התפתחויות חדשות בנוגע לתיקי האלפים ולענייניו המשפטיים של ראש הממשלה נתניהו: היום (א') קבע הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים בראשות השופטת רבקה פלדמן- פרידמן כי ראש הממשלה נתניהו, בני הזוג אלוביץ' ונוני מוזס יתייצבו בבית המשפט ב-6 לדצמבר לדיון משלים בתשובה לכתב האישום והשמעת טענות מקדמיות. ההחלטה מגיעה בעקבות הדיון הקודם שנערך לפני כשבוע וחצי, בו נקבע כי עד סוף אוקטובר יגישו באי כוחם של הצדדים תגובות בכתב לכתב האישום. על אף שהדיון המשלים נקבע להיות במעמד הנאשמים, הם יוכלו לבקש פטור מהתייצבות.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
מסיבת תחפושות: נוהל ההכחשה העצמית של השמאל בפעולה
ההספדים היו מוקדמים: הדת עדיין כאן
"משבר שלא ראינו כמותו": נגיד בנק ישראל דורש תקציב
בנוסף, השיב הבוקר צוות הפרקליטות בראשות המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כללית, עו"ד ליאת בן ארי לטענות עורכי הדין של בני הזוג אלוביץ', עו"ד מיכל עוזר רוזן וז'ק חן שהשמיעו בדיון הקודם. במהלך הדיון חשפה עו"ד רוזן עוזר כי בעקבות מאמצים רבים התגלה תמלול השיחה בין אור אלוביץ' לבין חוקרת משטרה שהתקיימה בסיבוב שעשו השניים בחצר לפני שנפגש אור עם אביו שאול. עמוד 12 של תמליל החקירה היה מלא לדבריה ב"שלוש נקודות", כאשר הדברים הברורים היחידים הם דברי החוקרת שאומרת לאור אלוביץ': "אתה רוצה לדבר עם אבא שלך בנושא הזה?" שלוש הנקודות בתמליל השיחה במשפטים שלפני, מעידות לטענתה על הסתרה של חומרי חקירה על ידי הפרקליטות.
עו"ד רוזן עוזר אמרה כי במאמצים נוספים הצליחו לקבל את ההקלטה של אותה שיחה שלא ניתן להבין את תוכנה מהתמלול, והביאה את חלקו בפני השופטת פלדמן-פרידמן. בהשוואה בין ההקלטה לתמלול השיחה, ניכר הפער לדברי באי כוחם של הזוג אלוביץ', שמעיד על הסתרת חומרי חקירה מפני הפרקליטים, וכן על התערבות פסולה של המשטרה בזכות לייצוג משפטי, כאשר המפגש בין אלוביץ' הבן לבין אביו, נועד כדי שזה יחליף את עורך דינו ז'ק חן ויקבל את הסכם עד המדינה שיזמה המשטרה.
עוד טענו עורכי הדין כי היועמ"ש שנדרש לבדיקת העניין, ומצא לאחר בדיקה מול היחידה החוקרת והפרקליטות כי לא נעשתה התערבות כלשהי של המשטרה וכי היא פעלה על פי הדין- למעשה הוטעה. ובאם החלטתו כי הדברים נאמרו על ידי אלוביץ' הבן, שלא בהוראתם וביוזמתם של החוקרים, הגיעה גם לאחר ששמע את הקלטת, הדבר חמור שבעתיים.
בתשובת הפרקליטות לבית המשפט היום טוען צוות התביעה כי אין בסיס לטענה כי הוסתרו מהנאשמים חומרים ועל פי טענותיהם ניכר כי כל חומרי החקירה הועברו להם לבקשתם. יתרה מזו, נציגי הפרקליטות סייעו לבאי כוח הנאשמים בהתייחסות לאותם חומרים. בנוסף טוענים בפרקליטות כי קיימים פערים בין התיעוד הקולי לבין התמלילים פעמים רבות, ולא רק בתיק זה, כפי שגם טענה בן ארי בפני השופטת בדיון הקודם. לטענתה בדיון, ענתה השופטת פרידמן פלדמן כי אם משהו בתיעוד לא ברור, נכתב בתמלול "לא ברור" ולא נכתבות שלוש נקודות. על כך עונים בפרקליטות היום כי פערים באים לידי ביטוי באמצעות המילים "לא ברור" או שלוש נקודות. בכל מקרה לדבריהם, הפערים בין התמלול לבין ההקלטה לא נובעים מניסיון הסתרה אלא מהשמטות של המתמלל שלא הבין מילים או משפטים ששמע.
לגבי הטענה להתערבות בזכות לייצוג משפטי, מגיבים היום בפרקליטות כי הם שומרים את הזכות להגיב לטענות במסגרת ניהול המשפט, אך בכל מקרה מדגישים כי מתיעוד השיחה בין אלוביץ' לבין החוקרת, עולה כי אור אלוביץ' הוא שיזם את החשש הנוגע לייצוגו של אביו שאול על ידי עו"ד חן וכי בדברי החוקרת לא הייתה הנחיה כלשהי לאור אלוביץ'. הדגשה נוספת היא כי מסקנותיו של היועמ"ש מנדלבליט כי המשטרה פעלה על פי דין ולא יזמה את המפגש ותוכן המפגש בין אור אלוביץ' לאביו שאול, התבססה לא רק על התמליל המצוי בחומר החקירה אלא על ממצאים נוספים.
בתגובה לתשובת הפרקליטות על טענותיהם, שלחו באי כוח הזוג אלוביץ' את תשובותיהם לבית המשפט כשהם טוענים כי האמירה שקביעתו של היועמ"ש לגבי אותה חקירה לא התבססה אך ורק על התמליל היא אמירה סתומה המחייבת הסבר, מה כן עמד בפני היועמ"ש בתשובתו לראש לשכת עורכי הדין עו"ד אבי חימי באשר לפגיעה לכאורה בזכות לייצוג משפטי של אלוביץ'. בהקשר זה מציינים עוה"ד חן ורוזן עוזר אמירה שהובאה בשם גורמים משפטיים בכתבה שפורסמה בגלובס בסוף השבוע שעבר ובה נטען כי "אמנם היועץ המשפטי לממשלה עצמו לא שמע את ההקלטה והתבסס על התמלולים אולם כאשר שלח את המכתב לחימי כבר עמד בפניו התמלול המתוקן שהוכן בפרקליטות לאחר שהפרשה התפוצצה בתקשורת".
עוד טוענים חן ורוזן עוזר, אם היועמ"ש שמע את הקלטת השיחה עצמה ועמד על הפערים בינה לבין התמלול שנמסר להגנה חובה היה על הפרקליטות להורות על תמלול מתוקן ולמוסרו לידי ההגנה.
טענה משמעותית יותר העולה מתשובתם לתגובת הפרקליטות היא הטענה כי מההקלטה עולה כי היוזמה לעריכת מפגש בין אור אלוביץ' לבין אביו כדי שיתערב בייצוג של אביו הייתה של המשטרה. אין חולק בקרב הצדדים כי הטענות על ז'ק חן היו של אלוביץ' הבן ולא של המשטרה. הוא זה שהעלה את החשש לגבי "כשירותו" של חן שייצג בעבר את נתניהו. אלא שעובדה שאינה במחלוקת, היא כי ההצעה להיפגש עם שאול אלוביץ' ולדבר איתו בנושא, הייתה הצעה של חוקרת המשטרה. אירוע זה לדידם, הוא הוכחה לכך שההגנה אינה יכולה להסתמך על התמלילים ועל רשימת חומר החקירה שאינה משקפת את תוכן המסמכים. על מנת להיערך למשפט לדבריהם באופן מלא, עליהם לעבור על כל קלטות השמע בתיק, שמא מצויים פערים משמעותיים נוספים בין התמלולים לבין ההקלטות.
התשלומים לשרה נתניהו ייבדקו
עניין אחר שנוגע אף הוא לנתניהו הוא תגובת היועמ"ש לבג"ץ בעתירה של התנועה לטוהר המידות והתנועה לאיכות השלטון הדורשת כי נתניהו ישיב לבן דודו נתן מיליקובסקי או לחילופין יפקיד בידי אוצר המדינה סכום של 270 אלף דולר שקיבלה רעייתו שרה נתניהו ממיליקובסקי לצורך הגנתה המשפטית בתיק המעונות.
בתשובתו שנשלחה על ידי עו"ד שרון רוטשנקר ויונתן ברמן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות, קובע היועמ"ש כי על וועדת ההיתרים לדון האם הסכום שהועבר לשרה נתניהו נכלל בגדר טובת הנאה הניתנת למעשה בעקיפין לראש הממשלה עצמו, זאת על פי סעיף ל"כללי אשר": "שר לא יקבל שכר או טובת הנאה, זולת שכרו שמשלמת לו המדינה". בתשובתו קובע היועמ"ש כי אין פירושו של דבר רק טובת הנאה הניתנת במיישרים לשר או לרה"מ היא כזו הטעונה היתר. "לא מן הנמנע כי טובת הנאה הניתנת לבן זוגו של שר או אדם אחר הסמוך על שולחנו יכול הטיה כזאת במהותה היא טובת הנאה הניתנת לשר" נכתב בתגובתו לבג"ץ. לדעתו לא מן הנמנע כי הסכום שניתן לגב' שרה נתניהו נכלל בגדר טובת הנאה עבור ראש הממשלה עצמו. לשיטתו פרשנות מצמצמת מדי של סעיף זה עלולה להוביל במקרים מסוימים לעקיפה של כללי וועדת אשר בדרך של קבלת טובות הנאה באמצעות קרובי משפחה. יחד עם זאת מבהיר היועמ"ש כי אין בהחלטתו משום נקיטת עמדה וכי על וועדת ההיתרים להכריע בדבר.
מטעם מקורבי ראש הממשלה נמסר: "תשובת היועץ המשפטי לממשלה לבג״צ היא עוד הוכחה לרדיפה ולתפירת התיקים נגד ראש הממשלה נתניהו ורעייתו. הניסיון של היועץ המשפטי להפוך את החלטת ועדת ההיתרים בנימוק מופרך חושפת את כוונתו האמיתית והלא מוסתרת- לפעול להחלפתו של ראש הממשלה.
לאורך כל ההליך המשפטי בעניינם של ראש הממשלה ורעייתו החלטותיו של מנדלבליט רצופות סתירות. בכל פעם שחשש שהחלטה קודמת שלו תפגע בסיכוייו להרשיע בתיק הוא הפך את החלטתו ב 180 מעלות. כך לדוגמה, בשנת 2018 קבע מנדלבליט שחוק המתנות לא חל על תמיכתו של ספנסר במימון ההגנה המשפטית- וכעת, כשהוא חש שהחלטה זו תפגע ביכולתו להרשיע- הוא הופך אותה".
