כבר חמישה חודשים שמעבר "בגין" בין אילת לטאבה שבמצרים סגור בעקבות מגבלות הקורונה. בעוד פתיחת השמיים מתוכננת לעוד חמישה ימים, ופוליטיקאים רבים דוחפים לכך שזה אכן יקרה, מעברי הגבול היבשתיים כלל לא עומדים על הפרק.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אסון נמל ביירות: מה שישראל צריכה ללמוד
– לדחיית התקציב אין ערך ללא הסכמה עקרונית בממשלה
– נישואים בבני אדם: האדמו"ר מבעלזא לוקח מנהיגות לטוב או לרע
ביום חמישי האחרון עתרו לבג"ץ חברי קהילת "אוהבי סיני" בפייסבוק, נגד שר הפנים ונגד רשות ההגירה והאוכלוסין בדרישה שבית המשפט יורה לשר הפנים אריה דרעי לפתוח מידית את מעבר טאבה לסיני. קבוצת העותרים מורכבת מ-120 חברי קהילה ביניהם מטיילים, ישראלים המתגוררים בסיני, מורי דרך ומדריכי טיולים בסיני.
לטענתם העותרים שמיוצגים ע"י עו"ד אלון ספיר ועו"ד הייא אבו-ורדה, במרץ החליט שר הפנים לסגור את מעבר הגבול בטאבה, כמו גם את מעברי הגבול היבשתיים בין ישראל לירדן בערבה ונהר הירדן ליציאת ישראלים זאת "לאור המצב, וכחלק מהצעדים הננקטים למניעת התפשטות נגיף הקורונה". אלא שבניגוד לצעדים אחרים הנוגעים להתמודדות המדינה עם מגפת הקורונה, ובהם צעדים שעוגנו על ידי הממשלה בתקנות לשעת החירום, מעבר הגבול נסגר על פי ההודעה באופן מידי ועד להוראה חדשה, כלומר לזמן בלתי מוגבל.
"לא ידוע לי על מדינות שמונעות מאזרחים שלהם לצאת מגבולותיה בעקבות הקורונה" אומר עו"ד גיא שילה, מנהל קהילת "אוהבי סיני" בפייסבוק, המונה יותר מ-130 אלף חברים ונמנית על אחת הקהילות הגדולות ברשת החברתית בישראל. "חשוב מאד לציין שזכות היציאה היא זכות יסודית שקבועה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו והוראת שר הפנים מפירה אותה".
על פי נתונים משנת 2019, 250 אלף ישראלים יצאו לסיני אשתקד, לעומת כ-9 מיליון ישראלים היוצאים לחו"ל דרך נתב"ג. על פי שילה הנתונים מלמדים מדוע למטיילים בסיני אין מי שיהווה עבורם פה בכנסת או בממשלה, מה שהביא אותם לפנות בעצמם לשר הפנים בבקשה שיאשר את פתיחת הגבול, ויאפשר למטיילים הרבים להדרים לחופים השלווים בצד המצרי.
משבקשתם לא נענתה, החליטו החברים לעתור לבג"ץ. בעתירה נטען בין היתר כי בעוד ישנה אפשרות חוקתית לפגוע בזכויות אזרח יסודיות באמצעות תקנות לשעת חירום באמצעותם פעלה הממשלה בחודשים האחרונים, סגירת הגבול לא נעשתה באופן זה, אלא באופן לא חוקתי.
סגירת המעבר נעשתה באמצעות סמכות שר הפנים. לפי חוק הכניסה לישראל בסמכות השר למנוע כניסה או יציאה של אנשים מסוימים למצרים, שלמרות הסכם השלום, עדיין מוגדרת בחוק כמדינה שנדרש היתר להיכנס אליה. לטענת העותרים, כוונת המחוקק לא הייתה להסמיך את שר הפנים למנוע יציאה של מליוני ישראלים באמצעות סעיף בחוק שמטרתו היא ביטחונית.
"לכל אורך המשבר לא נקבע איסור לצאת מהארץ דרך נתב"ג למשל" מעיר שילה, "טיסות מהארץ יצאו גם במרץ וגם באפריל כשיש מדינות שלרגע לא הפסיקו לקבל ישראלים כמו ארה"ב, אנגליה אתיופיה, סרביה ועוד". שילה מציין גם כי בעוד הסכנה מובהקת בשדות תעופה, הדבר שונה כשמדובר על מעבר גבול יבשתי באוויר הפתוח.
"בהתחלה הייתה הרבה פאניקה ונעשו צעדים על ידי הממשלה שלא ערערנו עליהם. אבל כאשר באמצע יוני, מצרים הודיעה שהיא תפתח כמה מחוזות תיירותיים ותחדש את הטיסות בראשון ליולי – התעוררנו, ופנינו לשר הפנים".
מלבד הבעיות החוקתיות להם טוענים העותרים, הם מציינים כי מוקד ההתפרצות העיקרי במדינה השכנה היה בערים הגדולות באיזור קהיר, הדלתא ועמק הנילוס. לעומת זאת, באזור התיירותי בדרום סיני, התחלואה הייתה נמוכה ביותר לכל אורך החודשים האחרונים.
"העתירה היא דחופה במיוחד משום שחופשת הקיץ כבר לקראת סיומה, וחגי תשרי הם העונה הבוערת לביקור בסיני – בתקופה המקבילה אשתקד נפשו בסיני למעלה מ-130,000 ישראלים" אומר גיא, ומציין שמעבר לפגיעה במטיילים, מדובר גם בפגיעה כלכלית במדריכי הטיולים והצלילה, "לכאורה, מאחורי ההחלטה הזו קיימים שיקולים זרים שנוגעים לבעלי המלונות באילת שכל האינטרס שלהם הוא שאף אחד לא יצא לחו"ל וכולם ישארו בארץ" הוא מאשים. "כבר שנים בדרך זו או אחרת יש מי ששמח להשחיר את התדמית של סיני בעיני הציבור הישראלי. אנחנו חוששים שיש אינטרס שלפחות עד אחרי החגים המצב יישאר כמות שהוא והראיה לכך היא שאילת מלאה עד אפס מקום והמחירים קפצו".
מרשות ההגירה והאוכלוסין נמסר בתגובה:
"מאז פרוץ הקורונה לעולם, מרבית המדינות, אם לא כולן, סגרו את שעריהן לכניסת זרים וכך גם מדינת ישראל-וזאת במטרה למנוע או לצמצם את כניסת הנגיף לישראל. במסגרת זו, הורה שר הפנים-בהמלצת משרד הבריאות- על סגירת מעברי הגבול היבשתיים ליציאת ישראלים: בגין (טאבה), נהר הירדן (שייח חוסיין), רבין (ערבה). אזרחי מדינת ישראל רשאים להיכנס בכל רגע נתון ואילו זרים לא. עד להמלצה אחרת, גבולות אלה סגורים, כאמור. עם זאת, הדברים נבחנים כל העת בהתאם למצב במדינה".
