השבוע פרסם בנק ישראל את הסקירה השנתית על העמלות שאנחנו משלמים לבנקים. על פי נתוני הפיקוח על הבנקים, העלות החודשית הממוצעת של העמלות למשק בית נמצאת במגמת ירידה בשנים האחרונות, ונכון לסוף שנת 2019 היא הסתכמה בכ־27 שקלים. הסכום הזה מורכב מהעלות החודשית הממוצעת של ניהול חשבון עו"ש וקבלת מידע (12.4 שקל בממוצע), ועלות החזקת כרטיס אשראי (14.5 שקל).
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– תושבי רחביה מרגישים מופקרים: "בחסות המשטרה חיינו הפכו לגיהנום"
– ניצול מקסימלי של חדר שינה מינימלי
– ראשי תנועות הנוער הציוניות: התקשורת זורה קיטוב ושנאה
אז זה מה שהבנקים גובים מאיתנו, רק 27 שקלים בחודש? ממש לא. הכנסות הבנקים נחלקות לשניים – עמלות וריביות. יותר ממחצית מההכנסות מגיעות מהריבית על ההלוואות, וסקירת בנק ישראל אינה מתייחסת לעלויות הריבית. אבל למעשה, גם בגזרת העמלות הסקירה חסרה.
על שלל הפעולות שלקוח מבצע במהלך השנה, נגבות עמלות שונות ומגוונות שאינן קשורות בהכרח לעמלות העו"ש. כך לדוגמה, עמלות על פעילות בניירות ערך, הנפקת מסמכים, עמלות המרת מט"ח, עמלות הקשורות בנטילת הלוואה (בלי קשר לריבית על ההלוואה), עמלות הקשורות בצ'קים (כגון ביטול צ'ק או צ'ק חוזר), ועוד רבות נוספות. ברור שלא כולם משתמשים בכל השירותים ולכן לא כולם משלמים עבור אותן עמלות. אולם באותה מידה גם ברור שלא כולם משלמים רק את אותן עמלות עו"ש המופיעות בסקירה של בנק ישראל.
אז כמה זה עולה לנו באמת? כדי לדעת את התשובה, צריך לבדוק בדו"חות הכספיים של הבנקים כמה כסף שילמו משקי הבית. אל דאגה, עשינו זאת עבורכם. סך העמלות שגבו הבנקים ממגזר משקי הבית, עמד בשנת 2019 על כחמישה מיליארד שקלים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש בישראל כ־2.6 מיליון משקי בית. אם נחלק את הכנסות הבנקים מעמלות במספר משקי הבית, נגלה שההוצאה השנתית הממוצעת של משק בית על עמלות, עומדת על כ־1,900 שקל לשנה בממוצע, שהם כ־158 שקל לחודש. ובכן, כמעט פי שישה בהשוואה לנתונים שמציג דו"ח בנק ישראל. וכאמור, הסכומים הללו אינם כוללים את הריביות על המשכנתא או על סוגי אשראי אחרים, שהן למעשה רוב התשלומים שמשק בית משלם לבנק.
איך אפשר לצמצם את העמלות הללו? הנה שלוש עצות. ראשית, תמיד מומלץ להתמקח עם הבנק. לא תמיד זה מצליח, אבל שווה לנסות. יש שירותים שאפשר לבצע מחוץ לבנק במחיר זול יותר, כגון מסחר בניירות ערך או המרות מט"ח. לעיתים עצם ה"איום" במעבר, כבר עשוי להעניק לכם הוזלה.
שנית, מומלץ לנצל הוזלות שמגיעות לכם גם בלי מיקוח. למשל, מאפריל 2014 הבנקים מחויבים להציע ללקוחות את שירות המסלולים המוזל בחשבון העו"ש. השירות מציע תשלום של סכום חודשי קבוע עבור מספר פעולות מוגדר מראש – הנחלקות לפעולה על ידי פקיד ופעולה בערוץ ישיר. המסלול הבסיסי, הכולל 10 פעולות בערוץ ישיר ופעולה אחת על ידי פקיד, עולה 10 שקלים. המסלול המורחב, הכולל 50 פעולות בערוץ ישיר ו־10 פעולות פקיד, עולה בין 20 ל־30 שקל. הפער בין המחיר הזה ל"עמלת התעריפון" עלול להגיע למאות שקלים בחודש. על פי דו"ח בנק ישראל, נכון לתחילת 2020, עדיין ישנם כשני מיליון חשבונות בעלי פוטנציאל להוזלת עמלות העו"ש, שטרם עברו למסלול מוזל כזה.
העצה השלישית נוגעת לכרטיסי האשראי שבארנק שלכם. בעבר כתבנו בטור זה על עודף כרטיסי האשראי שהציבור הישראלי מחזיק (כשלושה כרטיסים בממוצע לישראלי בוגר). כ־2.5 מיליון כרטיסים מוגדרים כלא פעילים, על חלק גדול מהם משולמת עמלה מדי חודש. זו גם הסיבה, בין היתר, לכך שהעמלה על כרטיסי האשראי נמצאת במגמת עלייה (בניגוד לעמלת ניהול החשבון למשל). אל תשלמו סתם עמלות על כרטיס מיותר.
