עמית הלוי הוא אמנם חבר כנסת טרי, אך מסדרונות בית הנבחרים אינם זרים לו. זה עשרים שנה הוא חבר בליכוד, שימש ראש המטה של מירי רגב כשרת התרבות, והקים את המכללה למדינאות. כבר בבחירות לכנסת ה־21 היה כפסע מלהיכנס לכנסת, ולפני שבועיים, עם התפטרותו של השר אמיר אוחנה, נכנס בשעריה כמחוקק מן המניין.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– תיאוריית הקשב: מסע אישי לטיפול בהפרעות קשב וריכוז
– איש צבא לבנון לשעבר הצטרף למוחים – ונעלם
– ההופעה הטובה בעיר: נתניהו ולפיד מתכוננים לבחירות
במהלך שנותיו בזירה הציבורית, גיבש הלוי עמדה מנומקת על המקום שכעת נכנס אליו. "הבית הזה הוא המקום הכי חשוב לדמוקרטיה הישראלית, וגם הכי מסורס ועקר בדמוקרטיה הישראלית", הוא אומר. "מה שקרה בעשורים האחרונים זה השוד הגדול של החירות של אזרחי ישראל לקבוע את גורלם, כאשר קבוצה עם גלימות יפות, מכובדת ככל שתהיה, מחליטה בכל נושא – מי ייסע בכביש 443, אם ערוץ שבע יוכל לשדר ואם יחזירו גופות מחבלים.
"רק השבוע בא בית המשפט והחליט שהריסת בתי מחבלים היא לא מידתית – עילה שאין לה שום סמכות בחוק. ואחר כך ביום רביעי התקיים דיון בעתירה נגד ההחלטה שהתקבלה בכנסת, למנות שני נציגי קואליציה לוועדה למינוי שופטים. זו עתירה שבמדינה מתוקנת בית המשפט דוחה על הסף. הוא לא נכנס בנעלי הכנסת. התרגלנו למצב הזה, אבל אסור לליכוד להשלים עם זה. כל עוד אזרחי ישראל יבחרו בי, אני כאן כדי להילחם על הדבר הזה".
אתה חלק מהליכוד שנמצא בשלטון עשור פלוס, ולא קידם כל תיקון במערכת המשפט.
"בליל המהפך ב־77' הליכוד בא עם ערכים נכונים וטובים, אבל לא בא מוכן מבחינה מקצועית, מנהלית וכלכלית. בג'נטלמניות הפולנית שלו, מנחם בגין חשב שהפקידות תשרת כל שלטון נבחר. ההנחה הנאיבית הזו הופרכה מכול וכול. פרופ' מני מאוטנר מסביר בספר שלו כיצד אותה אליטה הגמונית החליטה לפתח מוקדי כוח חלופיים עם החלפת השלטון, בעיקר מערכת המשפט אבל גם הפקידות. זו הייתה אבן נגף ליכולת שלנו להביא מדיניות אחרת.
"ראיתי את זה מקרוב במשרד התרבות. הפקידות עמדה חוצץ בהמון טריקים, בהנחיית היועמ"ש. מאיפה זה בא? אין חקיקה שמסדירה את מעמד היועמ"ש. הפקידות מושכת זמן ומפעילה פרוצדורות כדי לעכב החלטות של נבחרי ציבור. זה לא רק ייעוץ משפטי אלא מנגנון שלם. זה מה שקרה למעמד הפוליטי במדינת ישראל, ועם זה הליכוד התקשה להתמודד. אי־אפשר לעבור לסדר היום על המכתב של מנדלבליט למ"מ מפכ"ל המשטרה. הוא מקלף את הסמכות של נבחרי הציבור לבחור מדיניות. הוא אומר לפוליטיקאים 'יש לכם empty suit. אתם לובשים חליפה יפה, ואנחנו מרוקנים לכם אותה מסמכויות'".
"אתן לך עוד דוגמה", אומר הלוי, כאמור עד לא מזמן ראש המטה של שרת התרבות. "באה השרה ואומרת שארגון שפועל נגד המדינה לא יקבל מימון. אנחנו לא מדברים על למנוע את חופש הביטוי אלא על מימון. מיד הזמינו אותנו לפגישה עם היועץ המשפטי לממשלה, וכשאנחנו נכנסים לחדר אנחנו מגלים 21 אנשים שהתכנסו למנוע מימוש מדיניות של נבחרי ציבור".
אפרופו רגב, היא ספגה ביקורת רבה על סגנון מלחמותיה מול עולם התרבות. הייתה גם עשייה?
"הייתה עשייה, ולמדתי ממנה לא מעט. כשהשרה רגב הגיעה למשרד, תקציב התרבות חולק באופן כזה ש־80 אחוז, 400 מתוך 600 מיליון, הלכו לתל־אביב, עוד 150 מיליון לירושלים, והיתר פירורים. בהחלט היה שינוי, ויש עוד דרך ארוכה לעשות. ישבתי גם עם שר התרבות הנוכחי חילי טרופר ומנכ"ל משרדו, והצעתי להם להמשיך במגמה של פתיחת השוק לשחקנים חדשים, זה נכון מבחינה דמוקרטית ונכון לתרבות הישראלית שלא תאבד פסי קול מאוד חשובים. רגב נתקלה בחומה בצורה של הפקידות, ולכן לפעמים צריך לצעוק ולהתקומם. הסגנון טפל לעיקר".
הריאיון המלא יתפרסם מחר (ו') במוסף יומן של מקור ראשון
