בעוד שלושה שבועות אמורה להתחיל שנת הלימודים, אבל נגיף הקורונה שמשתולל בעולם מאפיל על האפשרות שזה יקרה. על פי המתווה העדכני שהציג בסוף השבוע שר החינוך יואב גלנט נקבע כי תלמידי כיתות א'-ד' יגיעו כרגיל אל מוסדות החינוך במהלך ימי השבוע, ואילו תלמידי כיתות ה'-ו' יבקרו רק פעמיים בשבוע בתוך בתי הספר. הסיבה לחלוקה הזו נעוצה לא רק בשל הכוונה לפנות כיתות לימוד לתלמידי הקפסולות בכיתות ג'-ד' שילמדו בעד 18 תלמידים לכיתה, אלא גם כי המחקרים העדכניים ביותר בעולם מלמדים כי ילדים עד גיל 10 נדבקים ומדבקים משמעותית פחות מאשר אלו שמעל גיל 10.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– חשש בישראל: הסיוע ההומניטרי של איראן ללבנון ישמש להעברת נשק
– ריח בחירות באוויר: המשבר בממשלת האחדות מחריף
– איילת נחמיאס ורבין: "היום שמאלנים זו הקללה הכי פופולרית"
על פי דו"ח מרכז המחקר והידע לקורונה של אמ"ן ומשרד הבריאות, מכלל המחקרים הסוקרים את שיעור ההידבקות של ילדים מתוך כלל האוכלוסיה, עולה כי ילדים נוטים להידבק משמעותית פחות לעומת יתר שכבות הגיל, וכן נוטים לחוות את המחלה בצורה קלה יותר עד להעדר תסמינים כלל. המשמעות היא שקיימת סבירות נמוכה יחסית להידבקות של ילדים בנגיף. על פי המחקרים השונים והמתחדשים בעולם עולה כי עם זאת קיימת סבירות גבוהה יותר שבני נוער בגילים 10-17 יידבקו בנגיף לעומת ילדים צעירים יותר ועלולים להדביק אחרים.י

המרכז האירופי לבקרת מחלות ומניעתן עדכן בתחילת החודש את עמדותיו בנושא הידבקות ילדים, בהקשר למדיניות פתיחת בתי הספר ומסר כי עד כה זוהו יחסית מעט התפרצויות משמעותיות בבתי ספר והעדויות מעלות כי הדבקה בין כותלי בתי הספר איננה שכיחה. עם זאת, הסכנה לכך קיימת וייתכן כי הסיבה לזיהוי המצומצם של התפרצויות אלו נעוצה בחלקה בשל אחוז נמוך של חולים סימפטומטים שניתן היה לזהות אותם וכי מרבית הילדים שחלו בקורונה הינם 'נשאים שקטים' ללא תסמינים כלשהם. הארגון האירופי לבקרת מחלות סובר כי הקפדה יתירה על כללי הריחוק הפיזי, המיגון האישי וההגיינה בבתי הספר, צפויה להפחית עד מאוד את ממדי ההדבקה בבתי הספר, ובשרשור לכך תמנע השפעה לרעה על התחלואה בקהילה. יתר על כן, הארגון קובע שבהינתן הקפדה יתירה על צעדי הריחוק החברתי בבתי הספר אין סיבה שבתי הספר יהוו מוקדי הדבקה והפצה משמעותיים של המחלה יותר מאשר כל סביבה אחרת בעלת מאפייני צפיפות דומה בה שוהים הילדים.
במסמך שהוציאו בארגון נקבע כי קיימות עדויות סותרות באשר להשפעת פעילות בתי הספר על הפצת המחלה בקהילה, במדינות ברחבי העולם. הארגון מציין כי במדינות האיחוד האירופאי לא נקשרה פתיחת בתי הספר לעלייה בהיקף התחלואה בקהילה וכי עובדה זו מצביעה על כך שהדבקה בנגיף בתוך בתי הספר לא מהווה מנוע ראשי של הפצת המחלה בקהילה כל עוד מקפידים על צעדי הריחוק החברתי בתוך מסגרות החינוך ובקהילה.

לעומת זאת, מזכיר הארגון בסקירתו את ישראל אשר בה חלה עלייה בתחלואה בקהילה לאחר פתיחת מערכת החינוך, ככל הנראה עקב אי הקפדה על צעדי הריחוק הפיזי כנדרש בתוך מסגרות החינוך, מקרה המדגיש להערכת הארגון את החשיבות הרבה ביישום קפדני של צעדים אלו בעת פתיחת מערכות החינוך.
השאלה הגדולה היא האם התלמידים והמורים הישראלים יצליחו לעמוד בשנה"ל תשפ"א בדרישות הריחוק והמסיכות בדומה לאירופים. הניסוי האנושי-חינוכי שנערך במערכת החינוך בישראל בחודשים האחרונים לא צלח במיוחד, אבל ייתכן שעם המחקרים החדשים וההבנה כי הסיכון בקרב תלמידים בני 10 ואילך הוא גדול יותר, יש במתווה החדש כדי לצמצם את אפשרות ההדבקה וההידבקות בבתי הספר כמוקד שעלול לסכן את האוכלוסייה כולה.