הימים הנוראים הממשמשים ובאים צפויים להיות שונים מכל מה שהכרנו בעבר, בגלל מגפת הקורונה. קובץ הלכות שרואה אור בימים אלה מנחה את הרבנים בארץ ובתפוצות כיצד להתאים את המנהגים ואת ההלכות לחגי תשרי תשפ"א.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– חבית חומר הנפץ שהתפוצצה בביירות הייתה מוכרת היטב לשלטונות
– עבור היהודים הפרוגרסיבים בארה"ב, מדינת ישראל הפכה לעול
– הליכה לקלפי בשיא המשבר תזכיר את מלחמות היהודים בבית שני
פרק מיוחד בקובץ, שכותרתו "הנחיות קהילתיות, אמוניות והלכתיות בעקבות נגיף הקורונה", מוקדש להלכות תקיעת השופר בראש השנה, שלמעשה הוא כלי נשיפה – המסוגל להפיץ את המגפה, כמובן. ההנחיה הראשונה קוראת לקהילות להכשיר כמה שיותר אנשים לתקוע בשופר, שכן השנה לא ניתן יהיה להתקבץ בקבוצות גדולות כמדי שנה.
בקובץ ההלכות, שכתבו וערכו רבני מכון שטראוס־עמיאל של רשת "אור תורה סטון", מוסבר שאם חלה הנחיה לא לשהות במחיצתם של אחרים זמן ממושך, יש "לקצר את זמן השהות בבית הכנסת ולכן יש צורך להמעיט בתקיעות". הרבנים ממכון שטראוס־עמיאל מסבירים שמספר התקיעות מותנה בפרק הזמן שמאפשר התקבצות ביחד כדי שהציבור יצא ידי חובה, אף שבאופן רגיל נהוג לתקוע למעלה ממאה תקיעות בכל אחד משני ימי ראש השנה. הם גם מפרטים כיצד לעשות זאת בהתחשב באילוצים השונים מקהילה לקהילה.
"יש לדאוג לניקוי השופר היטב לפני השימוש", מציעים הרבנים ומוסיפים הלכות ריחוק: "בעל התוקע יעמוד מאחורי מחיצה מפלסטיק קשיח או במרחק של ארבעה עד חמישה מטרים מהמקריא ומשאר הציבור". עוד הם ממליצים כי "הכיוון של השופר יהיה הפוך מהכיוון של הציבור", כדי למנוע הדבקה. "לדוגמה, בעל התוקע יעמוד בקדמת בית הכנסת עם השופר לכיוון ארון הקודש".
תפילות ראש השנה ויום כיפור יהיו ככל הנראה קצרות מאי פעם, ולפי המלצת מומחי רפואה יכילו פחות קטעי זמר, שכן גלי הקול והתהודה מגבירים את תפוצת הנגיף. "במקום הצורך, טוב לקצר את תפילות היום כדי לאפשר מניינים נוספים או לקצר את משך הזמן שהמתפללים נמצאים יחד באותו מקום. סדרי העדיפויות הם להתפלל בציבור את הדברים שדורשים מניין ולוותר על דברים אחרים כגון פיוטים ופסוקי דזמרא".
במצבים מסוימים, לדברי מחברי הקובץ, מומלץ לוותר חלקית על חזרת הש"ץ: "אם הזמן דוחק, יש להתפלל את תפילת העמידה של שחרית כתפילה קצרה".
לדברי הרב אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס־עמיאל, "תקיעת שופר בראש השנה ותפילת כל נדרי ביום כיפור מביאות לבתי הכנסת בתפוצות מאות אלפי אנשים שאינם רגילים לפקוד את הקהילות במשך השנה". נשיא המכון, הרב ד"ר כתריאל ברנדר, מוסיף ש"ההלכה היהודית דינמית ומתמודדת בהצלחה עם מציאות מאתגרת המשתנה כל הזמן. לכן יצרנו את החוברת ההלכתית – מתוך תחושת אחריות כלפי יהדות התפוצות". שניהם מקווים שבשנה הבאה כבר לא יהיה צורך בקובץ שפרסמו, והוא ייגנז בבחינת הלכות חירום שעבר זמנן.
