת ראש הממשלה נתניהו לשמש נגיד בנק ישראל. כשפרופ' אמיר ירון נכנס לתפקידו בדצמבר 2018, הכלכלה הישראלית הייתה ברמות שיא: צמיחה עקבית וגבוהה, עלייה ברמת החיים ואבטלה נמוכה מאוד. קצת יותר משנה אחר כך, הוא מוצא עצמו בצומת קריטי של ניווט ספינת המשק על גלי המים הסוערים שהביאה עימה הקורונה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– קיום בשבר: ועידת מרכז "שם עולם" באתר מקור ראשון
– התאוששות מלידה יכולה להיות מלווה בהרבה פחות תסכול וכאב
– ישראל והודו ישתפו פעולה בפיתוח בדיקת קורונה זריזה
"אנחנו במשבר שלא ראינו כמותו", אומר לנו הנגיד השבוע בלשכתו בקומה השביעית של בנק ישראל. "גם מבחינת ההתכווצות הכלכלית שאנחנו רואים, אובדן התוצר, וגם רמות האבטלה הגבוהות. כרגע התחזית שלנו היא ירידה של שישה אחוזים בתוצר השנה, אבל מאז קרו עוד אירועי תחלואה, כך שנוספו עוד סיכונים. מעבר לזה יש לנו את החורף הקרוב, נובמבר־דצמבר, שהשפעת והקורונה עלולות להשתלב בו יחד. אם בהתחלה חשבנו שזה יהיה אירוע של כמה חודשים, שכולנו רק צריכים להחזיק את האף מעל המים לשלושה חודשים וביוני־יולי נצא מזה, עכשיו ברור לכולם שזה אירוע שילווה אותנו לתקופה יותר ארוכה".

המדינה פרסה כמה וכמה תוכניות סיוע עד כה – הלוואות, מענקי עידוד תעסוקה וסיוע לעצמאים ומשקי בית. אתה חושב שהממשלה פועלת בכיוון הנכון?
"אנחנו בבנק ישראל הבנו שזה אירוע שונה מהמשבר של 2008. ב־2008 מדינת ישראל לא נפגעה ולא היינו חשופים לנגזרים על משכנתאות שהיו בארה"ב וכדומה. האירוע הנוכחי שונה במהותו, הוא בריאותי שהפך לכלכלי שיכול להפוך לפיננסי. לכן בצד הפיסקלי הבנו מהר מאוד שפה צריך דיסקט שונה, וצריך להשקיע הרבה מאוד כספים כדי לסייע לצלוח את המשבר. למרות שבכל מערכות הבחירות דיברנו על צמצום הגירעון המבני, פה אמרנו שהממשלה חייבת לסייע. היינו בין הראשונים, אם לא הראשונים, שאמרו את זה, וגם ליווינו את התהליך בשיתוף פעולה עם משרד האוצר. תוכנית הסיוע נסגרה כאן בשולחן הדיונים, באחת בלילה. היינו גם בין המובילים של תוכנית היציאה, ועכשיו של רשת הביטחון שניתנה לעסקים, לעצמאים ולשכירים. בכל התחומים הללו אנחנו סביב השולחן, ולא רק צופים אלא תורמים אקטיבית בנושאים האלה".
אתה יכול להבין את המחאה הציבורית והטענות שהממשלה לא עושה מספיק?
"יש את הצד האמפתי. מאחורי המספרים יש אנשים. אתה רואה קרוב למיליון איש יוצאים לחל"ת, מובטלים, אנשים שאיבדו את העסק שבנו בשתי ידיים, ואתה לא יכול להישאר אדיש. וזה נכפה על אנשים, זה לא שהם לא ניהלו נכון את העסק. ברמה המקרו־כלכלית אנחנו בתובנה שזה אירוע שונה, ולכן אנחנו צריכים לתת סיוע. אבל סיוע לא אומר לפזר כסף סתם. צריך לתת אפשרות לגישור, לתת כמה שיותר אפשרויות לעסקים להמשיך לפעול באמצעות אשראי או מענקים, וגם למשקי בית אפשרות להמשיך לחיות. זה לא אומר שהתקופה לא תכאב, הממשלה לא יכולה לכסות את כל היריעה.
"אנחנו בבנק ישראל, בכלים המוניטריים, יכולים להחליט להוריד ריבית, כמו שהורדנו, וביצענו את זה בצורה נחושה ומהירה. לממשלה זה שונה. תוכניות פיסקליות (ממשלתיות) זה משהו שלוקח זמן. אם היינו בתנאי מעבדה, שממד הזמן לא חשוב, כל תוכנית כזו אפשר לנסות לייצר בצורה האופטימלית והמדויקת ביותר. בכמה מהפעולות עד כה היה חשוב שהדברים יגיעו לנקודת הקצה של הסיוע בצורה יותר מהירה. ממד הזמן הוא קריטי, ופה מצד אחד למערכות פיסקליות לוקח יותר זמן, יש הרבה מגבלות תפעוליות, אבל היה צריך לעבוד יותר מהר. אם הסיוע היה מגיע מהר יותר, ייתכן שהיינו רואים פחות מחאות והיינו יכולים להיות במקום אחר".
"מאחורי המספרים יש אנשים ואתה לא יכול להישאר אדיש. צריך לתת סיוע, אבל לא לפזר כסף סתם. זה לא אומר שהתקופה לא תכאב"
יש ביקורת על כך שהכסף לא מגיע למקומות הנכונים.
"באופן כללי בתוכניות ממשלתיות תמיד יהיו כאלה שמגיע להם ואולי לא יקבלו, ויהיו כאלה שלא מגיע להם ויקבלו. יש כאן טרייד אוף, כשאתה מנסה למצוא את הנוסחאות המצוינות האלה אתה מאבד את ממד הזמן, שהוא קריטי. ופה אני חושב שאיבדנו זמן בהתחלה, וזה גרם לחלק מהשחיקה באמון הציבור בנושא".
למרות זאת, בשבוע האחרון התבטא הנגיד נגד תוכנית המענקים של נתניהו שעלותה תעמוד על שישה מיליארדי שקלים. על אף תמיכתו במתן מענקים, שלצד ממד הסיוע שבהם נועדו גם להגדיל את הביקושים במשק ולהניע את גלגלי הכלכלה, בישיבת הממשלה השבוע הוא טען כי אפשר וצריך לעשות זאת באופן ממוקד יותר, שישפיע על המשק בצורה טובה יותר. הביקורת של בנק ישראל, לצד ביקורת ציבורית רחבה, הביאה את הממשלה לעצב מתווה חדש לחלוקת המענקים.
להרגיע את השוק
ירון, 56, נולד בישראל וגדל ברמת־השרון וברמת־גן. הוא שירת כקצין ביחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל, וסיים תואר ראשון ושני בכלכלה באוניברסיטת תל־אביב. משנות התשעים ועד מינויו לנגיד הוא התגורר בארה"ב. תחילה למד לתואר שני נוסף ודוקטורט באוניברסיטת שיקגו, ובהמשך התקבל לסגל האקדמי של בית הספר וורטון למנהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה ושימש בה פרופסור מן המניין. רשימת המחקרים שפרסם והפרסים שקיבל ארוכה במיוחד, ואיש לא יחלוק על כך שהוא כלכלן מבריק. עם זאת, היו שביקרו את מינויו משום שבמשך עשורים היה רחוק מכאן ולא התמחה בכלכלת ישראל. הניהול של המשבר הנוכחי יקבע את הציון שיקבל בסוף כהונתו, ואם ייחשב לנגיד שהצליח לנווט את ישראל לעבר חוף מבטחים.
בנק ישראל הוא גוף עצמאי שאינו כפוף לממשלה, והוא אמון על המדיניות המוניטרית של ישראל. בראש ובראשונה הוא אחראי לשמירה על יציבות המחירים, כלומר לוודא שהכסף שלנו שומר על ערכו. אבל הבנק המרכזי אחראי גם לשמירת יציבותה של המערכת הפיננסית ופעילותה הסדירה, וכמובן גם לפיקוח על המערכת הבנקאית. חוק בנק ישראל קובע גם כי תפקידו הוא "לתמוך במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה, במיוחד צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים". נגיד בנק ישראל מוגדר יועץ כלכלי לממשלה, תפקיד שבתקופה הנוכחית תופס חלק ניכר מזמנו של פרופ' ירון, והוא או נציגים מטעמו משתתפים בדיונים על מדיניות הממשלה ופעולותיה במשבר הכלכלי.
הכלי החשוב ביותר של בנק ישראל בהתוויית המדיניות המוניטרית של ישראל ושמירת ערך השקל, הוא כמובן קביעת שיעור הריבית. אבל לבנק ישראל כלים נוספים, ובמשבר הנוכחי הוא השתמש ברבים מהם: רכישת מטבע חוץ, רכישת איגרות חוב ממשלתיות בהיקף של 50 מיליארד שקלים, הזרמת נזילות באמצעות עסקאות החלף, ביצוע עסקאות ריפו (שבהן בנק ישראל קנה מהגופים המוסדיים אג"ח ממשלתיות ומתחייב למכור אותן בחזרה כעבור זמן נקוב במחיר שנקבע מראש, מעין הלוואה שמאפשרת להם נזילות למפקידים), ועוד. הפעולות הללו לא תמיד מובנות לציבור הרחב – אבל הוא מושפע מהן ישירות בתשלומי המשכנתאות שלו, בשמירה על ערך הפנסיות, ביכולת ללוות כסף בעלות נמוכה, וגם בהוזלת עלות האשראי של המדינה עצמה, כך שתוכל להשקיע כספים בתוכניות סיוע. צעדים מסוימים היו שנויים במחלוקת וספגו ביקורת מקצועית, אבל במבחן התוצאה הצליחו עד כה לייצב את המערכת הפיננסית למרות המשבר.
"בכובע המוניטרי אנחנו הקטר של המדיניות", אומר ירון. "האירוע הזה התחיל באמצע מרץ, אבל אנחנו הבנו את זה עוד בפברואר והתחלנו עם כל מיני חמ"לים בנושא. מבחינה כלכלית הסיפור התחיל בהפסדים ובפדיונות גדולים בקרנות הנאמנות. התפקיד שלנו הוא קודם כול לוודא שהשווקים עובדים. היו שני שווקים שלא עבדו: השוק של האג"ח הממשלתי, והשוק של המט"ח. אנשים פדו את הקרנות שלהם, והקרנות פדו את האג"ח שלהן כי זה הכי נזיל. בדרך כלל השוק המוסדי קונה את זה, אבל גם הם היו בהפסדים גדולים בנגזרים בחו"ל וגם הם מכרו אג"ח ממשלתי. הריביות עלו דרסטית, וגם שוק הדולרים התייבש. לנו בבנק ישראל יש יתרות מאוד משמעותיות ואמינות גבוהה, והשתמשנו בהן כדי להגדיל את הנזילות בגופים המוסדיים (בתי השקעות, חברות ביטוח וכד') באמצעות עסקאות ריפו. התחלנו לקנות בשוק האג"ח הממשלתי, הרגענו את השוק הזה, וגם עשינו עסקאות החלף בדולרים והרגענו את שוק הדולרים. מאז, שני השווקים הללו מתפקדים יפה.

"השאלה הבאה שעסקנו בה הייתה כיצד אנחנו מאפשרים אשראי טוב יותר במשק. זה משהו שאנשים יצטרכו לכל אורך הדרך – אם זה משקי בית, אם זה עסקים ואם זה הממשלה. פה הודענו על תוכנית של קניית איגרות חוב ממשלתיות בגובה של 50 מיליארד שקלים, פי שלושה ממה שעשינו ב־2008. מאז הריביות ירדו, והן סביב 0.65. זה מאפשר למשקי בית להתנהל למרות שהסביבה מסוכנת יותר. מחיר המשכנתאות נשאר יציב, העלויות של הלוואות נשארו יציבות. המחיר של מימון התקציב הממשלתי, שהוא כל כך חשוב לסיוע, ממומן בעלות נמוכה. זה הצד שבו בנק ישראל מסייע ומייצב את המערכת בצד המוניטרי.
"אנשים חושבים שהוועדה המוניטרית זה רק להעלות את השאלטר של הריבית. אנחנו עשינו שמונה צעדים משמעותיים. עכשיו גם נכנסנו לשוק האג"ח הקונצרני, לא בגלל כשל שוק אלא כדי לוודא את היכולת להעניק אשראי, כדי שלאשראי תהיה יכולת להגיע לכל המקומות שצריכים אותו. זו המטרה שלנו, ורואים שמאז היו הרבה הנפקות. זה מראה שהצעד היה טוב ונכון. כשהתחילו הקרנות לעסקים קטנים, נתַנו לבנקים תמריץ בצורת הלוואות בריבית נמוכה, בתנאי שהם נותנים את זה כהלוואות לעסקים קטנים. הייתה כמובן גם סינרגיה בצד של הפיקוח על הבנקים. כל המנכ"לים של הבנקים היו פה, נתנו להם הכוונה בנושא הזה. הורדנו את יחס הלימות ההון, מה שאִפשר להמון מסגרות אשראי להיות מנוצלות כבר במרץ, בעיקר עסקים גדולים ומשכנתאות. וגם אימצנו כללים חשבונאיים חדשים, שאפשרו לאנשים לדחות הלוואות בלי שהדבר יסווג אותם כלווים בעייתיים. עד היום ניתנו יותר מ־550 אלף דחיות תשלומים מסוגים שונים, בהיקף של 7 מיליארד שקלים. זה חלק מאותה ראייה הוליסטית שמאפשרת את הגשרים הפיננסיים הללו".
תקציב עכשיו
איך אנחנו יוצאים מהמשבר?
"לאור התחלואה שחזרה, אנחנו קודם כול צריכים להביא את עצמנו למתווה שמוריד בחזרה את התחלואה כלפי מטה. אם תהיה ודאות בריאותית שאנחנו יכולים להוריד את עקומת התחלואה מטה, יתאפשר לנו לפעול כלכלית לצד זה. נראה שמשבר הקורונה ילווה אותנו עד שיהיה חיסון, וזה כנראה לא יקרה לפני הקיץ הבא. האירוע הנוכחי הוא שילוב של כלכלה ובריאות, וכרגע הדברים שזורים זה בזה. כדי שלאנשים תהיה תצרוכת, שלחברות תהיה הנכונות להשקיע, הם צריכים ודאות. אם יש לחברות ודאות הן גדלות ונותנות תעסוקה, ותעסוקה נותנת ודאות לעובדים. אלה הגלגלים שמניעים את הכלכלה, שאליהם נרצה לחזור. נוכל לעשות את זה כשתרד אי־הוודאות הבריאותית, ורשת הביטחון שהמדינה נתנה וממשיכה לתת מספקת כמובן איזושהי ודאות כלכלית.
"אנחנו כרגע בירידה של שישה אחוזי תוצר, ותחת התרחיש הזה אנחנו חוזים צמיחה גבוהה ב־2021, אבל עדיין בפער של חמישה אחוזים לעומת התחזיות הקודמות. בתרחיש היותר פסימי, שבו יש סגר נוסף בגל שני, אנחנו צופים כבר פגיעה של תשעה אחוזים וצמיחה נמוכה יותר ב־2021, וביחס לתחזיות עבר נהיה כבר משמעותית מתחת לקו המגמה. מהותית זה אירוע שלא ידענו כמותו בעידן שאנחנו מכירים".
"נושא התעסוקה קריטי. כשיש אבטלה בהיקפים כאלה, אנשים שרוצים לעבוד ולא מועסקים, כל הפרספקטיבה וההתנהגות הכלכלית שלהם משתנה. לכן שוק העבודה קריטי, ואנחנו צריכים לעשות מאמצים גדולים כדי להחזיר את הוודאות בצד התעסוקתי".
יש כרגע מחלוקת בעניין התקציב: האם צריך לאשר תקציב לשנה הקרובה, או תקציב דו־שנתי עד סוף 2021. מהי עמדת בנק ישראל בנושא?
"כל יום שעובר ולממשלה אין תקציב מאושר, הוא יום שיש לנו פחות כלים ופחות דרגות חופש להתמודדות הכלכלית עם משבר הקורונה. אנחנו עדיין בתקציב המשכי של אחד חלקי 12 מהתקציב הקודם. אני לא נכנס לצד הפוליטי של הסוגיה, אם כדאי תקציב חד־שנתי או דו־שנתי, מה שחשוב הוא שיהיה תקציב עכשיו. לפני חודשיים חשבנו שאולי ב־2021 תהיה צמיחה גדולה ונוכל לצמצם את התקציב, אבל כרגע אי־הוודאות מאוד גדולה. לכן אם יהיה תקציב דו־שנתי מסיבה כלשהי, חשוב להשאיר פתח לעדכון שלו ב־2021".
"בגלל האופי הדינמי שלנו והיכולת להיות יצירתיים, נצא בפחות פגיעה משאר העולם. יש לנו גם קטר צמיחה של ההייטק, שפחות נפגע"
ביקרת את הממשלה כשהיא הגיעה לגירעון של ארבעה אחוזי תוצר, עכשיו אנחנו מתקרבים ל־14 אחוזים, וממשיכים להוציא הרבה כסף. אם יהיה גל שלישי בחורף, ההוצאות ירקיעו שחקים. איך נצליח לממן את ההוצאות האלה?
"לשווקים יש אמון בנו, ואנחנו עושים צעדים דומים לחבילות צעדים של מדינות מפותחות אחרות. אנחנו בעולם אחר עכשיו, ולכן גם חברות דירוג האשראי מבינות שהסיוע חשוב ונדרש ולא יפגעו בדירוג האשראי שלנו, כל עוד אנחנו מתמקדים בצעדים חד־פעמיים וממוקדים לטובת אירוע הקורונה ולא מגדילים את הגירעון המבני. נכנסנו למשבר בנקודה מאוד נוחה, השווקים יודעים שיש לנו אחריות פיסקלית לאורך זמן, התחלנו עם יחס חוב־תוצר מאוד נמוך של 60 אחוזים. נכון שככל שאנחנו מתקרבים ליחס חוב־תוצר של 80 אחוזים צריך להיות יותר ממוקדים בסיוע שאנחנו נותנים, לכן גם הייתה לי ביקורת בישיבת הממשלה האחרונה על המענקים שהכריזו עליהם בהיקף של שישה מיליארד שקלים, כי אני חושב שזה היה יכול להיות ממוקד יותר. ניהול הסיכונים של הוצאות נוספות צריך להיות הדוק יותר. צריך לשמור כדורים לחורף. לא ניתן להגדיל את ההוצאה והגירעון ללא גבול".
היום שאחרי
ירון, אב לשניים, מתמודד עם המשבר כאשר משפחתו נמצאת לצידו באופן חלקי, וחלקה נשאר בארה"ב. "אשתי עכשיו נמצאת פה, ובכל התקופה הזאת היא הצליחה להגיע למרות השמיים הסגורים. היא הספיקה להיכנס לבידוד כבר כמה פעמים. גם הבת שלי נמצאת פה עכשיו".
בסביבתו מספרים על אדם שעובד 18 שעות ביממה, כולל בישיבות ארוכות אל תוך הלילה. הוא לא לקח יום חופש מאז כניסתו לתפקיד לפני כשנה וחצי, ודורש גם מעובדיו לעמוד בסטנדרטים גבוהים. מעבר לשינויים הנדרשים במשק הוא מבקש להוביל גם שינויים ארגוניים בבנק ישראל, ולא כולם אוהבים את זה. בין היתר הוא מנסה לחולל שינוי במבנה הארגוני של הבנק, עניין שמעורר גם התנגדות בתוך המוסד הוותיק. במסגרת התנגדותם לשינויים, ועד העובדים אף סירב לאחרונה לעבור לבניין חדש שנבנה בעבורם. פרסומים מהעת האחרונה כללו ביקורת אישית על התנהלות בעייתית על פי הנטען. בסביבתו רואים בכך זוטי דברים שקשורים כנראה לסכסוך המדובר עם ועד העובדים, ומעידים על כך שברמה המקצועית כמעט אין עליו ביקורת.

עזבת משרה נוחה בעולם האקדמי ובאת להיות נגיד בנק ישראל בתקופה כלכלית טובה. עכשיו אנחנו במשבר כלכלי עולמי. איך אתה מתמודד עם השינויים? עם יד על הלב – מתחרט?
"אני רואה בדבר הזה זכות, אבל גם אחריות. זוהי משימת חיי כרגע, לתמוך ולסייע בכל הכובעים האלה, בצורה הכי אחראית והכי נכונה. זה אירוע קשה שצריך למזער את הנזק שבו, ובתקווה שגם נצליח לצאת ממנו אפילו עם צמיחה. התפקיד הזה כרגע הוא זכות ואחריות, וזוהי משימה שעומדת 24/7 לנגד עיניי".
האם יש גם הזדמנויות בתוך כל המשבר הזה? דברים שהממשלה צריכה לעשות עכשיו כדי לשפר את המצב ליום שאחרי?
"יש שינויים מבניים שאנחנו יודעים שצריך לעשות בישראל. הוצאנו כאן דו"ח מקיף שנגע לבעיית פריון העבודה הנמוך בישראל. אנחנו ממליצים על שורה של תחומים שנוכל לקדם בטווח הארוך יותר בנושאי תשתיות, תקשורת, תחבורה, וכמובן קידום ההון האנושי באמצעות שיפור איכות מערכת החינוך וטיוב רמת המיומנויות של בוגריה. יש פערים גדולים מאוד בתחום הזה בישראל. כדי שנוכל לחיות בעתיד, אנחנו חייבים לטייב את זה.
"בצד של הסקטור הציבורי אנחנו חייבים לשפר את הרגולציה, ליצור יותר גמישות ניהולית, להוביל תהליך דיגיטציה. בדברים האלה דווקא בגלל משבר הקורונה עשינו קפיצת מדרגה, וחייבים לנצל את המומנטום. אם נמנף את החיבור של זה עם גמישות ניהולית, הדבר הזה כשלעצמו יגדיל את הפריון בטווח הקצר והארוך. כולנו חושבים שתהיה יותר עבודה מהבית ויהיו פה שינויים מבניים, אבל קשה לנבא מה הם. יש היבטים מסוימים שיביאו לפחות גלובליזציה, יש שיביאו ליותר, אבל כמעט ברור שעולם הדיגיטציה יישאר איתנו ויעבור קפיצת מדרגה. לכן אני אופטימי לגבי מדינת ישראל בגלל ההייטק ובגלל שיש לנו פחות תעשייה ישנה. אין ספק שהאירוע הזה פוגע בכלכלה שלנו ובכלכלות אחרות, אבל אם נשכיל לעשות הכשרות מקצועיות לאותה אוכלוסייה שנמצאת מחוץ למעגל התעסוקה, ונצליח למנף את אותם אלמנטים של הון אנושי בטווח ארוך יותר, אני מאמין שנצא מזה בפגיעה פחות חזקה ממדינות שיותר מוטות לתעשיות אחרות".
"כל תוכנית סיוע אפשר לנסות לייצר בצורה המדויקת ביותר. אם הסיוע היה מגיע מהר יותר היינו יכולים להיות במקום אחר מבחינת אמון הציבור"
בבנק ישראל עוקבים בעניין אחרי תעשיית ההייטק, שהמשבר היכה בה בעוצמה פחותה. חלק מחברות ההייטק העולמיות אפילו זוכות לפריחה, במיוחד בכל הנוגע לשירותים דיגיטליים, ומקומה של ישראל כמדינה מובילה בתחום לא נפקד. ככל שהביקוש לשירותים כאלו גדל, מסבירים בבנק ישראל, כך גם תידרש רמת אבטחה גבוהה יותר שתגיע מכיוון תעשיית הסייבר שישראל נחשבת מעצמה מרכזית בה, ובבנק מקווים שבעקבות זאת שוק הסייבר יצמח וישמש זרז נוסף למשק ליציאה מהמשבר.
אז יש גם סיבות לאופטימיות? אני שואלת את הנגיד לסיום. "אני חושב שכלכלת ישראל, בגלל האופי הדינמי שלנו והיכולת להיות יצירתיים, תצא בפחות פגיעה משאר העולם. גם כי יש לנו קטר צמיחה של ההייטק, שפחות נפגע. ככל שנצליח להסיט מקורות לכיוונים האלה, נצא מזה בצורה טובה יותר. ברגע שנצליח לצאת ונגיע לאיזו שגרה חדשה, אנחנו צריכים להיכנס לאותם תחומים שדיברנו עליהם בדו"ח הפריון, שבעשור או שניים הקרובים יכולים להביא אותנו לצמיחה רבת שנים".