מרגע היבחרו של נציג לשכת עורכי הדין מוחמד נעאמנה בוועדה לבחירת שופטים, הייתה לכאורה הוועדה המדוברת ביותר בשנה האחרונה אמורה להתכנס, אלא ששופטי העליון שחלקם גם חברים בוועדה, אמורים קודם להכריע בעניין חבריה.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
חד צדדיות מביכה: חדשות 13 צריכים לעשות חשבון נפש
הכל מאהבה: הקדמת חובה למתחילים את מסכת עירובין
"פגיעה בכבוד האדם": בג"ץ קבע כי בית המחבל לא ייהרס
היום (ד') בצהריים ידון בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בשלוש עתירות שהוגשו נגד הכנסת, סיעות הליכוד וכחול לבן, שר המשפטים, היועמ"ש וכן חברי הכנסת הילה מארק וצבי האוזר. העתירות שהוגשו על ידי התנועה למען איכות השלטון, עו"ד משה שפירא ומשמר הדמוקרטיה הישראלית מתמקדות בנציגי הכנסת לוועדה חברי הכנסת מארק והאוזר שמשמשים כחברי קואליציה. לטענת העותרים עובדה זו נוגדת את את הנוהג החוקתי שלעמדתם מחייב, לפיו על הכנסת לבחור לוועדה נציג אחד המשתייך לסיעת האופוזיציה. לפיכך, העותרים מבקשים שבית המשפט יכריז על בטלות החלטת הכנסת.
בשתיים מהעתירות, מתבקש בית המשפט גם לבטל את הסעיף בהסכם הקואליציוני בין כחול לבן לליכוד במסגרתו הסכימו ביניהן שתי המפלגות על חלוקת התפקידים, בין היתר גם בנוגע לנציגי הכנסת בוועדה המדוברת.
את הטענה המרכזית בעתירות, אותו "נוהג חוקתי" של בחירת ח"כ מהאופוזיציה לוועדה, באופן שיהווה יחסי כוחות מאוזנים לכאורה בין הקואליציה לאופוזיציה בוועדה מאחר ושניים מהנציגים- שר וחבר כנסת הם מהקואליציה, דוחים בייעוץ המשפטי של הכנסת.
העתירות מתבססות בעיקרן על פסק הדין בעניין חבר הכנסת לשעבר רוברט אילטוב מישראל ביתנו. אילטוב היה נציג האופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים, אך היות וישראל ביתנו הצטרפה בסופו של דבר לממשלה שהוקמה ב2015 אילטוב הפך מנציג האופוזיציה בוועדה, לנציג נוסף של הקואליציה.
דבריו של השופט הנדל באותו פסק דין, ככל הנראה יהדהדו היום בין כתלי בית המשפט על אף שהשופט הנדל עצמו לא יישב בעצמו בדין. "מזה למעלה מ-25 שנים, מאז שנת 1990, בוחרת הכנסת בעת הבחירות לוועדה לבחירת שופטים לפחות חבר ועדה אחד מסיעות האופוזיציה" כתב אז השופט בהחלטתו והדגיש כי, "הנוהג לבחור בחבר כנסת מטעם האופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים, שעליו אין חולק, הוא מנהג חוקתי מחייב". אף על פי כן, דחה הרכב השופטים בראשות השופט הנדל את העתירה ממגוון היבטים אך השופט הנדל הדגיש כי הסוגייה "מעלה שאלה משפטית שדורשת הכרעה" וכי מדובר ב"סוגיה חשובה, עדינה ולא קלה".
עמדת מ"מ יועמ"ש הכנסת, שגית אפק שגם תגיע היום בבית המשפט היא שביסוס העתירות על אותו פסק דין מגיע מתוך הנחה שגויה כי פסק הדין הכריע באשר לקיומה של דוקטרינת הנוהג החוקתי במשפט הישראלי. כלומר שאותו נוהג הוא חוקתי לכאורה, כי הכנסת בוחרת לפחות חבר אופוזיציה אחד לוועדה לבחירת שופטים הוא מחייב. מה גם, שאפק כבר הציגה בתגובתה לבית המשפט כיצד בעשור האחרון ישנו שינוי מגמה באשר לאותו נוהג המורה למנות לפחות נציג אחד מהאופוזיציה. עוד הדגישה אפק כי לא ניתן להחיל את "הנוהג החוקתי" על הכנסת משום שבחירת הנציגים נעשית באופן של הסכמות פוליטיות שלא נועדו להיאכף במישור המשפטי.
טענות אלו ואחרות מובילות את הייעוץ המשפטי בכנסת למסקנה כי באמצעות דוקטרינת הנוהג החוקתי, מנסים העותרים לעקוף את ההלכה הפסוקה בדבר העדר התערבות שיפוטית בהחלטות פוליטיות של חברי הכנסת. לדידם, העותרים מבקשים ליצור מקור חדש לקביעת כללים משפטיים שיחייבו את הכנסת.
את סיעת הליכוד ואת ח"כ אסנת הילה מארק ייצגו עורכי הדין מיכאל ראבילו ואבי הלוי שייצגו את הליכוד ואת ראש הממשלה בבג"צים שהוגשו נגד ההסכם הקואליציוני ונגד כהונתו של נתניהו כראש ממשלה נבחר שמואשם בפלילים.
גם לדידם, תקנון הכנסת וחוק יסוד השפיטה שמסדירים את בחירת השופטים במדינה, אינם קובעים כי לפחות אחד מחברי הכנסת המייצג בוועדה יהיה חבר אופוזיציה. טענה זו אמורה לעמת את בית המשפט עם פסיקותיו באשר לנוהג החוקתי המחייב מבחינתם ועד כמה הוא יעלה על תקנון הכנסת. למעשה, ניכר כי עיקר הדיון יהיה סביב השאלה המהותית הזו. דוקטרינת ה"מנהג החוקתי" מחייב, אינה מעוגנת בקביעה מפורשת בחוק ואך לא בהלכות פסוקות של בית המשפט, אך אותה למעשה מבקשים העותרים, על בסיס דבריו של השופט הנדל בעניין רוברט אילטוב, לקבוע כהלכה פסוקה שעולה על מה שלא אמור גם לא בתקנון הכנסת.
קבלת העתירה עלולה להיות צעד משמעותי נוסף בדרך להעמקת היטשטשות הפרדת הרשויות, והנחת יסודות נוספים לקביעה כי גם הסכמים פוליטיים ולמעשה כל צעד פוליטי של נבחר ציבור, הם שפיטים.
