כשנתיים לאחר שבג"ץ דחה את עתירת עמותת רגבים נגד בנייה בלתי חוקית בחאן לובן, אתר העתיקות הארכיאולוגי מוסיף לעמוד בפני סכנת הריסה. תושב הכפר לובן ח'אלד דראגמה, ממשיך להיאחז במקום ולבנות בו בלא היתר – והמנהל האזרחי, שרשאי לאכוף נגדו את החוק, מתעלם.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– סערת התקציב: גנץ מסרב להיכנע, בליכוד פוזלים לימינה
– קינת העו"סית: קריאה קשה מנשוא, אבל חובה
– למרות הקורונה: מדינות ערב פותחות את גבולותיהן
בשבועות האחרונים, כפי שנראה בתצלומים מהשטח, בונה דראגמה בחאן אף שהמנהל האזרחי הכריז עליו כאתר ארכיאולוגי בעקבות העתירה הראשונה בעניין, עוד ב־2013. בנייה באתר ארכיאולוגי אינה יכולה להיעשות בלי אישור מקמ"ט ארכיאולוגיה במנהל. על פי עדויות אנשי רגבים שסיירו במקום ותיעדו את הבנייה בשטח, העבודות פוגעות באתר ההיסטורי באופן הרסני.
החאן העתיק מצוי בשטח C, על אם הדרך בכביש 60, ליד מעלה־לבונה. הוא מוזכר כבר בעדויות נוסעים מהמאה ה־17. פרופ' יואל אליצור מציע לזהות את האתר, הממוקם על שרידי מבנים קדומים עוד יותר, כמקום הפולחן של פסל מיכה המוזכר בספר שופטים, בשל היותו סמוך למשכן שילה. באתר שכנה תחנת משטרה בריטית ולאחר מכן תחנת משטרה ירדנית – עדות לכך שהקרקע היא אדמת מדינה.
המקום היה נטוש במשך שנים, ובני נוער ממעלה־לבונה שיפצו את המעיין והבריכה שבחצר החאן. דראגמה, בסיוע ארגונים בינלאומיים, השתלט על המקום בשנת 2012 והחל לבנות בו. הוא הרס חלק מקירות החאן והוסיף למבנה העתיק בנייה חדשה ובלתי חוקית, אטם את נביעת המעיין וגידר אותה, ואף תקף בגרזן וגירש באלימות יהודים שבאו לטייל במקום.
בעתירה הראשונה נגד דראגמה ונגד המנהל האזרחי, לפני שבע שנים, טענה המדינה שהוציאה צווי הפסקת עבודה כחלק מהאכיפה שם, וכי לנוכח ההכרה במקום כאתר עתיקות עליה לבחון כיצד להחיל על החאן את חוק העתיקות הירדני. החוק מגן על עתיקות ברחבי יהודה ושומרון וקובע כי הן בבעלות המדינה. "הבעלות על האדמה אינה מקנה לבעליה זכות השימוש בעתיקות הנמצאות על פני האדמה או בתוכה, וכן אינה מקנה לו זכות בביצוע חפירות אלא אם כן קיבל הרשאה לכך", לשון החוק. סעיף 11 לחוק קובע כי גם ברכוש פרטי רשאי המנהל האזרחי לערוך עבודות שימור, לרכוש את המקום או לחכור אותו.
עם זאת, בג"ץ קיבל את עמדת המדינה ודחה את העתירה. בחמש השנים הבאות העמיק דראגמה את אחיזתו בשטח באמצעות שיפוץ המתחם, נטיעת עצי פרי וגידור המעיין, וכן הקים שתי חממות לא חוקיות.
בעתירה חוזרת שהגישה רגבים ב־2018 נטען כי המנהל האזרחי אינו אוכף את החוק ושדראגמה ממשיך לבנות שם ללא היתר. המדינה הודתה כי לא הוגשו מצידו בקשות להיתר בנייה, אך מאחר שננקטו במשך השנים הליכי אכיפה והליכים משפטיים מול דראגמה, אין לבית המשפט מקום להתערב בסדרי העדיפויות של המדינה. עוד טענה המדינה כי היא עדיין בוחנת את האפיק הנכון למימוש הסמכויות המסורות לראש המנהל האזרחי מכוח סעיף 11 לחוק העתיקות הירדני. טענה נוספת הייתה כי יש לבחון את מצב השטח לנוכח חוק ההסדרה, שבאותה עת היה תלוי ועומד בבג"ץ.
הרכב בג"ץ בראשות השופט יצחק עמית קיבל את עמדת המדינה, וקבע כי בית המשפט אינו נוהג להתערב בסדרי העדיפויות לאכיפה ופיקוח. "לא ראינו לסטות מכלל זה במקרה דנן, משלא שוכנענו כי הרשות המוסמכת התנערה מחובתה לאכוף את החוק, או שנפל פגם המצדיק את התערבותנו". עוד קבע בג"ץ כי אף שלא הוכיח בעלות על המקום, הצליח דראגמה להוכיח זיקה למקרקעין, ודי בה כדי להוכיח שמדובר בשטח בבעלות פרטית.
כעת, משנפסל חוק ההסדרה, אומרים ברגבים כי הוא אינו מונע את בחינת מצב השטח, וכי משום שהבנייה הבלתי חוקית נמשכת, על המנהל האזרחי להתערב ולאכוף סוף סוף את החוק.
"החאן העתיק והמעיין הציורי היו נחלת כלל הציבור, עד שאדם פרטי השתלט עליהם בכוח הזרוע", אומר מנהל הפעילות ברגבים, יכין זיק. "כבר קרוב לעשור מערכת האכיפה משחקת לידיו בחולשתה, ובכל פעם נשלפים תירוצים חדשים מדוע לא לאכוף ולהחזיר את המקום לידי הציבור. זה התחיל בטענה שאולי זה בכלל לא אתר עתיקות, במשך חמש שנים טענו במנהל האזרחי שהם בוחנים סעיף מאובק בחוק העתיקות הירדני, ואחר כך נשלף תירוץ חוק ההסדרה. בינתיים מחריפה הפגיעה בעתיקות ונמשכת מניעת הגישה הציבורית למקום".
מאז פברואר 2017, עת הוגשה העתירה נגד חוק ההסדרה, הוקפאו הליכי האכיפה נגד מבנים בלתי חוקיים שנבנו על אדמות פרטיות טרם כניסת החוק לתוקף. מרגע שהתקבל פסק הדין המורה על בטלות החוק, על המדינה להמתין 90 יום, שרק לאחריהם תיגמר ההקפאה על הליכי האכיפה.
תגובת היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים: "המקרה מוכר לגורמי האכיפה במנהל האזרחי. האכיפה תתבצע בהתאם לסמכויות ולנהלים ובכפוף לסדרי העדיפויות ולשיקולים המבצעיים. באשר להפעלת סעיף 11 לחוק העתיקות, טרם גובשה החלטה בדבר הפעלת הסעיף בעניין האתר חאן לובן. ההחלטה תתקבל בתום בחינת הגורמים המקצועיים, בהתאם לפסיקת בג"ץ ולפי סדרי העדיפויות של המנהל האזרחי".
