"הפיצוץ בנמל ביירות צריך להוות קריאת השכמה לאירופה", אומר רון פרושאור, לשעבר שגריר ישראל באו"ם ובבריטניה. פרושאור עומד בראש מכון "אבא אבן" הפועל במרכז הבינתחומי הרצליה. בשנתיים האחרונות, עוסק המכון באופן אינטנסיבי במעקב אחר פעילותו הפלילית של חיזבאללה באירופה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מאחורי הקלעים בכתיבת מסמך ניגוד העניינים של השופטים
– חמישים גוונים של לבד: מחאת הבדידות של בלפור
– כנסת במצוקה: שבוע מבחן לקואליציה במשבר
באפריל החולף, הגדירה גרמניה את חיזבאללה כארגון טרור, אסרה על כל פעילות שלו במדינה ואף פשטה בפועל על מסגדים ומשרדים שנודעו כקשורים לארגון. ההחלטה הגרמנית הגיעה לאחר שנים של מאמץ דיפלומטי בתוספת מידע בטחוני, שהגיע מצד ישראל וארה"ב. עד לפני כשנה, קיימה המדיניות הגרמנית אבחנה בין הזרוע הצבאית של חיזבאללה לזו המדינית שלו, אף שגם בעיני הארגון עצמו אין כל הפרדה כזו. במכון אבא אבן אומרים כי גם תרומתם הייתה בעניין, בשל מאמצי הסברה שכללו סרט בגרמנית שתיאר לעומק את פעילות משפחות הפשע, עסקאות הסמים והלבנת הכספים של חיזבאללה במדינה.
עם זאת האיחוד האירופי, וכן צרפת, ששלטה בתחילת המאה שעברה בלבנון, עדיין אוחזים בתפיסת ההפרדה בין שתי הזרועות של חיזבאללה. וכך, מתייחסים באופן מעוות ומנותק מהמציאות אל "הזרוע המדינית" של ארגון הטרור, כאל לגיטימית, ונפרדת מהזרוע הרצחנית שלו.
לפני כשבועיים, עוד לפני הפיצוץ האימתני בנמל ביירות, ביקר בלבנון שר החוץ הצרפתי ז'אן איב לה-דריאן, והפציר בלבנונים "עזרו לנו לעזור לכם". הוא התנה סיוע ללבנון שעמדה כבר אז על סף פשיטת רגל, ברפורמות בממשל. עם זאת, התרת הקשר עם חיזבאללה לא היה אחד מהתנאים. לפי פרסומים שונים, אפילו להיפך. לה-דריאן ככל הנראה הבטיח כי פסק הדין (שפרסומו נדחה בינתיים בשל הפיצוץ) במשפט הרצח של ראש הממשלה לשעבר רפיק חרירי ב-2005, לא יביא לפתיחת הליכים בינלאומיים נגד חיזבאללה.
לאחר הפיצוץ בנמל, הגיע כידוע נשיא צרפת עמנואל מקרון לביקור מתוקשר, ואמר כי סיוע צריך לבוא יחד עם "סדר פוליטי חדש" בלבנון. בתמונות יוצאות דופן, אזרחים שנקבצו סביבו קראו קריאות נגד חיזבאללה.
"לא צריך לחכות 15 שנה לחקירה של האו"ם כדי לומר מי רצח את חרירי", אומר פרושאור. "די ברור שחיזבאללה מחובר אל העניין". גם לגבי השימוש באמוניום שגרם לפיצוץ המשני בנמל, הוא אומר כי היו פעמיים בהן "חיזבאללה נתפס עם 'היד בתוך צנצנת העוגיות' באירופה" – עם כמויות של החומר המסוכן.
"הפיצוץ בנמל צריך להוביל לכך שמדינות העולם ובעיקר אירופה, ישחררו את אזרחי לבנון מטבעת החנק שבה הם מוחזקים כבני ערובה בידי חיזבאללה. רואים עכשיו את היציאה של האזרחים לרחובות – דברים שלא ראינו הרבה זמן בביירות. ראינו אמנם הפגנות על המצב הכלכלי, אבל לא כנגד חיזבאללה. מה שאני מציע בפועל, הוא שהאירופים ישתמשו בגוף קיים בשם EUBAM, מסגרת המסייעת לפיקוח גבולות, שפעלה בעבר בציר פילדלפי בין עזה למצרים ופעילה עדיין בגבול בין אוקראינה למולדובה".
מדובר במסגרת, שלפחות מנסה, להבטיח שהגבולות אינם הופכים לאזורי מלחמה ומוקדי הברחות. "יש להסתייע בהם כדי לוודא שמעברי הגבול של לבנון, נמלי האוויר והים לא הופכים למוקד לניצול המצב של חיזבאללה ואיראן, שישתלטו על סיוע שיגיע. זו הצעה קונקרטית לאירופאים – תפסיקו לדבר ותתחילו לעשות כדי לחלץ את העם הלבנוני מידי חיזבאללה. הפיצוץ בנמל ביירות צריך להוות קריאת השכמה לאירופה בעיקר על ההתנהלות שלה מול לבנון והעובדה שחייבים לטפל בחיזבאללה כדי לעזור לעם הלבנוני".
ובאשר לישראל, אומר פרושאור כי עליה להזכיר לעולם שהפיצוץ בלבנון הוא הוכחה נוספת לכך שמה שמפעיל את חיזבאללה הוא אינטרס איראני, ואילו אזרחי לבנון עומדים בעדיפות שנייה ושלישית בעיני הארגון. "הטיעון של חיזבאללה שהגדיר את עצמו כארגון לבנוני שטובת לבנון עומדת לנגד עיניו, הוכח בשבוע שעבר שוב כלא נכון. חיזבאללה משרת את אדוניו בטהרן ולא את לבנון. החומרים שהם מאחסנים בנמל ביירות ומסכנים כך את האזרחים – זה פשוט מטורף".
הוא מוסיף כי – "הצרפתים תמיד התייחסו אל ביירות כאל פריז הקטנה, ובלבנון תמיד נשאו עיניים אל צרפת. פעם הייתה לצרפת גם השפעה בסוריה, והיום אין להם שם שום אמירה. וכעת זו אולי ההזדמנות האחרונה של צרפת להשפיע על לבנון. היא צריכה להתחיל מלהגדיר את חיזבאללה כולו כארגון טרור". שכן, אם הקהילה הבינלאומית תתמקד רק במתן סיוע מיידי, ללא ניטרול של השתלטות חיזבאללה על לבנון או לפחות החלשה משמעותית שלו, ייתכן מאוד כי הדבר יגרום רק נזק נוסף למדינה המוכה ולא יסייע לה, מסכם פרושאור.
