תושבי שכונת רחביה הסמוכה לכיכר פריז בירושלים שוב התקשו לישון אתמול בלילה. הפגנה נוספת מול מעון ראש הממשלה בצומת הרחובות קרן היסוד ודרך עזה שהתקיימה אמש בקול גדול הפריעה את שנתם כשהמשטרה, בעקבות לחץ הן מצד שרים בממשלה וחברי כנסת המבקשים לאפשר את זכות המחאה, והן מצד התקשורת, מתקשה להגן על התושבים הגרים ברחובות הסמוכים ועל זכויותיהם.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– המירוץ לבית הלבן: מה טראמפ יאמר למצביעים
– דתיים? אתם לא רצויים בהר הבית
– דעה: הכוחנות של מיקי זוהר מעידה על היחלשות נתניהו
ביום חמישי דחה בג"ץ את בקשת למעלה משישים עותרים, תושבי שכונת רחביה נגד גמישות המשטרה בכל הנוגע לאכיפה המתבצעת בהפגנה, הן חוקים נגד רעש והן חוקים הקשורים בתקנות בריאות הציבור בעידן קורונה, והורה כי עד שידון בעתירה, לא יוציא צו ביניים שיגביל את שעת ההפגנה שתוכננה לאותו ערב לשעה 23:00. "עם כל ההבנה למצוקותיהם של המבקשים, אין הצדקה למתן צו ביניים, ודאי לא בשים לב למועד ההפגנה המדוברת", כתב השופט מינץ.
על פני הדברים, נראה כי מי מהגורמים, משטרת ישראל או היועץ המשפטי לממשלה שאנשיו היו חלק עיקרי בניסוח חוקי הקורונה, מאדיר את הזכות להפגין, אף על פי שהיא פוגעת קשות לא רק בזכויות התושבים המתגוררים באזור, אלא גם מנוגדת לכל היגיון הממשלה ומנסחי החוקים בתקופת הקורונה לצמצם את התפשטות הנגיף והשלכותיה.
"ההפגנות מול מעון רה"מ אמורות להימדד בכמה מבחנים, כאשר ישנן שלוש שאלות עיקריות שנובעות מהבחירה לאפשר את ההפגנות הללו באופן שבו הן מתקיימות כשהן פוגעות במרקם החיים ובשורה של זכויות התושבים המתגוררים בסמיכות למעון", אומר עו"ד חור אוריאל נזרי, המייצג את תושבי המקום שעתרו לבג"ץ. "שאלה ראשונה שעולה היא האם המשטרה פועלת מכוח סמכות. השאלה השנייה: גם אם הדבר נעשה בסמכות, האם הוא מבוצע בצורה מידתית וסבירה? השאלה השלישית קשורה באיזונים המתקיימים בין חוקי ההפגנות לבין חוקים אחרים ובשלב הסופי אנו נגשים לבדוק את המצב הקיים כלפי קבוצות אוכלוסיה אחרות שמפגינות או שמפגינים על יד ביתם, כלומר האם נעשית אפליה?". בכל המבחנים האלה, אומר עו"ד נזרי, העתירה של התושבים עומדת.
באשר לשאלת סמכות המשטרה, טוען נזרי כי אין למשטרת ישראל הסמכות לאפשר הפגנות אלה, באופן שבו הן מתקיימות כאשר לא נשמר ריחוק חברתי או עטיית מסיכה, בניגוד לצו בריאות העם. באשר לשאלה האם המשטרה יכולה לאפשר את שעות ההפגנה בניגוד לחוקי העזר העירוניים כמו למשל החוק למניעת רעש, גם כאן לטענת נזרי התשובה היא שלילית.
נזרי אף טוען לחוסר מידתיות משווע בשאלת האיזון בין הזכות להפגין לזכות התושבים לאיכות חיים ולקניין: "תדירות ההפגנות הללו היא בלתי סבירה כשהן מתקיימות 24/7", הוא קובע ומוסיף כי "קיום הפגנות לא יכול להיעשות בניגוד להנחיות משרד הבריאות. גם אם הם הזכות להפגין מוחרגת מהתקנות לשעת חירום, ההתקהלות הזו לא מאפשרת את שמירת המרחק בין אדם לאדם. לא רק שהמשטרה לא אוכפת את שמירת המרחק, היא גם מתחמת את השטח באופן כזה שלא מאפשר ריחוק חברתי".
נזרי מייצג לדבריו תושבים מהשכונה ששייכים לכל קצוות הקשת הפוליטית. תושבי הרחובות דרך עזה, רמב"ן, בין מיימון, בלפור וקרן היסוד. "מתקשרת אליי אישה מבוגרת השבוע ומתלוננת באזני שהיא לא יכולה לצאת מהבית", הוא מספר. "כשהיא יוצאת לרחוב וצריכה לעבור דרך התקהלות עצומה של אנשים היא מפחדת לעשות זאת מפני שהזהירו אותה שזה עלול להיות מדגרת קורונה ועלול לסכן אותה. המשטרה החליטה לאכוף את החוק בכל מקום אחר, אבל פה רואים משטרה אחרת"
על פי חוק, מהשעה 23:00 בלילה ועד השעה 06:00 בבוקר, נאסר להרעיש בשכונת מגורים במהלך השבוע, כאשר לשון החוק לא מתכוונת רק כלפי הפעלת אמצעי הגברה, כלי נגינה או זמבורות שהפכו לכלי החביב בהפגנות אלה, לשון החוק גם קובעת כי "לא יצעק אדם".
"אנו עדים גם למה שנקרא היעדר שליטה. אם נסתכל קצת לימין ולשמאל ולהפגנות אחרות נוכל לראות בקלות כיצד שם המשטרה יודעת טוב מאד לטפל בהפרות סדר. אף אחד לא טוען שזה פסול מצד המשטרה, אבל ההתלהמות בבלפור הופכת את התושבים לבני ערובה. יכולנו לתייג את ההפגנה הזו כמסיבת הקיץ הגדולה של תקופת הקורונה. יש לנו תיעוד של אנשים שצרכו אלכוהול בצורה מופרזת בפהגנות או של שימוש בסמים בין המפגינים. אבל בחרנו לא לצבוע את העתירה כך, אנחנו מתרכזים יותר באחריות המשטרה לאכוף את החוקים הרלוונטים שאי אכיפתם פוגעת בתושבים".
בעוד יומיים תגיש המדינה את תשובתה לבג"ץ, ואז ייקבע תאריך לדיון במה שמסתמן שיהיה דיון עקרוני. זיו מאור, היועץ המשפטי של תנועת "אם תרצו", חושב כי הכעס על האפליה הנוצרת בין זכות התושבים לבין זכות המפגינים צריכה להיות מופנית לא כלפי המשטרה, אלא כלפי היועץ המשפטי הממשלה, בעל הסמכות לקביעת סדרי העדיפויות באכיפה: "האיזון שבין חופש ההפגנה לבין איכות החיים של תושבי רחביה מבחינת היועמ"ש היא שהוא מכריע בעד חופש ההפגנה ולא אוכף. כפי שהובא גם במכתבן ששלח למ"מ המפכ"ל ניצב מוטי כהן. המשטרה מיישמת את סדר היום האכיפתי הפלילי, כפי שנקבע על ידי היועץ המשפטי לממשלה" טוען מאור, "מנדלבליט הפעיל עקרון משפטי שהוא זה שקובע מהו העניין הציבורי בקביעת סדרי עדיפויות באכיפה ונתן הנחיות למשטרה בהתאם".
"חוקי הקורונה מופרים פה ברגל גסה" הוא מתייחס לאחת מליבות הביקורת. "מי שקורא את החוקים הקשורים לקורונה שהתקבלו לכל אורך הדרך, רואה שאפילו בימים של הסגר אפשר היה לצאת להפגנה. וזה בימים שדבר בסיסי כמו תפילה בציבור נאסר. מי שקבע את החוקים האלה החליט שהזכות להפגין היא הזכות יותר קדושה משל זכות אנשים להתפלל.
מאור מצביע על פגיעה נוספת והיא בזכות הקניין של תושבי השכונות: "כל מי שקונה בית בירושלים באיזורים האלה יודע שפעם בכמה זמן יש מצעד דגלים, יש מצעד גאווה, מגיע אורח מדיני מחוץ לארץ וסוגרים את הרחובות. המחיר של הבית משתקף בעובדה שלפעמים יש פגיעות כאלה באיכות החיים. ברגע שמאפשרים את ההפגנות הללו ובצורה שבה הן מתאפשרות כעת, ערך הבתים צנח עכשיו בעשרות אחוזים. וזו פגיעה לטווח הארוך. זה נזק של מליוני שקלים והתושבים לא מודעים לזה כרגע".
אתמול, בזמן ההפגנה בבלפור התקיימה הפגנה נוספת על יד ביתה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בהובלת "אם תרצו" ופעילים נגד מסתננים מדרום תל אביב. ההפגנה החלה בשעה 23:00 בתגובה להחלטת בג"ץ שאפשר להפגין בסמוף לבלפור בצורה קולנית גם לאחר שעה זו. במהלך ההפגנה הוחרמו כלי ההגברה, זמבורות ומגפונים של המפגינים והפעילה שפי פז עוכבה על ידי המשטרה לאחר שריססה בגרפיטי את הכביש מול ביתה של הנשיאה חיות.
"כאשר באים לבחון את ההבדל בין הפגנות שליד ביתו של נבחר ציבור ליד ביתו של עובד ציבור, צריך לזכור את הנחיות היועמ"ש בעניין" עומד מאור על ההבדלים ועל האבסורד שבהם לדבריו. "כאשר התחילו ההפגנות בפתח תקווה ליד ביתו של מנדלבליט בג"ץ קבע הבחנה בין נבחר ציבור לבין עובד ציבור. חופש ההפגנה ליד בית של נבחר ציבור הוא גבוה יותר מאשר חופש הפגנה ליד ביתו של פקיד ציבור כמו למשל היועץ המשפטי לממשלה, או במילים אחרות, הזכות של השכנים של מנדלבליט עדיפה על הזכות של השכנים של נתניהו.
המשטרה החרימה את המגפונים שלהם. שפי פז בהפגנה נגד מסתננים. צילום: אמיר מאיריהאפליה הזו מבוססת לטענתו על התפיסה כי פקידים לא באמת מחליטים על מדיניות. "התפיסה הזו לא נכונה מכיוון שבמציאות של היום מי שבאמת מחליט אלו שופטים ופקידים. היא גם יצרה מצב שהיועמ"ש והשופטים סידרו לעצמם את החוק כך שליד הבית שלהם לא יפגינו. האפליה האכיפתית אתמול בין שתי ההפגנות מתיישבת עם ההנחיות האלה".
הבוקר פג תוקפו של הרישיון אותו הוציאה משטרת ישראל למאהלי המחאה בסמוך למעון בבלפור. שאלה בה יש הטוענים שלא התעסקו בה מספיק, היא כיצד המשטרה לקחה לעצמה כביכול סמכות הנתונה בידי העירייה. כשקם המאהל, פנו המפגינים בבלפור לעיריית ירושלים על מנת שזו תתיר להם לבנות אוהלים. עיריית ירושלים לא העניקה למאהל רישיון משום שראתה כי זה פוגע באיכות החיים של תושבי הסביבה. כזכור, היא גם הגיעה לאכוף זאת, אך המפגינים בסופו של דבר שלפו מול גורמי האכיפה רשיונות שהונפקו על ידי תחנת מוריה של משטרת ירושלים. "הרישיון הזה ניתן שלא כחוק" טוען מאור.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "המשטרה פועלת לאפשר את חופש הביטוי והמחאה לכל אזרח באשר הוא, בירושלים ובכל מקום אחר, בשוויוניות מלאה וללא משוא פנים, וללא כל קשר לנושא ההפגנה, לזהות המפגינים או לעמדותיהם. מתוקף תפקידה עפ״י חוק, המשטרה מבצעת כל העת איזון בין חופש הביטוי והמחאה לבין שמירה על איכות חייהם של התושבים, הכל בהתאם לחוק ולפסיקות בית המשפט בנושא. אנו פועלים ככל שניתן לצמצם את הפגיעה בשגרת חייהם של התושבים המתגוררים באזור המחאה. נציין כי במהלך המחאות שהתקיימו סמוך לבית רה"מ, כוחות המשטרה אכפו את החוק, עברו בין המפגינים ופעלו להפסיק את השימוש בכלי הרעש בשעות המאוחרות. בנוסף המשטרה הציבה שלטים במספר מוקדים ובהם הנחיות להפסיק את השימוש בכלי הרעש והרמקולים עפ"י שעות שהוגדרו ובהתאם לחוק.
לפניות באשר לקיומו של היתר להקמת המאהל או הארכתו, יש לפנות לעיריית ירושלים.
נבהיר כי נציג המשטרה נתן למארגנים תנאים להקמת המאהל, תוך שמציין בפניהם ואף רשם זאת במסמך, כי עליהם לפנות ולקבל היתר למאהל מעיריית ירושלים, שכן נושא זה נמצא בתחום אחריותם".
מטעם היועץ המשפטי לממשלה נמסר: "משטרת ישראל ועיריית ירושלים פועלות בהתאם לשיקולים המקצועיים של הגורמים המוסמכים בהן, והכל לפי הדין והפסיקה ועל פי הייעוץ משפטי הניתן להן ע"י היועצים המשפטיים שלהן. היועץ המשפטי לממשלה לא נדרש לסוגיות המועלות בפנייה, וממילא לא העביר הנחיות בסוגיות אלו לגורמים האמורים".
