מהלכים מקבילים של ראש עיריית ירושלים ניר ברקת ושל ח"כ רחל עזריה מול הכנסיות כמעט גררו את ישראל למשבר בינלאומי מול העולם הנוצרי והוותיקן. רק התערבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו והקמת צוות בראשותו של השר צחי הנגבי לבחינת הדברים הביאו לסיום הדרמה, לעת עתה. כנסיית הקבר, שהייתה סגורה בראשית השבוע במחאה על יוזמות ברקת ועזריה, נפתחה מחדש למבקרים, והוכרזה "הפסקת אש" בין הכנסייה לרשויות – אך היריבות בין עזריה לברקת רחוקה מסיום.
ראש הממשלה הקפיא בינתיים את שתי היוזמות – האחת של ברקת, לגביית ארנונה רטרואקטיבית בסך מאות מיליוני שקלים מנכסים שברשות הכנסיות, והאחרת של עזריה, שכפי שדיווחנו בשבוע שעבר קידמה הצעת חוק להפקעת קרקעות הכנסייה שנמכרו לגורמים פרטיים, בתמורה לפיצוי. עזריה, המבקשת לפעול לטובת בעלי בתים בשכונות הירושלמיות הוותיקות, מאשימה את ברקת במהלך פופוליסטי ומיותר. ברקת, המבקש להשוות את דרישת התשלום לארנונה למען הגדלת רווחי העירייה לטובת כלל התושבים, מאשים אותה באותו הדבר בדיוק.
"אין לנו כוונה לפגוע בקרקעות הכנסייה בשום אופן, אך לא יכול להיות שיזמים שקנו קרקעות בזול מהכנסייה יעברו מדלת לדלת ויאיימו על דיירים שאם לא ישלמו בין 200 ל־500 אלף שקלים על הדירה שלהם, הם יאבדו אותה", אמרה השבוע עזריה. "ראש העיר מייצר משבר במקום לדאוג לתושבים שעלולים לאבד את בתיהם. אגיש הצעת חוק שתפטור את הכנסייה מתשלום ארנונה".
בעיריית ירושלים מנגד טוענים שעל אף דרישת נתניהו לעצירת המהלך, ראש העיר לא אמר נואש. "אין כל שינוי בעמדת ראש העיר", אמרו בעירייה בסוף השבוע בתגובה לפניית 'מקור ראשון'. "אין כל סיבה ששטחים מסחריים כמו מלונות, אולמות ועסקים יהיו פטורים מארנונה רק כי הם בבעלות הכנסיות. לצערנו יותר מדי שנים המדינה לא אפשרה לעירייה לגבות את החובות האלה על השטחים המסחריים, באופן לא חוקי ולא הגיוני, והם הגיעו ל־650 מיליון שקלים על חשבון תושבי ירושלים".
בהתייחסות העירייה להצעת החוק של עזריה נמסר ש"באשר לנושא האדמות, העירייה אינה פועלת באופן פופוליסטי למטרת כותרות, אלא מקיימת עבודת מטה נרחבת ואחראית יחד עם שרת המשפטים ומשרדה, היועץ המשפטי לממשלה וגורמים נוספים במטרה למצוא פתרון לנושא".
