במערכת החינוך הדתית־לאומית שוררת מבוכה רבה, שבועות ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים, לנוכח המשבר התקציבי החמור שניחת על מוסדות החינוך ומכת הקורונה שמונעת את פתיחת שנת הלימודים כסדרה. עד כה לא ניתנו פתרונות למסגרות החינוך הפנימייתיות בישיבות התיכוניות ובאולפנות, וגם גובה התשלום על הלימודים של בני הנוער בימי הקורונה עוד לא נקבע והוסדר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– במקום להתקפל בפני יריביו, גנץ החליט ליפול על חרבו
– "סיפוח לא יהיה תקדים": יועצו לשעבר של טראמפ מדבר
– רוח גבית: כך הפכה התקשורת לצד פעיל במחאת בלפור
על אף התחייבותו של ראש הממשלה נתניהו לפני כחודש שידאג לתקציבי החינוך הדתי, בציונות הדתית טוענים שהוא טרם עשה דבר ומזהירים: לא נוכל לפתוח את שנת הלימודים. "איננו אזרחים סוג ב', מגיע לנו שנוכל לחנך את בנינו ובנותינו בדרך שאנחנו מאמינים בה", אמר ביום חמישי הרב חיים דרוקמן בכינוס חירום וירטואלי של כ־150 ראשי מוסדות, בהשתתפות חברי כנסת מכחול לבן, הליכוד וימינה. "ההתכנסות הדחופה והברורה הזאת נועדה בשביל לזעוק זעקה גדולה, החינוך העל־יסודי הדתי נמצא בסכנה. פשוטו כמשמעו. לא הייתה תופעה כזאת בכל קיומה של מדינת ישראל".
במהלך הדיון הסביר אלחנן גלט, מנכ"ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, שנתניהו התחייב בפגישה עם ראשי מוסדות החינוך הדתי לתקציב בסך 140 מיליון שקלים להעסקת מורים בשנת הלימודים הבאה, אך המדינה לא העבירה עדיין חוב בסך 55 מיליון שקלים למערכת החינוך הדתית־לאומית לשנת 2020. "אם לא יימצא פתרון עדיף לא לפתוח את שנת הלימודים. אחרת נקרוס", טען ינקי פרידמן, מנכ"ל רשת "נעם צביה". "יש לפתור את המשבר בכל דרך, בין שיהיה תקציב ובין שלא, וגם אם יהיו בחירות נוספות חלילה".
ראשי הישיבות והאולפנות הביעו את כעסם על כך שלנוכח הפגיעה החמורה בציונות הדתית הממשלה פועלת להעביר מאות מיליוני שקלים לחינוך החרדי.
בעידן הלמידה המתוקשבת חוששים במערכת החינוך הדתית־לאומית שלא יוכלו להמשיך לתגבר את לימודי הקודש בשעות נוספות על חשבון ההורים, בלי אישור משרד החינוך לתשלומים נוספים (תל"ן). כאלף מורים ללימודי קודש צפויים לאבד את עבודתם, וסדר היום התורני עלול להשתבש.
מנהלי פנימיות ניצבים חסרי אונים מול הורים שמבקשים לדעת כיצד יתקיימו הלימודים בשנה הבאה, בהתאם להנחיות הבלתי מגובשות של משרד החינוך. "במוסדות החינוך הייתה אפס הקפדה על נוהלי הקורונה ואנחנו לא מוכנים להיות חלק מהניסוי הלא מוצלח הזה", אמרה לנו אם לשני בני נוער הלומדים במערכת החינוך הדתית־לאומית.
כ־17 אלף מ־65 אלף תלמידי ז'־י"ב במערכת החינוך הציונית־דתית לומדים בפנימיות. לעת עתה אין מתווה לקיום שנת הלימודים במוסדות הללו. "אף אחד לא יודע להגיד כיצד תיראה פתיחת שנת הלימודים", אומר לנו גלט. הוא ואנשיו הציעו למשרד החינוך ולמנהל לחינוך התיישבותי מתווה שיאפשר ללמד את תלמידי כיתות ט' וי' בפנימיות במשך שבועיים, ולאחר מכן תלמידי י"א וי"ב במשך שבועיים, וכן הלאה. ההתפצלות תאפשר לתלמידים לשמור על מרחק בפנימייה, ובשאר הזמן ללמוד מהבית בלמידה מרחוק. באשר לתשלומי ההורים אומר גלט: "אני יכול להבטיח שנעמוד בהנחיות משרד החינוך, וגביית התשלום תהיה בהתאם למה שיינתן להורים. מה שלא עושים לא משלמים".
גם מפעל השירות הלאומי במוסדות החינוך עומד בפני איום: במשרד החינוך הודיעו ביום רביעי כי 4,000 המתנדבות והמתנדבים בשירות הלאומי לא יוכלו לעבור הכשרה ולהתנדב בבתי הספר בשל העיכוב באישור תקציב המדינה.
ברשות השירות הלאומי־אזרחי זעמו על ההחלטה החד־צדדית של החשב הכללי של משרד החינוך. "לא ייתכן שיראו במפעל השירות הלאומי מפעל למתן שירותי קבלן", אמר ראובן פינסקי, מנכ"ל השירות הלאומי־אזרחי. "חשבי משרדי הממשלה רואים בבנות השירות הלאומי משאב מתכלה כמו ניירות כתיבה. אם לחשב משרד הביטחון יהיה חסר תקציב הוא יבטל את גיוס אוגוסט? שירות לאומי הוא חובה מוסרית ולאומית. אחרי ששיבצו את אלפי הבנות, בגלל בעיית הליכים אומרים להן כעת שהן אינן יכולות להתגייס לשירות הלאומי?"
