במוצאי השבת האחרונה התקבל מפקד מחוז ירושלים, דורון ידיד, בצומת בלפור בקריאות שמזכירות אוהדי כדורגל ביציע. "אתה לא תהיה מפכ"ל, אתה לא תהיה מפכ"ל", שרו והתגרו בו המפגינים במשך דקות ארוכות כשהם מתקבצים סביבו בכיכר פריז. בעולם מקביל, מועמדותו למפכ"לות הייתה מסעירה רק את צמרת המשטרה, עיתונאים וכמה צרכני אקטואליה הדוקים. אבל כעת, בלהט הרוחות, המרוץ לתפקיד הנחשק מטיל צל כבד על כל מהלך של הניצב הבכיר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מפקד בסיס חיל האוויר רמון מבקש שתפעילו את הדמיון
– הקבינט התחייב, אך המאבק על שטחי סי הופקר
– מחלקות סגורות וצוותים בבידוד: עובדים בבי"ח "לגליל" מוחים
מפגיני השמאל טוענים שידיד נתון ללחצים פוליטיים מצד השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה, שאמור להציע בקרוב מפכ"ל חדש וקבוע למשטרה. הם זעמו עליו כבר לפני חודש, עם מעצרו של תא"ל במיל' אמיר השכל מול מעון ראש הממשלה בירושלים. השכל, ממובילי המחאה נגד המשך כהונתו של נתניהו תחת כתבי אישום, נעצר במהלך הפגנה ברחוב בלפור, בטענה שחסם את הכביש. אחרי לילה במעצר דחה בית המשפט את גרסת המשטרה והורה לשחררו ללא תנאים והגבלות. ככל הנראה לא ניצב ידיד הוא שנתן את ההוראה הפזיזה למעצר, אבל נדמה שהאירוע המדובר נתן את אות הפתיחה, ומאז ידיד מסומן בחוגים הללו כמי שמונע משיקולים לא ענייניים.
השבוע הטענות האלו התרבו, לאחר שחלקים משיחה בין אוחנה לצמרת המשטרה נחשפו בשידורי כאן 11. בהקלטות נשמע השר לביטחון הפנים לוחץ על מפקד מחוז ירושלים לנקוט יד קשה נגד המפגינים מול מעונו של נתניהו, ולהזיז את ההפגנות למקום מרוחק יותר. במענה לדברי אוחנה נשמע ידיד רומז בהקלטה כי המשטרה פועלת לכאורה באופן מחמיר במיוחד כלפי מפגיני בלפור בכל הנוגע לאכיפת חובת עטיית מסכות: "אתמול בהפגנה נתנו 160 דו"חות שבדרך כלל בהפגנות לא… נמנעים מזה", ובהמשך הגדיר זאת: "זה לא שכיח".
אלא שמקורביו של ידיד הודפים את הרמזים לעירוב פוליטיקה בהתנהלותו. "דורון הוא לא אחד שיעשה מה שאומרים לו אם זה לא נראה לו מקצועי", אומר קצין בכיר בדימוס ששירת איתו בעבר. "הוא מבין את תפקידו כשוטר ופועל רק על פי החוק והשכל הישר. לא תתקיים מציאות שבה פוליטיקאי יורה לו לעשות משהו שמנוגד לחוק והוא יאמר אמן רק בשביל לקטוף תפקיד, גם אם מדובר בלהיות מפכ"ל. המפקד שלו הוא המפכ"ל הנוכחי, והוא מקבל הנחיות רק ממנו. יש לו המון ניסיון בהפגנות, ולא משנה באיזה מגזר או מחנה מדובר – הוא תמיד פועל בנחישות. הוא עיוור צבעים במובן הזה. אני יכול לשער שמדובר בהקלטה ערוכה. אין לי ספק שניסו להפיל אותו בפח".
בלפור זה פיצוחים
ידיד, 58, גרוש ואב לשלושה, הוא בעל ניסיון מבצעי רב. כבר למעלה משלושים שנה הוא מתרוצץ בשטח. את הגזרה הירושלמית הוא מכיר היטב לא רק מתפקידיו השונים במחוז: ידיד גדל בשכונת מקור ברוך הירושלמית, ומתגורר עד היום בבירה. למשטרה הגיע בגיל 22, אולי בהשראת אביו השוטר, שסיים את שירותו בדרגת תת־ניצב.
בתפקידו הראשון היה בלש זוטר ברחובות הבירה. מהר מאוד התקדם וטיפס בסולם הדרגות. לאחר קורס קצינים היה לקצין סיור, ובהמשך מונה לסגן מפקד ראש מחלק סמים בימ"ר ירושלים. "הוא למעשה חצה את הקווים כי הגיע מאוריינטציה של בילוש, של איש מודיעין, לתפקידים חשופים בתחום הסיור והמבצעים. והוא ידע היטב לעשות את הסוויץ' הזה", מעיד עליו נצ"מ בדימוס אבי רויף, חברו הקרוב עוד מתפקידיו הראשונים.
"לעובדה שידיד צמח מהשטח יש יתרון עצום", אומר ניצב־משנה בדימוס אפרים ארליך, "קרמשניט", ששירת תחת ניצב ידיד בהמשך, באגף התנועה. "הוא איש משטרה בכל רמ"ח איבריו. הוא אחד שרץ אחרי פורצים וגנבים. הוא יודע טוב מאוד מה זה עבריין, בניגוד לקצינים אחרים במשטרה שראו גנבים רק בסרטים. הוא היה בלש נחוש ורק בגלל זה התקדם, לא כי עשה מנגלים לכל מיני מפקדים והתחנף".
התפקיד הבכיר הראשון שמילא ידיד היה מפקד יס"מ במחוז ירושלים, בימים הקשים של האינתיפאדה השנייה. במרץ 2002 אף נטל חלק בהשתלטות על מחבל מתאבד בכניסה לעיר, וקיבל את עיטור המופת של המשטרה. בהמשך שירת כקצין אג"ם מרחב ציון במחוז ירושלים, בתקופת ההפגנות הגדולות של ההתנתקות. "תקופה מטורפת, ימים שלמים הסתובבנו לשחרר את חסימות הכבישים בידי המפגינים. היינו ישנים במאהל בקריית הממשלה. מה שרואים עכשיו בבלפור זה פיצוחים ליד עשרות ומאות האלפים שהפגינו", נזכר רויף, אז מפקד מרחב מוריה.
לאחר מכן מונה ידיד למפקד מרחב דוד הכולל גם את הר הבית, ואז פיקד על מרחב מוריה. אחרי שנים ארוכות בבירה כיהן גם כסגן מפקד המחוז הצפוני וראש אגף התנועה. בשנות פיקודו על אגף התנועה התגאה ידיד כי הצליח להוריד משמעותית את מספר תאונות הדרכים. "זה קרה בעקבות הגברת האכיפה שהוא הוביל. הוא ריכז מאמץ לבלימת כמות תאונות הדרכים והנפגעים, במקומות מועדים לפורענות", מעיד קרמשניט. גם חברו הקרוב רויף, שמביט בידיד מהצד, משבח את פעילותו באגף. "הוא שם דגש על תקיפה ואכיפה מחושבת, עם ביקורות בשטח. הבן אדם הזה עושה קילומטרים שאף מפקד לא עשה אותם קודם ברגל, כדי לוודא מה באמת קורה בשטח וליישם את החוק".
אף שמילא שורת תפקידים בכירים, מעולם לא שש ידיד להתראיין. חיפוש גוגל לא מניב שום מידע על אודותיו מלבד הצהרות יבשות לתקשורת. יש מי שרואים בכך ביטוי להתמקדותו בעיקר ולא בטפל, ויש שבעיניהם זהו סממן לעקשנותו הבלתי מתפשרת.
ההיכרות המעמיקה שלו עם הזירה הירושלמית הובילה את השר הקודם לביטחון הפנים, גלעד ארדן, למנות אותו לפני כשנה וחצי למפקד המחוז. "זה טבעי, הוא הרי עבר בעיר הזו כל כך הרבה תקופות", אומר רויף, שהחליף אותו בזמנו כמפקד מחוז דוד. "גם גל של מחבלים מתאבדים, גם הפרות סדר בהר הבית, גם ההפגנות של ההתנתקות. אין עוד קצין שמכיר כמוהו את ירושלים מכל כיוון וזווית".
עלייה בחיכוכים
אלא שמהצד האזרחי לא כולם זוכרים לטובה את הפיקוד של ידיד, ובטח לא מרוצים מכך שהוא השריף של העיר. התמונה שעולה מקרב כלל התושבים – פעילי ימין, חרדים וערבים – היא של מפקד נוקשה וכוחני, שמאז מינויו גברו החיכוכים בעיר בין אזרחים לשוטרים.
"יש תופעה במשטרה שקוראים לה 'ניסו שחמיזם' (על שם ניצב ניסו שחם, א"ש). מפקדים בכירים שחושבים שאם הם לובשים מדים, הם יכולים להתנשא ולא לספור את האזרח. לצערי נתקלתי בתופעה הזו אצל דורון ידיד", אומר חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק, פעיל ותיק בנושא עליית יהודים להר הבית. "בשנים שבהן כיהן כמפקד מרחב דוד, היו לי איתו כמה פגישות שבהן ניסיתי לחתור להידברות, אבל אין עם מי לדבר. האיש לא קשוב. לא אז ולא היום".
בשנה האחרונה חווה גליק כמה תקריות עם המשטרה. בתחילת 2020 נעצר כשעלה להר הבית בטענה כי צעד לאט. מאוחר יותר, בחצות לילה, פשטה המשטרה על ביתו בחשד לשיבוש הליך חקירה והעלמת מסמך.
ח"כ לשעבר יהודה גליק: "בעבר היו לי איתו כמה פגישות. ניסיתי לחתור להידברות, אבל אין עם מי לדבר. האיש לא קשוב"
גליק מציין שהתנהלותו הכוחנית של ידיד עומדת בניגוד גמור לפיקודו של ניצב בדימוס יורם הלוי. "בתקופתו של יורם עשינו מהפכות מאוד משמעותיות בהר הבית. המשטרה אפשרה להעלות כמה קבוצות בו זמנית, הבליגה והעלימה עין אם מישהו קצת התפלל. אבל לצערי לאחרונה המצב מידרדר, חוזרים לסגנון שהיה בשנים עברו. לאחרונה פתאום מצמידים לי שוטרים שמצלמים אותי על כל צעד ושעל. ההתייחסות לאנשים שעולים להר היא כאל נטל. לכן הסיפור עם המסכות בבלפור לא מפתיע אותי. הוא לא ידע איך להתמודד עם המפגינים מבחינת החוק היבש, אז אמר 'בואו נתקוף אותם מכיוון אחר. ננצל את זה שאני השוטר יכול לתת להם דו"חות על מסיכות', זה ניצול מכוער של כוח".
גם ברחוב החרדי מדווחים על עלייה בחיכוכים עם המשטרה מאז שידיד נכנס לתפקיד. לפני כחודש עלה לכותרות סיפורו של הנער בן ה־14 ידידיה אפשטיין, שנעצר בעת סיבוב שערים בהר הבית בטענה שהפר את הסדר. אפשטיין, לדבריו, בילה לילה שלם על ספסל כשהוא אזוק בידיו ורגליו. והייתה גם זיסי מרגליות, בת התשע שנפגעה בראשה מרימון הלם שנזרק בעת עימות בין שוטרים לתושבים במאה שערים בחודש אפריל.
"אנשים הזדעזעו מהסיפור של הילדה, אבל זה עוד כלום. היו לפחות עשרות מקרים כאלו או יותר גרועים שלא שמעתם עליהם. למשל באחת השבתות נכנסו שוטרים ושברו צלעות לאנשים. אבל כשאין הסרטה זה כאילו לא היה מעולם", אומר יואליש קרויס, נציג העדה החרדית ותושב מאה שערים. לדבריו, בתקופת הגל הראשון של הקורונה נהגה המשטרה באופן שרירותי ואלים נגד התושבים. "מה שעברנו פה בשבועות סביב חג הפסח, לא ראיתי מעולם. אני פה במאה שערים כבר 48 שנה, ואני לא זוכר דבר כזה. זו אפילו לא אכיפה בררנית, זה פשוט לקחת שכונה שלמה ולהחליט למחוק אותה, להציק לה כל הזמן. למשל כשהיה מותר לצאת מאה מטר, אז לנו לא נתנו לצאת מאה מטר, אפילו למכולת. בחצר לא נתנו לעמוד, הבנות שלי קיבלו דחיפות כשהיו בחצר. שאלתי את השוטר למה הוא מציק להם למרות שהם שומרות על כללי המרחק, הוא אמר לי, 'אצלכם זה לא משנה'. מישהי אחרת הסתכלה מהמרפסת על ההפגנות של תושבים, והתעניינה מה קורה. נכנסו אליה שוטרים, הוציאו אותה מהבית, לקחו אותה למגרש הרוסים. על מה? אני לא יודע אם זה בא מדורון ידיד או יותר מלמעלה – אבל אין ספק שמעולם לא הייתה קודם לכן רמה כזו של בריונות".
על פי התרשמותו של עו"ד איתמר בן־גביר, המייצג פעילי ימין ותושבים חרדים בתיקים אזרחיים, בתקופת ידיד חלה עלייה משמעותית בתביעות נגד משטרת ירושלים. "מגיעות אלי הרבה מאוד תביעות על מכות, מעצרי שווא, התנכלויות", הוא מספר. "לפני שהוא נכנס טיפלתי בערך ב־40 תיקים בשנה, כיום אני עובד על 120. לפעמים זה אירועים של סטירה משוטר פה ושם, ולפעמים אירועים חמורים של פציעות ונזקי גוף קשים".
בן־גביר איננו מזהה כאן עניין אידיאולוגי בהכרח. "אני לא חושב שדורון ידיד הוא איזה איש שמאל קיצוני שהגיע למשטרה כדי להתנכל לפעילי ימין וחרדים. אבל כשרואים את הרזומה שלו כמפקד יס"מ, מבינים. יש שם מנטליות של להשתמש בידיים ולא בפה. הדבר החמור הוא הגיבוי האוטומטי שהוא נותן לשוטרים. למשל, קצין המשטרה רפ"ק עידו קציר, מי שנקרא "אימת המפגינים החרדים", נאשם בתקיפת מפגין לפני כשנתיים, יש תיעוד לכך (הוא הודה באשמה, ומאוחר יותר בוטלה הרשעתו; א"ש), עוד לפני שידיד נכנס לפיקוד. למרבה ההפתעה, במקום לזרוק אותו מהמשטרה, או לכל הפחות להרחיק אותו מהשטח, במשמרת של דורון ידיד הוא קודם להיות קצין מבצעים בתחנת לב הבירה. כמובן שלא בכל הצרות של המשטרה דורון ידיד אשם, והאלימות לא התחילה במשמרת שלו. אבל כשרואים שהוא מקדם קצינים אלימים וכשמסתכלים על התנהלות המשטרה, אין מנוס מלהבין שיש לו חלק גדול בסיפור הזה. אי אפשר להתכחש לזה".
נצ"מ בדימוס אבי רויף: "ירושלים היא אחת הערים המורכבות בעולם. אתה לא יכול להתפשר על ההקפדה על שמירת הסדר הציבורי ושלטון החוק, כי המצב יכול להידרדר בקלות"
בן־גביר וקרויס מצביעים גם הם על היעדר שיח עם האוכלוסייה החרדית. "אין פעם שהם באו לבדוק אולי אנחנו צודקים, או שאולי כתושבים יש לנו מה להגיד. אנחנו פועלים מול העירייה, מול המנהל הקהילתי, רק המשטרה לא מוכנה לעבוד איתנו בשיתוף פעולה", אומר קרויס. "אני חייב לומר שעם מפקדי מחוז קודמים בהחלט הייתה הידברות. ידיד לא נראה לי מאמין בדרך כזו", מוסיף בן־גביר.
מחיר היד הקשה
גם בשכונות מזרח ירושלים ניכרת לאחרנה עלייה משמעותית בנוכחות כוחות המשטרה. ניצב ידיד משתבח בכך שהוא מפעיל יד קשה במזרח העיר ועורך באופן יום יומי פשיטות במקום, אבל לא פעם יש לכך השלכות כבדות. לפני כחודש אירע המקרה הטרגי של איאד אל־חלאק, נער הלוקה באוטיזם שנורה ליד שער האריות כשלא הבין את קריאות השוטרים. חקירת הפרשה במח"ש עדיין נמשכת. "לדעתי איאד נהרג כי היד קלה על ההדק. כשהשיטה של המפקד היא להפעיל מקסימום כוח, זה מחלחל למטה", מאשים יהודה גליק.
בכתבה שפורסמה באתר "זמן ישראל" נחשף כי יותר מ־600 תושבים נעצרו בעיסאוויה בשנה האחרונה, אך רק נגד 20 מהם הוגש כתב אישום. מוחמד אבו־חומוס, תושב עיסאוויה, טוען שהמשטרה מבצעת לא פעם מעצרי שווא. "השוטרים באים לפה ומשתמשים באלימות קשה, לפעמים ככה סתם, בגלל שהמפקדים שלהם מאפשרים", הוא אומר. "אם הם לא היו נכנסים בכוחניות אולי הייתה פה דווקא פחות אלימות. בתקופה של יורם הלוי הוא הפעיל פה משטרה קהילתית. וזה הלך טוב: הוא ניסה ליצור קשר עם אנשים, לעזור לאנשים. ואז ידיד הגיע והרס את כל זה. השיטור הקצין מאז שהוא נכנס לתפקיד. בכל בעיה אזרחית הם מתערבים בכוח. הוא רוצה לכסח את כולם, לא אכפת לו – יהודים או ערבים".
מנגד, רויף, שפיקד במגוון תפקידים במרחב ירושלים טוען שאין דרך אחרת להתמודד עם אתגרי העיר. "ירושלים היא אחת הערים המורכבות בעולם. זו עיר שאתה לא יכול לשחק בה משחקים ולהתפשר על ההקפדה על שמירת הסדר הציבורי ושלטון החוק, כי אם אתה חורק בזה קצת, המצב יכול להידרדר בקלות. הר הבית, עוטף ירושלים – אלו מקומות נפיצים. אתה לא יכול לאפשר שבעיסאוויה יזרקו בקבוקי תבערה חופשי, או אבנים על כביש ירושלים מעלה אדומים. גם בהפגנות החרדים אי אפשר לתת להם לחסום כבישים ולפגוע כך בחיי האזרחים. והר הבית בכלל, זה המקום הכי רגיש בעולם, אם אתה משחרר טיפה את החבל, נוצרת מהומה. לכן מפקד המחוז חייב להיות נחוש במיוחד".
קרמשניט מציין אף הוא את הקשיחות של ידיד לטובה. "הוא מתנהל ביד קשה, הוא בחור קשוח, זה נכון. הוא בן אדם שיש לו דרישות, אבל הוא בהחלט מיישם את 'נאה דורש נאה מקיים'". דוגמה לכך הוא מוצא באירועי הקורונה בחברה החרדית. "כשאחד הרבנים נפטר, תכננו בשכונות החרדיות לערוך הלוויה המונית כמו בבני־ברק, עם אלפי אנשים ברחוב. ידיד הציב להם אולטימטום: 'רבותי, או שאתם מגיעים לפי הכללים, או שאנחנו נקיים בעצמנו את הלוויה. אז הכול הסתדר, הלוויה עברה כמו שצריך ובכך הוא חסך מראות כמו בבני ברק. אז האם זו התנהלות כוחנית? בעיניי היא יצירתית. נכון שפה ושם, צריך לגלות קצת יותר רגישות. בסדר, יכול להיות. אבל עדיף לבלום סוסים דוהרים מאשר לדחוף שוורים עצלים".
גם על הביקורת על היעדר אמפתיה, קרמשניט חולק. "כשנשיא המדינה החליט לתת לי תעודת הערכה למאבק שלי לטוהר המידות במגזר הציבורי (על חשיפת כמה פרשות שחיתות בתוך המשטרה; א"ש), לא הגיע לטקס לא מפכ"ל, לא ראש אגף משאבי אנוש – כלום. וזה לא חס וחלילה שאני חשוד שעברתי עבירה. מי שהגיע וקיבל אותי זה ידיד. ועל זה יש לי אליו את מלוא ההערכה, הוא לא עשה חשבון לא לפיקוד ולא לאף אחד".
בינתיים נראה שידיד מנסה להלך על החבל הדק בזהירות, ומשתדל לא להיכנס לפינות שעלולות לחולל סערות ציבוריות. בהפגנה שהתקיימה במוצ"ש האחרון בבלפור כבר ניתן היה להרגיש שהמשטרה נוקטת אמצעי זהירות, ורק באחת בלילה, הרבה אחרי השעה המותרת, החלו השוטרים לפזר את ההפגנה, במינימום מעצרים. "אנשים חושבים שההפגנות האלה הם משהו מיוחד, אבל דורון מכיר היטב ועבר כל כך הרבה הפגנות ואירועים בכל קשת תפקידיו, כך שזה לא מרגש אותו", אומר נצ"מ רויף. "הוא אסטרטג לא קטן, והוא יכול ללמד הרבה מאוד אנשים איך לפעול במקצועיות ובנחישות".
כחבר קרוב, רויף מכיר היטב את שאיפותיו המקצועיות של ידיד. "יש לי המון שיחות איתו בנושא המועמדות למפכ"ל", הוא מספר. "הוא חי ונושם את המשטרה כל הזמן וברגע שאתה מגיע לתפקידים כאלה בכירים אז מטבע הדברים אתה שואף להגיע לראש הפירמידה ורוצה להשפיע על המערכת שצמחת בה".
