פרוייקטור הקורונה פרופסור רוני גמזו הציג היום (ה') בצהריים את עיקרי התוכנית שלו להקטנת היקף התחלואה בישראל שעומד על הגבוהה ביותר בעולם ביחס לנפש. בניגוד לעמדת הממשלה, גמזו ביקש אתמול בישיבת קבינט הקורונה לתת לו הזדמנות אחרונה לייצב את מצב התחלואה בלי להוסיף הגבלות קשות על הציבור.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ראשי תנועות הנוער הציוניות: התקשורת זורה קיטוב ושנאה
– מה עושים כשהילדים לא רוצים לשים מסכה?
– בין ביירות לחיפה: האסון בלבנון הוא קריאת השכמה לישראל
לדבריו הוא מעוניין לנסות לאזן את מצב התחלואה בלי להינכס לסגר על אף שישראל "מדשדשת" עם נתוני תחלואה מסוכנים וגבוהים שלמרות שאינם עולים בצורה מעריכית וחסרת שליטה, הם עדיין מאוד גבוהים. בשבועות האחרונים שיעור התחלואה עומד על כ-1700-2000 מקרי קורונה חדשים ביום ויחד עם מספר הנדבקים עולה עקומת התחלואה הקשה והתמותה.
גמזו הסביר בדבריו כי למרות שהוא בדעת יחיד הוא זוכה לתמיכת הממשלה וכי ראש הממשלה נתניהו לוקח על עצמו אחריות גבוהה ואתגר מתוך הבנה שאם ישראל לא תצליח להפחית את היקפי התחלואה החדשה לכמה מאות חולים בודדים חדשים בכל יממה, וזאת עד אמצע אוקטובר, בבתי החולים עלולים להתקשות מאוד בטיפול בחולים קשים לצד תחלואת החורף.
גמזו התייחס בדבריו לתיעוד המדאיג מחתונת חסידות בעלז אמש בשעה שהמוני בני אדם, אנשי החסידות, התקהלו בחתונה כאשר רבים מהם לא מקפידים כלל על מסיכות וריחוק חברתי. "מי שעושה את זה מתנהג כמו ברולטה. חייבים שיתוף פעולה של המנהיגים בקהילות" גמזו שיתף את תחושותיו הקשות: "התמונות של החתונות צמררו אותי. ראינו אתמול בחתונה פוטנציאל להדבקה המונית וזה מטריף אותי ומכעיס אותי ואנחנו צריכים להיות הרבה יותר נוקשים באכיפה עוד לפני האירוע ולא רק להגיע כדי לתת דוחות במהלך האירוע". במידה דומה, אם כי בהתעלמות מה מהסיכון הרב בהפגנות ההמוניות והיומיומיות מול מעון ראש הממשלה בבלפור אמר גמזו כי "חובתנו גם בהפגנות לנקוט בהתנהגות בטוחה. הוירוס יכול לעבור גם פה וגם פה".
פרוייקטור הקורונה הציג היום גם את כלי הרמזור שיביא לדבריו לחלוקת ערי ישראל לפי הגדרות – ירוק, לערים עם תחלואה נמוכה, כתום, לערים בסיכון ואדום לערים במצב גרוע במיוחד ועליהן לפעול בדחיפות וברצינות כדי להוריד את היקפי התחלואה. לשאלת אתר 'מקור ראשון' הסביר גמזו על הקריטריונים המבחינים למצב התחלואה ולמיקומה של כל עיר ב'רמזור': "כל רשות מקומית תקבל את הצבע שלה וההליך של ההגבלות וההתייחסות כלפיה יהיה דיפרנציאלי לכל מקום והכללים יהיו על פי הצבע של העיר. זה הליך מורכב אבל ההישג הוא שהתושבים והרשות המקומית קובעים את גורלם".
למרות שידוע כי סגרים מקומיים לא עובדים ולא הצליחו להביא לשינוי בהיקפי התחלואה בניסיונות קודמים מתעקש גמזו לדבוק בדרך הזאת מתוך הבנה כי לא ניתן 'להעניש' עיר ירוקה על מצב התחלואה בעיר 'אדומה' המרוחקת ממנה. עם זאת לא ברור כיצד יישם את ההגבלות בפועל בעוד תושבי ערים אדומות יוכלו לחגוג, לבלות ולהתקהל בערים 'ירוקות' שבהן לא יהיו הגבלות מחמירות. גמזו מאמין כי אם כלל גורמי האכיפה והשלטון יפעלו יחד נוכל לנצח את הקורונה. "עיר אדומה או כתומה שמתעלמת מהבדיקות יוצרת לעצמה המשך גידול השרשר. אין מקום למשחק בעיר אדומה או כתומה. על המשטרה והרשות המקומית להיכנס עמוק עם יותר אכיפה והקפדה". גמזו הסביר כי דרך זאת "הרבה יותר קשה מסגר אבל כך נכון יותר וטוב".
הוא ציין כי יש כיום כ-20 ערים 'אדומות' שאחראיות על עד 40% מהתחלואה. "בואו נשתלט על זה. נכנס פנימה ונוודא שיש היענות והציבור מבין ומסכים ומשתף פעולה. לא עוד 'סגר מלמעלה', אלא סגר מלמטה".
גמזו הדגיש כי "הכלי האפדימיולוגי האפקטיבי ביותר הוא סגר מלא שמשיג הורדת תחלואה". אך אמר כי הוא רוצה לתת הזדמנות למדינת ישראל לבצע את זה בדרך אחרת.
