מספר הנדבקים בקורונה בעולם גואה, השבר הכלכלי־חברתי מעמיק, אך הבורסה האמריקנית מרקיעה שחקים. לפי ארגון הבריאות העולמי, מספר הנדבקים היומי ברחבי תבל הוא כ־300 אלף, וארה"ב ניצבת בראש הטבלה – כ־70 אלף נדבקים חדשים מדי יום – אבל הבורסות בארה"ב מזנקות. מאז השפל ב־23 במארס עלו המדדים המובילים בעשרות אחוזים. הנאסד"ק, שירד ב־33 אחוזים משיאו ועד השפל, נסק מאז ב־60 אחוזים ויותר וקבע שיאים חדשים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– חבית חומר הנפץ שהתפוצצה בביירות הייתה מוכרת היטב לשלטונות
– הרב שטיינזלץ זצ"ל: "כל דבר הייתי עושה אחרת"
– חשש בישראל: הסיוע ההומניטרי של איראן ללבנון ישמש להעברת נשק
אי אפשר להתעלם מהפער בין הכלכלה הריאלית, המתבטאת בנתוני האבטלה, התוצר והגירעון, ובין הכלכלה הפיננסית שנצפית במדדי המניות. שתיהן מדברות שפות אחרות; משבר הקורונה העצים עוד יותר את הפער ביניהן.
עד לפני חודשיים־שלושה, חידוש הפעילות הכלכלית המריץ את השוק. לאחר השחרור מהסגר והתקדמות הדיווחים על חיסון קרוב – המשקיעים היו אופטימיים וציפיותיהם הניעו את התאוששות השווקים. האווירה השתנתה בשבועות האחרונים, בהתעצמות הגל השני ברחבי העולם: הנגיף יישאר איתנו כנראה עוד תקופה, החיסון עשוי להתעכב, הגירעונות תופחים. אבל הצורך להשקיע גובר על המציאות הכלכלית הקשה. "הבנקים הורידו את הריביות, שגם כך היו נמוכות. כשהריבית אפסית המשקיעים מחפשים חלופות לכסף, ומחפשים גם סיפור חיובי. משהו להיאחז בו", אומר לנו הכלכלן ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים.
בדרך שגרה, מחיר המניה של חברה כלשהי קשור בדו"חות הכספיים שהחברה מפרסמת, ובחינת סיכוייה ויכולותיה לאורך זמן. אלא שכעת דרוש בעיקר "סיפור חיובי" – שנמצא כעת במניות ההייטק, שנפגעו פחות מן המשבר. "בארה"ב המניות הללו נמצאות בעיקר בנאסד"ק, אבל למעשה הן קיימות בכל המדדים", מסביר בהר. "ככל שבורסה מסוימת עתירה במניות הייטק, היא עולה. באירופה, ואצלנו במיוחד, מניות הטכנולוגיה חזקות פחות, ולכן הבורסות באירופה ובישראל מפגרות אחר המדדים בארצות הברית".
השוק זוכה לתמרוץ באמצעות הדפסות הכסף ההמוניות של הבנקים המרכזיים, כסף שהממשלה מחלקת. הבנק המרכזי בארה"ב מציף את השוק בנזילות; הבנקים מלווים אותו בזול לעסקים ולאנשים פרטיים; מענקים במזומן מועברים מהממשל לאזרחים. כל זה קורה בכל העולם, וביתר שאת בארה"ב. חלוקת הכספים ההמונית מחלישה את הדולר ומחזקת את הזהב, ששובר שיאים, וגם נכסים אחרים – ובהם מניות.
"מי ששכרם נפגע ואין להם הכנסה מקבלים מענקים מוגדלים, ומשתמשים בכסף הזה למחיה, אבל יש בעלי הכנסות גבוהות שעבודתם לא נפגעה – והם חוסכים פתאום כסף. הם לא טסים לחו"ל, הם נוסעים פחות בארצם, יש להם פחות הוצאות, החיסכון שלהם גדל. הם מבקשים להשקיע ומקפיצים את השוק", אומר בהר.
אל המשקיעים מצטרפים גם ספקולנטים, וכן צעירים מובטלים או בחל"ת, המשתמשים במענק, בכספי פיצויים ובחסכונות כדי לנסות להגדיל את תיק ההשקעות שלהם במערכות מסחר מקוונות.
בועות מניות מתפוצצות בדרך כלל בלי התרעה. גם הזרמת הכספים הסיטונאית עלולה לגרום \לאינפלציה – ירידה בערך הכסף ועליית מחירים. "כל עוד הבנקים ימשיכו להדפיס כסף, הכסף הזה יחפש מקום לשבת. זה לא תהליך בר־קיימא, כי החובות של הממשלות גדלים והמאזנים של הבנקים המרכזיים מתרחבים", מזהיר בהר. "זה ניסוי שאיש אינו יודע איך הוא ייגמר. זה צריך להתפוצץ בצורה של אינפלציה למשל, אם כי בינתיים זה לא קורה. יהיו כנראה ממשלות שלא יוכלו להחזיר חובות ויפשטו רגל, וזה יבוא גם על חשבון האזרחים, כמו שראינו למשל בארגנטינה".
בינתיים, אנחנו מרוויחים מהעליות בשווקים, באמצעות הכספים המושקעים בקופות הגמל, קרנות הפנסיה וחסכונות נוספים, המחזיקים חלק ניכר מהנכסים בארה"ב. בחלק מהחסכונות נמחקה התשואה השלילית שנרשמה מאז תחילת המשבר, ובחלקם אף נרשמה תשואה חיובית.
