נדמה ש"ניגוד עניינים" של שופטים הוא ביטוי שהשתרש בתודעה הציבורית בעת האחרונה בעקבות מאבק בלתי מתפשר מצד עיתונאים וחברי כנסת במקרים שזכו לכותרות רבות, ופורסמו גם באתר מקור ראשון.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מהפך: נציגת אוניברסיטת אריאל צורפה לוות"ת
– למרות הקורונה: עשרות אלפי מוסלמים הורשו להתפלל בהר
– כיצד יראו חגי תשרי בצל הקורונה?
כתוצאה מכך, יצאה הרשות השופטת במאבק משלה על שמם הטוב של השופטים ועל טוהר מידותיהם, כמו גם על מערכת בתי המשפט, בראשם בית המשפט העליון. רשימת מניעויות השופטים עודכנה לאחרונה ופורסמה ברבים באתר הרשות השופטת, לאחר שהוקדם פרסומה שתוכנן רק לשנת המשפט הבאה.
על השינויים והעריכות ברשימת מניעויות שופטי העליון כבר הכברנו מלים כאשר האחרונה פורסמה לראשונה באופן יזום על ידי השופטים עצמם ולא כפי שהיה נהוג עד עכשיו רק לבקשת חופש מידע.
נזכיר, כי על אף קיומו של סעיף 77א לחוק בתי המשפט הקובע כי "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט", הרשימה איננה מעוגנת בחוק ומטרתה הייתה לשמש כלי מנהלתי לבתי המשפט. רשימה זו נועדה מלכתחילה עבור מזכירות בתי המשפט על מנת לחסוך זמן שיפוטי יקר: במקום להפנות כל תיק לכל שופט שיכריע האם הוא מנוע מלעסוק בו, רשימה זו אמורה להוות מסננת ראשונית. מסננת שנייה היא שיקול הדעת של השופט, ואלו אמורות, בנוסף ליעילות העבודה, להביא לצמצום טעויות.
לכאורה, פרסום רשימת המניעויות המעודכנת באופן יזום הוא צעד חשוב של שקיפות מצד נשיאת בית המשפט העליון בניסיון להטות את האש היוקדת מהיכל הצדק. אלא שהאש לא פוסקת מבעירתה; רק בשבוע שעבר נפלה הצעת החוק של שרת המשפטים לשעבר ח"כ איילת שקד להעביר את פסקת ההתגברות, לפני כן הייתה זו ההצעה לוועדת חקירה ממלכתית לבדיקת ניגוד עניינים של שופטים של ח"כ בצלאל סמוטריץ' וכמובן ח"כ קרעי שלא פוסק מביקורת ומשאילתות לשר המשפטים.
לדידה של נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, שקיפות היא כלי המלחמה שלה. בבוקר יום שישי האחרון, בעוד היא בכוננות ספיגה לקראת ההפגנה שתתרחש מול ביתה שבשכונת צהלה בתל אביב זה השבוע השני, פרסמה חיות מסמך אמות מידה לגיבוש רשימת מניעויות לקראת פרסום מרוכז ויזום של רשימות מניעות מעודכנות של כלל השופטים והרשמים במערכת בתי המשפט באתר הרשות השופטת, החל משנת המשפט הקרובה שתחל בספטמבר.
המסמך הוכן בהתייעצות חבר שופטי בית המשפט העליון ונשיאי בתי המשפט ובתי הדין לעבודה וכן בסיועה של ד"ר לימור זר- גוטמן ממרכז האתיקה ע"ש וינר במכללה למנהל, ובו כללים מתי על שופט לפסול עצמו מלשבת בדין.
המסמך נכתב ללא קשר מוצהר באשר למתיחות בין נבחרי הציבור, אזרחים ועיתונאים לבין בית המשפט העליון, אלא לדברי הנשיאה בעקבות שאלות שהתקבלו משופטים ורשמים בנושא.
על פי המסמך, שופט יכלול ברשימת המניעויות שלו בעלי דין ועורכי דין שלמיטב ידיעתו הם "שחקנים חוזרים" המתדיינים תדיר בבית המשפט שבו הוא מכהן ואשר קיים חשש ממשי "למשוא פנים" אם ידון בעניינם כמו למשל במקרה של בן משפחה. אלא שהגדרה זו מוגדרת מאד: בן זוג, ילד, הורה, אח, סב, הורה של בן הזוג או מי שסמוך על שולחנו של השופט, וכן בן זוג או ילד של כל אחד מאלה. כך למשל, בן דוד או קרוב רחוק אינם נכללים ברשימה.
ככל שקוראים את הרשימה הבאה של גורמים שצריכים להיכלל ברשימה ואת משך הזמן שיככבו בה, אי אפשר שלא לקרוא יחד עם הכתוב את מה שכבר נכתב בעבר: כל אותם מקרים של ניגודי עניינים לכאורה שנחשפו ברובם על ידי העיתונאי קלמן ליבסקינד:
מלבד בני משפחה, הרשימה תכלול גם את הגורמים הבאים: *לקוח לשעבר של השופט קודם מינויו לכהונה, בתנאי שלא חלפו חמש שנים מאז הטיפול, בין אם הוא בעל הדין או בא כוחו. נקיטת סך השנים הזו מתבססת על כללי האתיקה".
"גורם שהשופט מועסק על ידו במסגרת עיסוק נוסף, עורך דין שהיה שותף של השופט ולא חלפו חמש שנים מאז היותם שותפים. במקרה זה המניעות תמשיך לחול גם לאחר 5 שנים במידה ונוצרו בין השופט לעורך הדין קשרי חברות הדוקים"
"עורך דין שמטפל בעניין של שופט או בן משפחתו. ככל שמדובר בטיפול מתמשך, המניעות תמשיך לחול במשך חמש שנים מיום סיום הטיפול בעניין. במידה ומדובר בטיפול בסוגיה קצרת מועד ונקודתית, המניעות תחול לפרש זמן שלא יפחת משנה מסיום הטיפול". כלל זה מתיישר עם העריכה האחרונה ברשימתה של הנשיאה חיות, אשר הסירה את שמה של עו"ד ענת לוי, בחלוף, ובכן, שנה מסיום טיפולה בעניינים המשפחתיים של משפחת חיות. גם במקרה זה, במידה וממשיכים להתקיים קשרי חברות הדוקים בין השופט לבין עורך הדין, המניעות תחול גם לאחר חמש שנים. בשני המקרים, אין הגבלה שקובעת עד מתי מניעות זו תחול.
"משרד עורכי דין שבן משפחה של שופט הוא מתמחה או עורך דין בו, למעט המדינה או רשות ציבורית כמו למשל פרקליטות המדינה או הסניגוריה הציבורית".
"עורך דין שלשופט יש עימו קשר חברתי הדוק או קירבה ממשית אחרת. בכלל זה די להזכיר את תגובתו של השופט מזוז לשאלתנו בדבר הסרת שמו של עו"ד שלמה עמיאור שהתווסף לרשימת המניעויות של השופט ב-2014 עם מינויו, ונכלל בה עד שנת 2020. מהשופט מזוז נמסר לנו אז בתגובה כי "מאחר ומזה שנים רבות, ובפרט מאז מינויו, השופט מזוז אינו בקשר חברי או אחר עם עו"ד עמיאור, החליט להסירו מרשימת המניעויות".
"מקום עבודה של בן או בת זוגו או ילדיו של שופט ובלבד שהם מחזיקים בתפקיד ניהולי בכיר או שהם שותפים ובעלי עניין בו".
"עורך דין שעבד כמתמחה של השופט או כעוזר משפטי יכלל ברשימה לפרק זמן שלא יפחת משנה מסיום עבודתו".
"בני משפחה בדרגת קרבה ראשונה לעוזר משפטי או מתמחה, בתקופה שבה אלה מועסקים בלשכת השופט".
לסיום קובעת הנשיאה חיות במסמך כי לצד השקיפות, קיימת גם חשיבות בשמירה על פרטיות השופטים, "ככלל, שופט או רשם אינם מחויבים למסור את טעמיה של מניעות מסוימת. עצם פרסום הרשימה, להבדיל מטעמיה, משקף איזון ראוי בין שקיפות מחד גיסא ופרטיות מאידך גיסא".
למרות בדיקות הנציב לתלונות על שופטים השופט שהם בענייני ניגוד העניינים לכאורה של חיות, למרות שנפלה הצעת החוק על בדיקת ניגוד עניינים של שופטים ולמרות כלי השקיפות שאוחזת בו הנשיאה, נראה כי דווקא פרסום המסמך הזה יהווה כלי נוסף באותו מאבק בלתי מתפשר: זה רק עניין של זמן עד שיהיה מי שיעמת את הכללים המנוסחים כאן, עם נוהג השופטים עצמם. עד כמה הוא מתיישר עימם או עד כמה הוא דווקא מאתגר אותם?
