האסון הענק בביירות, בעקבות פיצוץ מחסנים שהחזיקו בהם חומרים מסוכנים, מהווה במידה לא מועטה קריאת השכמה לנוכח המציאות הישראלית הדומה במפרץ הפטרוכימי בחיפה לנוכח ריכוז מפעלים ומאגרי אחסנה של חומרים מסוכנים, מזהמים ודליקים.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
נעלמו מהסביבה: פעילים ירוקים דתיים לא מבינים למה הם לבד
ההיסטוריה שמסתתרת בלבניות שהפכו לסמל של חיפה
המבקר: הסיכונים הסביבתיים במפרץ חיפה לא מטופלים כראוי
אמנם ב-2017 רוקן סופית מיכל האמוניה הענק שבלב המפרץ שסיכן בצורה משמעותית את חיי כמיליון וחצי תושבי האיזור, אך במתחם המפעלים לייצור דשנים ודלקים נותרו עוד גורמי סיכון רבים. לפני כשנה, ביוני 2019, בדו"ח מבקר המדינה התריע השופט יוסף חיים שפירא מפני היקף הסיכונים הסביבתיים והביטחוניים שנגרמים מריכוז גבוה של חומרים מסוכנים באזור. על פי בדיקת משרד מבקר המדינה, רשות הכבאות אינה ערוכה לטיפול באירוע חומרים מסוכנים באזור מפרץ חיפה וכן בטיפול באירוע שריפה במפעלים ובמתקנים באזור זה, שעלולים להתרחש בעקבות תאונה, אירוע ביטחוני או אסון טבע. הוא קרא לרשות הכבאות להביא עובדה זו ללא דיחוי לידיעת הממשלה והגופים הרלוונטיים.
"האירוע בלבנון ממחיש את הסכנה בריכוז חומ״ס (חומרים מסוכנים) סמוך לאוכלוסייה צפופה, ומציף את הצורך הדחוף לסגור את התעשיות הדליקות והנפיצות" אומרים הבוקר ב"מרכז מחקר סביבתי חיפה". ד"ר רויטל גולדשמיד ממרכז המחקר מזכירה כי ״סקר סיכונים של המשרד להגנת הסביבה קבע כי במפרץ חיפה 1500 מוקדי סיכון מצרפי ו-800 סוגי חומרים מסוכנים במפעלים הסמוכים לחדר השינה שלנו. דוח שפיר לבחינת סכנות וסיכונים בחיפה קבע כי מפעלים ומתקני חומס בחיפה יפגעו בחירום – כקביעה עובדתית". חברי מרכז המחקר שמורכב מפעילי ומומחי סביבה מתנועות חברתיות-סביבתיות שבים וקוראים לממשלת ישראל "להעלות את תוכנית סגירת המפעלים המסוכנים להחלטת ממשלה דחופה".
במיוחד היום שואלים עצמם תושבי חיפה וערי הסביבה האם הם עלולים חלילה לעמוד במציאות דומה בשל הסיכון ממצבור המפעלים הכימיים והמחסנים שבנמל חיפה. "קשה לענות על השאלה הזאת מאחר ויש בעיות אמינות בדיווח על נתוני הסיכון שנשקפים לחיים שלנו" אומרת עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנהלת עמותת 'אזרחים למען הסביבה'.
ואכים מסבירה כי "אנחנו יודעים שיש מפעלי דשן במפרץ חיפה ומצבורי אמוניה גדולים וחומרים מסוכנים". ומציינת כי לפני שנה המשרד להגנת הסביבה פרסם דו"ח של סקר סיכונים במפרץ חיפה. על פי הדוח באזור חיפה אין סיכון יותר גבוה מאשר במדינות אחרות שיש בהן אזורי תעשייה פטרוכימיים בקרבה לאוכלוסייה אזרחית.
עו"ד הרדל ואכים: "אנחנו טוענים כי עשו בדוח מניפולציה של נתונים על סמך ניתוח הדוח בידי מומחים שקבעו כי החישובים שנעשו בסקר לא נכונים בכלל. לא צריך להיות מומחה בין לאומי כדי לדעת שיש סיכון באזור שבו אנחנו חיים ואסור למדינה להתעלם ממנו ולחשוב שאנחנו לא עלולים למצוא עצמנו במציאות דומה. האסון הגדול ביותר שאנחנו חוששים ממנו הוא תגובת שרשרת. באירוע נקודתי המדינה כנראה תצליח להשתלט עליו. אין למישהו היום ספק במדינה שאנחנו לא ערוכים למצבי קיצון והקורונה תוכיח זאת. אסור לנו לקבל מציאות של סיכון כזה ולא להרחיק אותו מעלינו".
ראשי הערים במפרץ ביקשו אף הם להציב את הסוגיה באיום הנשקף על חיי תושביהם ממצבור המפעלים הכימיים בחיפה. לצד דברי צער על הפגיעה הקשה והקטל באזרחי ביירות קראו עינת קליש, ראש עיריית חיפה ואלי דוקרסקי, ראש עיריית קריית ביאליק להתייחס ברצינות רבה יותר לאיומים המקומיים.
"החשש של כולנו, המבוסס על מומחים בתחום, הוא בדיוק מתרחיש אימים כמו זה שהתממש אתמול צפונית לישראל". אמרה עינת קליש. לדבריה, "מזה שנים רבות, עוד טרם בחירתי לראשות העיר, הובלתי מאבק עיקש וארוך לעצירת הרחבת התעשיות המזהמות והמסוכנות ממפרץ חיפה. היום כבר ברור לכולנו שלא מספיק לעצור את הגידול שלהם, הם צריכים לצאת". על אף הקולות החדשים הנושבים ממשרד הגנת הסביבה וקוראים להוציא את התעשייה המזהמת והמסוכנת מחיפה דוחקת קליש להפוך את ההכרזות וההבטחות למציאות. "אתמול קיבלנו קריאת השכמה מביירות. כרטיס צהוב, שהזכיר לנו את השורה התחתונה: אין מקום לחומרים מסוכנים ולמפעלים מזהמים בתוך המרחב העירוני ובקרב האוכלוסייה. אחרי שהזדעזענו מהמראות הקשים מלבנון, זה הזמן לפעול ויפה שעה אחת קודם".
ראש העיר קריית ביאליק, אלי דוקורסקי, הוסיף כי זאת שעת כושר מצערת הקוראת לממשלת ישראל לעשות מעשה ולאשר את תוכנית מפרץ החדשנות לתעסוקה נקייה ומתחדשת ושטחי פנאי ונופש. בשבוע הבא אפגש בנושא עם השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל".
