מי שיאזין היטב למתרחש במערכת הפוליטית מאתמול (ב'), לא יכול להתעלם מתשדירי הבחירות שנשמעים ברקע. נתניהו מגלה לפתע את הצורך הדחוף בהחמרת הענישה של מטפלות מתעללות, כאילו הוא לא היה נוכח במדינה בשנים האחרונות. גנץ מתראיין כמעט חדשות לבקרים (תופעה שבהחלט מעוררת חשד) ומודיע שלא יוותר בעניין התקציב. חברי הכנסת והשרים של הליכוד אומרים מעל כל במה – כחול לבן לא משאירים לנו ברירה אלא בחירות, ואילו כחול לבן צועקים את המובן מאליו: הליכוד גורר אותנו לבחירות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בפעילותו הנחושה, צה"ל יצר הרתעה והרחיק מלחמה בצפון
– לא רק ארה"ב: המדינות שנלחמות בטיקטוק
– מאיכות חיים לאידיאולוגיה: הצעה לקריאה מחודשת של סיפור גוש-קטיף
והחרדים? החרדים מאיימים על נתניהו ומאיימים על גנץ שללא אישור תקציב באשר הוא, חד שנתי או דו שנתי הם לא יתמכו בהליכה לבחירות או בנתניהו אם בחירות יתחרשו בכל מקרה. אבל זה איום עקר מתוכן. החרדים נקלעו למציאות אומללה. הם ערבים לקיום הסכם הממשלה הפריטטית ולכניסתו של גנץ לתפקיד ראש הממשלה בעוד שנה, אך אין להם כל סמכות ביצועית. כמעט כמו ראש ממשלה חליפי. הם יכולים לאיים, אבל בפועל הממשלה מתפזרת באופן אוטומטי לבחירות בעוד שבועיים אם גנץ ונתניהו לא מגיעים להסכמה ביניהם. האיום החדש שלהם היום הוא שלא יתמכו בנתניהו ביום שאחרי הבחירות ולא יחתמו לו על הצהרות נאמנות.
ובכן, אם לא יעשו כן, הם יפסידו מנדטים לטובת הליכוד. הבוחרים שלהם שהפכו עם השנים ליותר ביביסטים ממצביעי הליכוד המסורתיים, פשוט יעברו להצביע למקור אם ירגישו שדרעי, ליצמן, או החשוד המיידי גפני, פוזלים לשמאל.
אבל זו לא המחויבות שלהם לגנץ ולהסכם שמניעה את החרדים לקדמת הזירה בין נתניהו לגנץ. אלה תקציבי הישיבות, שלא יעברו אם הממשלה תתפזר לבחירות בלי אישור תקציב ועולם הישיבות החרדי במצב קשה מאוד. לכן הם מאיימים ונלחמים – ללא כדורים בקנה. נתניהו מבין זאת היטב וכנראה שגם גנץ ששלח את שריו לראיונות במקביל אליו.
אז הסיכוי לבחירות הולך וגדל, ולמרות האיומים והרעש שעושים במפלגות החרדיות, נראה שהברירות שלהם בבחירות מועד ד' יהיו זהות לאלה שהיו בשלושת המערכות הקודמות.
