אחרי מפולת מתמשכת בסקרים, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מצליח לצמצם את הפער בסקרים הארציים מול יריבו, מועמד המפלגה הדמוקרטית ג'ו ביידן. כשלושה חודשים לפני הבחירות, הפער הממוצע בין השניים עומד על 6.4 אחוזים בלבד – אף שלפני כחמישה שבועות הגיע הפער הממוצע לשיא של 10.2 אחוז (לפי האתר real clear politics).
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הטוויטר מזיק לבריאות: כששקרים פתאום מפריעים לשמאל
– השלכות הפיצוץ בלבנון: ממשלה מקרטעת וחוסר יציבות
– ניסיון חטיפה בשומרון: צעירה אולצה להיכנס לרכב ונמלטה
התחזקותו של הנשיא בסקרים נמשכת כבר שבועות, ומעוררת את השאלה אם טראמפ עשוי לזכות בכהונה שנייה בבית הלבן ב־3 בנובמבר, על אף מגפת הקורונה שקטלה למעלה מ־160 אלף אמריקנים, האבטלה שזינקה לשיא והמתחים החברתיים הניכרים.
שיטת הבחירות בארצות הברית גורמת לכך שהפער הארצי בקולות אינו מבטיח ניצחון. הילרי קלינטון הביסה את טראמפ בפער של 3 מיליוני קולות ב־2016, ובכל זאת נותרה מחוץ בית הלבן, בגלל הפסדים זעומים במדינות המפתח, ששללו ממנה את הניצחון בקולג' האלקטורים. השאלה מה יכריעו בוחרי פלורידה, אוהיו, פנסילבניה, מישיגן, ויסקונסין, צפון קרוליינה ואריזונה היא החשובה, כשמנסים להבין מי מהשניים יושבע לנשיא בינואר.
לפי ההנחה הרווחת בקרב מומחים, טראמפ יוכל לזכות ברוב האלקטורים רק אם יפסיד לכל היותר בפער של 5.5 אחוזים במספר הקולות הכולל. כשהסקרים ניבאו פער של 10 אחוזים ויותר, טראמפ נראה רחוק מהיכולת להשיג את מספר הקסם הנדרש לניצחון – 270 אלקטורים. הפער כעת, 6.4 אחוזים, מקרב אותו ליעד. כהונה נוספת, לפיכך, נראית כיום מציאותית יותר משנראתה לפני חודש או חודשיים.
לשם השוואה, בשנת 2016 – פחות או יותר באותו שלב במסע הבחירות, בחודש אוגוסט – הובילה הילרי קלינטון על טראמפ בסקרים הכלליים בכ־7 אחוזים. עד נובמבר התברר שלא היה בכך די.
גם במדינות המפתח החשובות לניצחון, טראמפ מצמצם את הפער – ובאופן מרשים לא פחות: במדד המשוקלל של מדינות המפתח, הפער לטובת ביידן עמד לפני שבועיים על 6.3 אחוזים. כיום הוא הצטמצם ל־4.7 אחוזים בלבד.
הסכנה מבחינת הנשיא המכהן היא שהוא יאבד מדינות שנחשבו עד כה ל"אדומות". בחלקן מציגים הסקרים היום שוויון סטטיסטי, בתחום טעות הדגימה, או יתרון קל בלבד לטראמפ. אם הוא יפסיד בטקסס ובג'ורג'יה, למשל, מצבו יהיה בכי רע.
לסיכום: לעת עתה ביידן הוא עדיין המועמד המועדף לניצחון בבחירות. המגפה הקטלנית, הטיפול הלא טוב דיו – שלא לומר רשלני – של הממשל בשבועות הראשונים של המשבר, המצב הכלכלי שהורע מאוד ולא פחות מכך המהומות הבין־גזעיות שליבה השמאל – כל אלה הנחיתו סופה מושלמת על ראשו של הנשיא האמריקני, והוא הידרדר בסקרים.
אך ייתכן שבסופו של דבר יתברר שביידן הוא היריב הטוב ביותר שטראמפ היה יכול לאחל לעצמו. ראשי הקמפיין שלו מנסים להסתירו כמה שיותר מעין הציבור, וכשהוא בכל זאת מדבר בפומבי נגרמת מבוכה למפלגתו ולעצמו.
אם ייערכו עימותי טלוויזיה פומביים בין השניים, כפי שמחייבת המסורת האמריקנית כבר עשרות שנים, הפער עשוי להצטמצם עוד יותר, ואולי אף להימחק עד יום הבחירות.
