כמו בטורקיה, גם בהודו בית המשפט הוא שהעניק את החותמת הסופית. בסתיו הורו השופטים על בניין מקדש הינדי על חורבותיו של מסגד שהחריבו הינדים, ואילו ביום רביעי השבוע הניח ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי את אבן הפינה למקדש. מדובר במקדש של האליל ראם השוכן בעיר איודיה שבמדינת אוטאר־פראדש בצפון הודו. בין 1528 ל־1992 ניצב בשטח הזה המסגד "באברי", ומדובר במחלוקת שקורעת את הודו כבר מאות שנים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הפגנות בלבנון: "נסראללה שטן, כלב איראני וכלבלב היהודים"
– למה הציונות הדתית לא עולה להר הבית?
– הכלכלה קורסת, והקבריטים טומנים את הראש בחול
ב־1992 פשטו מאות אלפי הינדים זועמים על האתר והחריבו את המסגד שבו, מה שהוביל לפרוץ גל אלימות מחריד בין מוסלמים להינדים – שהציב בצל את העימות המקומי שלנו והותיר אחריו אלפי הרוגים ברחבי הודו.
הסיבה לזעם ההינדי היא טענת המאמינים שבמאה ה־16 הרס באבור – השליט האסלאמי כובש הודו – את המקדש העתיק של האליל ראם ששכן עד אז על הקרקע הזאת, ואנשיו בנו על מקומו את מסגד באברי. זה ניצב על עומדו במשך 464 שנים, וסימל להינדים מציאות של השפלה מתמשכת ואובדן ריבונות, משהו כמו התחושה של יהודים רבים בנוגע לנוכחות האסלאמית בהר הבית. אלא שההינדים, שלא כיהודים, לא נקטו גישה סבילה. בהודו שני הצדדים לא נמנעו ועדיין אינם נמנעים ממעשי טבח על רקע המחלוקות סביב מקומות קדושים.
ההינדים מאמינים שראם נולד בדיוק בנקודה הזאת שעל גביה ניצב עד 92' מסגד באברי, ובית המשפט בהכרעת הדין אף הסכים עמם וקבע שהאמונה בכך "איננה נתונה לוויכוח". ראם, יש לציין, הוא מהאלילים הפופולריים ביותר בהינדואיזם. המסורת המקומית גורסת שהוא היה בעבר מלך איודיה, ושלט ממנה על רוב שטח הודו. בהמשך הוכתר ראם רשמית לאל. בשל כך, אתר הולדתו הוא נקודת תורפה מבחינת הרשויות בהודו ומוצף בכוחות משטרה וצבא, מוקף גדרות ומגדלי שמירה. לא פעם נאסר להכניס לתוכו מצלמה, וכל הבאים בשעריו נבדקים בשבע עיניים, ואולי גם זה מזכיר במשהו את ההתנהלות במקום אחר שניצב בלב ירושלים.
בזמן המרד הגדול בהודו בשנת 1857, כדי למנוע התנגשויות בין הינדים למוסלמים, חילקו הבריטים את המתחם בין הינדים למוסלמים. המוסלמים התפללו בתוך המבנה, ואילו ברחבה הגדולה בחוץ התאפשר פולחן הינדי. זה לא סיפק את מאמיני ראם. כבר ב־1885 פנו ההינדים לבית המשפט כדי לאפשר את חידוש המקדש במקום המסגד, ומאז ועד לשנה האחרונה נשפך ים של מלל בבתי המשפט על אתר המריבה – אך ללא הכרעה. בחורף 1949 נקטו ההינדים פעולה והציבו פסלי אלילים בחלל המסגד, צעד שהביא את המוסלמים להדיר מאז את רגליהם ממנו. ב־1992 הוחרב המסגד כליל, כאמור. כוחות הביטחון ההודים עמדו אז מהצד ולא מנעו את ההרס.
הבטחת בחירות מפורשת של נרנדרה מודי עוד ב־2014 – הבחירות שבהן עלה לשלטון – הייתה לבנות מחדש את המקדש באיודיה. כמו במקרה הטורקי, גם בסיפור ההודי הזה יש מי שמתח זה מכבר קווי דמיון בין המקדש האלילי הזה להר הבית שבירושלים. שמעון לב – אוצֵר תערוכת תצלומי הר הבית במוזיאון מגדל דוד, וערן צדקיהו – דוקטורנט במכון למדע המדינה בפריז, "הזהירו" כבר אחרי החלטת בית המשפט ההודי בסתיו ש"פסיקת בית המשפט בהודו עשויה לתת רוח גבית לארגוני המקדש הפועלים בירושלים".
