המשטרה לא תודה בכך לעולם באופן רשמי, וגם גופי הדרכה דוגמת מוזיאון מגדל דוד נוהגים להכחיש זאת, אבל העובדות מדברות בעד עצמן: שומר מצוות שחפץ לעלות להר הבית בסיור אוניברסיטאי או לימודי, לסובב בהר באופן חופשי ולהתרשם ממה שיש למקום הקדוש להציע, צריך להסוות לפני כן היטב את חזותו הדתית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– המירוץ לבית הלבן: מה טראמפ יאמר למצביעים
– הישראלים נופשים בצפון, בצה"ל נערכים להסלמה
– הרווקים הדתיים נקרעים בין ערכי המערב לציפיות המשפחה
דברה ויינר, שעלתה להר בסיור שערך מוזיאון מגדל דוד ביום רביעי שעבר, חוותה זאת על בשרה: "זו הפעם השנייה שעליתי בסיור של מגדל דוד. עליתי איתם להר לפני שנה, וגם אז נתקלתי בבירור מטריד של הזהות הדתית של המשתתפים. אישה שבאה לסיור בכיסוי ראש שנראה דתי התבקשה בידי מדריכת הסיור מטעם המוזיאון, עפרה רגב, להסיר אותו. לאישה הזאת היה כובע חלופי ולכן לא התעוררה בעיה. אז זה נראה לי מקרי ולא כל כך התייחסתי לזה. נהניתי מאוד מהסיור של רגב ולכן רציתי לעלות עם המוזיאון גם השנה. הפעם הגעתי עם שתי אחיותיי".

שלוש האחיות – דברה ויינר, בט סער ופיליס מילר – הגיעו כשהן לבושות על פי ההוראות הקפדניות שהווקף מכתיב למבקרים בהר. למשל: חולצה עד המרפק. "גם מבחינתי ההר הוא מקום קדוש", חשוב לוויינר לציין. "כשלאה רבין נפגשה עם האפיפיור היא הייתה לבושה כמעט כמו חרדית. אם אני הייתי נפגשת עם האפיפיור לא הייתי לובשת ג'ינס במפגש; ובאותה מידה אני נוהגת כך גם בהר הבית. הגענו שלושתנו מצוידות בכובעים רחבי שוליים להגנה מהשמש, אבל בכניסה למתחם עפרה רגב שאלה אותי מיד אם אנחנו דתיות. תהיתי למה זה משנה, והיא ביקשה שנסיר את הכובעים כי לדבריה 'תהיה לה בעיה גדולה עם המשטרה. הם יחשבו שאתן דתיות'.
"התמונה שלנו תעיד שהכובעים שחבשנו לא מעידים בהכרח שאנחנו דתיות, ואחת האחיות שלי בכלל חילונית מרעננה שצחקה מאוד כשהתברר שחושדים בה שהיא דתייה. האחיות שלי הסירו את הכובע רק בנקודת הבידוק ואחר כך חזרו וחבשו אותו. אני החלטתי לא להסיר כלל את הכובע, ואנשי המשטרה לא העירו לי דבר על כך.
"הדרישה של המדריכה הפריעה לי מאוד, ולכן חזרתי וקראתי עוד פעם את ההוראות שקיבלנו לפני הסיור. לא נכתב שם שום דבר על אופי הכובע שצריך להגיע איתו. אם לא רוצים בהר דתיים, שיכתבו זאת במפורש. מעבר לכך נהניתי מעצם הנוכחות בהר, אבל הסיור של מוזיאון מגדל דוד מתמקד בעיקר בהיסטוריה המוסלמית והנוצרית של המקום. בשלב מסוים ניגשתי לשאול את רגב היכן עמד קודש הקודשים, כי היא אפילו לא התייחסה להיבט הזה של המקום. היא דיברה קצת על בית המקדש אבל זה בהחלט לא היה עיקר הסיור".
לפני חצי שנה דווח כאן סיפורו של רובי ברמן (53), שהצטרף גם הוא לסיור שקיים אז בהר מוזיאון מגדל דוד, ונדרש בידי המשטרה דווקא להסיר את כיפתו. גם הוא, כמו דברה ויינר, התקומם על כך שבהוראות שנשלחו לו לא נכתב דבר על איסור חבישת כיפה בהר. ברמן התקפל לבסוף כשהובהר לו שאם יסרב להסיר את כיפתו לא יוכל לעלות להר בסיור המאורגן של המוזיאון, וייאלץ להצטרף לקבוצה המוגבלת והמפוקחת של שומרי המצוות.
ברמן, דברה ויינר ואחיותיה צודקים כולם. אין שום הוראה לא להגיע לסיורים חבושי כיפות או כיסויי ראש האופיינים לשומרי מצוות. נראה שמישהו נרתע מלכתוב הוראה בוטה כל כך באתר הרשמי:
"יש לבוא בלבוש צנוע", נכתב בהוראות המוזיאון, "ללא ג'ינסים צמודים, ללא מחשופים, ללא ביגוד עם כיתוב צבאי/פוליטי. מכנסיים ארוכים עד הקרסול – חובה לכולם. נשים – עם שרוולים ארוכים, גברים – שרוולים עד המרפק. אפשר לבוא בסנדלים.
"הסיור כרוך בהליכה רגלית מהר הבית למגדל דוד דרך העיר העתיקה. יש לבוא בלבוש צנוע: חולצה עד הצוואר, ללא מחשוף, חצאית ארוכה/מכנס ארוך. המשטרה אוסרת על הכנסת חפצי קודש יהודיים (ניתן לאחסן בארון לשמירת חפצים ללא אחריות המוזיאון/המשטרה)".
המצב אף חמור מכך. בקיץ שעבר, כשהחלו במוזיאון לקיים את הסיורים הללו בהר, שיגרתי סדרת שאלות למנכ"לית המוזיאון אילת ליבר. שאלתי אותה במפורש אם גם יהודים שומרי מצוות רשאים להצטרף לסיורים שהם עורכים בהר, והאם אין בעיה בסממנים יהודיים גלויים ככיפה וציצית. ליבר השיבה ללא היסוס: "יהודים שומרי מצוות רשאים ואף מוזמנים להצטרף לסיורי מוזיאון מגדל דוד בכל סממן יהודי שהוא, כולל כיפה וציצית. ככל מבקרי ההר", הוסיפה, "גם משתתפי הסיור יהיו כפופים להנחיות משטרת ישראל בכניסה אל ההר".
שאלתי אז את ליבר גם אם הסיורים שלהם כוללים פירוט על ההיבטים היהודיים של ההר או שמא מסתפקים שם בהסברים על קודשי האסלאם.
"בוודאי!", השיבה ליבר. "סיורי מוזיאון מגדל דוד פותחים בהיסטוריה היהודית של הר הבית, מעקדת יצחק דרך מקדש שלמה, שיבת ציון, התקופה החשמונאית וימי הורדוס, עד החורבן בשנת 70 לספירה. הפרק השני כולל את התקופה המוסלמית הקדומה עד ימינו אלה, והוא כולל ביקור בהר הבית".
היבט מטריד נוסף הוא שבמוזיאון כלל לא טורחים ליידע את מודרכיהם שעלייה להר כרוכה בהליך טהרה מקדים במקווה ובהימנעות מנעילת נעלי עור ומעלייה לרחבת כיפת הסלע. חבל. לצד ההיצמדות הקנאית כמעט להוראות הווקף המוסלמי היו יכולים לחלוק שם מעט כבוד גם לדת היהודית ולהניח למי שחפץ בכך לציית לכללי ההלכה.
ממגדל דוד נמסר: "מוזיאון מגדל דוד פועל על פי הנחיות המשטרה הקובעות כי משתתפי הסיורים בהר הבית אינם רשאים להכניס למתחם חפצי קודש יהודיים. מוזיאון מגדל דוד אינו אחראי להוראות המשטרה ואין ביכולתו להשפיע על הוראות אלו. המקרה המדובר נמצא בבדיקה".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "צר לנו על הצגת תמונה מעוותת שחוטאת לאמת. משטרת ישראל פועלת מדי יום על מנת לאפשר לכל אדם לבקר בשטח הר הבית, ללא הבדל דת או מין, הכל תוך הקפדה על הכללים הנהוגים במקום, שמירה על הסדר הציבורי ועל ביטחון המתפללים והמבקרים בהר הבית. בניגוד לנטען במקרה שאירע לפני כחצי שנה, בטרם כניסת המבקר לשטח הר הבית, ניתנה לו האפשרות לקיים את הביקור על פי מנהגיו וזאת במסגרת הנהלים הקיימים שכוללים לווי משטרתי ואבטחה, אך הוא מטעמיו סרב לכך וקיים את הביקור בדרך אחרת שבה בחר".