בעקבות אסון הפיצוץ בנמל ביירות, ראש המשלה הלבנוני חסאן דיאב הודיע אתמול (ב') על התפטרות ממשלתו. דיאב האשים את המדיניות הקלוקלת והמושחתת שקיימת בלבנון: "אמרתי בעבר כי השחיתות והקלקול נמצאים בכל מקום. נוכחתי לדעת שהן חזקות יותר מהמדינה ואין לה יכולת להתמודד איתן או להיפטר מהן", אמר ראש הממשלה, והוסיף "השחיתות והקלקול השלטוני הובילו לפיצוץ בנמל ביירות. אנחנו נענים לרצון העם לשינוי אמיתי לשלטון מושחת אנחנו מודיעים על פיטורי הממשלה".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– נישואים בבני אדם: האדמו"ר מבעלזא לוקח מנהיגות לטוב או לרע
– הקו הדק בין חיבוק השכול לבין הניצול שלו
– אסון נמל ביירות: מה שישראל צריכה ללמוד
עוד לפני התפטרותו של ראש הממשלה, הודיעו בזה אחר זה שרים בממשלתו על סיום תפקידם. למרות ההתפטרות, ממשלת דיאב תמשיך לכהן כממשלת מעבר עד להרכבת ממשלה אחרת. המשימה מוטלת על הנשיא לבנון מישל עאון, שיצטרך למצוא את הדמות שתרצה לקחת על עצמה משימה בלתי אפשרית: לשקם ולייצב את לבנון.
כזכור, ממשלתו של חסאן דיאב נכנסה לתפקידה רק בינואר האחרון, וזאת אחרי התפטרותו של סעד אלחרירי מהתפקיד. הלבנונים לא תלו תקוות רבות בממשלת דיאב, שכן הדעה הרווחת אז הייתה שהיא הוקמה בעיקר בגלל שתאמה לאינטרסים של חיזבאללה.
גם הלילה, חרף התפטרות הממשלה, עשרות אלפי לבנונים הפגינו ברחובות. מרביתם התכנסו ברחבת הפרלמנט הלבנוני וניסו לפרוץ את שעריו. כוחות הביטחון ניסו לפזר את המפגינים בגז מדמיע ובאמצעים נוספים לפיזור הפגנות. המפגינים רוצים בשינוי אמיתי, כמו שאמר ראש הממשלה המתפטר, אבל התפטרות ממשלתו וגם פיזור הפרלמנט – אם וכאשר זה יפוזר – לא ישביעו את רצונם.
הבעיה המשמעותית של לבנון נעוצה בהסכם שנחתם לפני יותר מ-30 שנה וסיים את מלחמת האזרחים במדינה. הסכם טאיף, שנחתם על ידי נציגי העדות השונות בלבנון, חילק את הכוח הפוליטי במדינה על פי מפתח עדתי. המטרה הייתה להגיע לאיזונים בין המוסלמים לנוצרים ולעדות האחרות בלבנון. בפועל, ההסכם הפך מספר מצומצם של משפחות לשליטות בארץ הארזים ומשם הדרך לשחיתות הייתה סלולה.
בביקורו בביירות, הכריז נשיא צרפת עמנואל מקרון, בתגובה לקריאות המפגינים, כי הוא ידרוש מהגופים הפוליטיים בלבנון שינוי. הוא גם התנה את הסיוע הכלכלי ללבנונים בשקיפות כלכלית, כפי שביקשה קרן המטבע העולמית. הדרישה של שקיפות כלכלית ושל פיזור הפרלמנט התקבלה בשאת נפש מחיזבאללה, שהצליח בבחירות האחרונות לפרלמנט לחזק את כוחו הפוליטי שלו.
ממשלת דיאב שהתפטרה נתפסה בעיני רבים כממשלת בובה של חיזבאללה, לכן התפטרותה היא אולי הישג קטן למפגינים אל מול הארגון, אבל לא מלמדת על שינוי אמיתי. גם הכספים והסיוע שזורם ללבנונים ממדינות שונות בעקבות האסון בביירות, נגוע בקידום אינטרסים. בימים כתיקונם, כמו אלו שהגיעו לאחר מלחמת לבנון השנייה, איראן הייתה מתנפלת על ביירות ומשקמת אותה כדי לחזק את אחיזתה במדינה. העובדה שטהראן נמצאת בעצמה במשבר כלכלי בעקבות עיצומים אמריקניים, מקשה על העניין. קטאר וטורקיה, המקדמות את אידיאולוגיית האחים המוסלמים, נרתמו לעזור. ברשתות החברתיות היו לבנונים שיצאו נגד הסיוע.
