עמית הלוי הוא אמנם חבר כנסת טרי, אך מסדרונות בית הנבחרים אינם זרים לו. זה עשרים שנה הוא חבר בליכוד, שימש ראש המטה של מירי רגב כשרת התרבות, והקים את המכללה למדינאות. כבר בבחירות לכנסת ה־21 היה כפסע מלהיכנס לכנסת, ולפני שבועיים, עם התפטרותו של השר אמיר אוחנה, נכנס בשעריה כמחוקק מן המניין.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דרישה למנהיגות חדשה: הפיצוץ ששבר את אזרחי לבנון
– המדריך להורים המותשים בימי אוגוסט והקורונה
– מאה שנים להסכם שכונן את המזרח התיכון המודרני
במהלך שנותיו בזירה הציבורית, גיבש הלוי עמדה מנומקת על המקום שכעת נכנס אליו. "הבית הזה הוא המקום הכי חשוב לדמוקרטיה הישראלית, וגם הכי מסורס ועקר בדמוקרטיה הישראלית", הוא אומר. "מה שקרה בעשורים האחרונים זה השוד הגדול של החירות של אזרחי ישראל לקבוע את גורלם, כאשר קבוצה עם גלימות יפות, מכובדת ככל שתהיה, מחליטה בכל נושא – מי ייסע בכביש 443, אם ערוץ שבע יוכל לשדר ואם יחזירו גופות מחבלים.
"רק השבוע בא בית המשפט והחליט שהריסת בתי מחבלים היא לא מידתית – עילה שאין לה שום סמכות בחוק. ואחר כך ביום רביעי התקיים דיון בעתירה נגד ההחלטה שהתקבלה בכנסת, למנות שני נציגי קואליציה לוועדה למינוי שופטים. זו עתירה שבמדינה מתוקנת בית המשפט דוחה על הסף. הוא לא נכנס בנעלי הכנסת. התרגלנו למצב הזה, אבל אסור לליכוד להשלים עם זה. כל עוד אזרחי ישראל יבחרו בי, אני כאן כדי להילחם על הדבר הזה".
אתה חלק מהליכוד שנמצא בשלטון עשור פלוס, ולא קידם כל תיקון במערכת המשפט.
"בליל המהפך ב־77' הליכוד בא עם ערכים נכונים וטובים, אבל לא בא מוכן מבחינה מקצועית, מנהלית וכלכלית. בג'נטלמניות הפולנית שלו, מנחם בגין חשב שהפקידות תשרת כל שלטון נבחר. ההנחה הנאיבית הזו הופרכה מכול וכול. פרופ' מני מאוטנר מסביר בספר שלו כיצד אותה אליטה הגמונית החליטה לפתח מוקדי כוח חלופיים עם החלפת השלטון, בעיקר מערכת המשפט אבל גם הפקידות. זו הייתה אבן נגף ליכולת שלנו להביא מדיניות אחרת.
"ראיתי את זה מקרוב במשרד התרבות. הפקידות עמדה חוצץ בהמון טריקים, בהנחיית היועמ"ש. מאיפה זה בא? אין חקיקה שמסדירה את מעמד היועמ"ש. הפקידות מושכת זמן ומפעילה פרוצדורות כדי לעכב החלטות של נבחרי ציבור. זה לא רק ייעוץ משפטי אלא מנגנון שלם. זה מה שקרה למעמד הפוליטי במדינת ישראל, ועם זה הליכוד התקשה להתמודד. אי־אפשר לעבור לסדר היום על המכתב של מנדלבליט למ"מ מפכ"ל המשטרה. הוא מקלף את הסמכות של נבחרי הציבור לבחור מדיניות. הוא אומר לפוליטיקאים 'יש לכם empty suit. אתם לובשים חליפה יפה, ואנחנו מרוקנים לכם אותה מסמכויות'".
"אתן לך עוד דוגמה", אומר הלוי, כאמור עד לא מזמן ראש המטה של שרת התרבות. "באה השרה ואומרת שארגון שפועל נגד המדינה לא יקבל מימון. אנחנו לא מדברים על למנוע את חופש הביטוי אלא על מימון. מיד הזמינו אותנו לפגישה עם היועץ המשפטי לממשלה, וכשאנחנו נכנסים לחדר אנחנו מגלים 21 אנשים שהתכנסו למנוע מימוש מדיניות של נבחרי ציבור".
אפרופו רגב, היא ספגה ביקורת רבה על סגנון מלחמותיה מול עולם התרבות. הייתה גם עשייה?
"הייתה עשייה, ולמדתי ממנה לא מעט. כשהשרה רגב הגיעה למשרד, תקציב התרבות חולק באופן כזה ש־80 אחוז, 400 מתוך 600 מיליון, הלכו לתל־אביב, עוד 150 מיליון לירושלים, והיתר פירורים. בהחלט היה שינוי, ויש עוד דרך ארוכה לעשות. ישבתי גם עם שר התרבות הנוכחי חילי טרופר ומנכ"ל משרדו, והצעתי להם להמשיך במגמה של פתיחת השוק לשחקנים חדשים, זה נכון מבחינה דמוקרטית ונכון לתרבות הישראלית שלא תאבד פסי קול מאוד חשובים. רגב נתקלה בחומה בצורה של הפקידות, ולכן לפעמים צריך לצעוק ולהתקומם. הסגנון טפל לעיקר".
לחזור לגבולות 92'
למרות הביקורת החריפה שלו, הלוי מוצא גם נקודות משען לתקווה. בשנים האחרונות, הוא אומר, התרחשו שני שינויים עיקריים בזירה הימנית. האחד הוא הקמת מכוני חשיבה שמספקים משקל נגד למוסדות דומים משמאל, מכינים את חברי הכנסת והשרים להתמודדות האידיאולוגית, ומציידים אותם בנימוקים וניירות עמדה. השני הוא חילופי הדורות בליכוד. "גם אני זכיתי להקים מוסד ששמו המכללה למדינאות, שתכליתו לתת עומק, אינטלקט והבנה של המערכת המנהלית כדי שאנשים יבואו מוכנים לניהול מדינה", אומר הלוי.
"ב־92' עבר פה חוק היסוד בשתיים בלילה, חברי הכנסת פיהקו, וחוץ ממיקי איתן שצעק שזו סכנה לדורות, אף אחד לא ידע במה מדובר. הליכוד לא בא מוכן מספיק. זה השתנה בעשור האחרון, יש שיח אחר. כשאני למדתי באוניברסיטה, 99 אחוז ממדפי הספרים היו באוריינטציה מסוימת. היום בליכוד יש דם חדש ואני גאה להיות חלק ממנו, של אנשים שגם מבינים יותר וגם לא חוששים לעשות שינוי".
במהלך דבריו מחווה הלוי אל מבנה בית המשפט העליון שמבצבץ מבין העצים בחלון לשכתו בכנסת. מבחינתו היעד העיקרי של הליכוד ושלו בכנסת צריך להיות הפרדה בין הרשויות וקיבוע מעמדה של הכנסת בקודקוד. "היה פה איזה ח"כ שדיבר על D9 בהקשר של בית המשפט. מה שקרה ב־25 שנה האחרונות זה שבית המשפט יצא עם D9 למסע פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית. בית המשפט הוא מוסד מאוד חשוב, אי־אפשר לקיים חברה בלי בית משפט חזק. מה שחסר במדינת ישראל היום זה לחזור לגבולות 92', ולבנות גדר הפרדה בין הרשויות שתחזיר את האיזון הנכון".
יאשימו אתכם שגיליתם את הנושא המשפטי רק כאשר יו"ר המפלגה שלכם הפך לנפגע ישיר.
"ברור שהעובדה שראש הממשלה עובר מה שעובר מעלה את זה לסדר היום הציבורי. האם יכול להיות שראש לשכת עורכי הדין שואל את היועמ"ש האם הופעלו אמצעי חקירה פסולים על עדים, והיועמ"ש אומר לו לא היה ולא נברא. ומה הייתה התגובה שלו לעמית סגל? לא ידעתי. חמור מזה, ראשי החקירה ידעו אבל החליטו לא לומר למנדלבליט.
"מתי חברה הופכת למושחתת? לא כשאזרח אחד או עשרה מושחתים, אלא כשהמערכת מושחתת. כשיש לך רות דוד במערכת, כשיועמ"ש עומד להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה ולא יודע שהופעלו אמצעים פסולים. בצלאח א־דין יושבים אנשים, ראשי התביעה הכללית, שהטעו את היועמ"ש ואפשרו לו לחתום על כתב אישום מבלי שידע את הדברים האלו. גם אני שידעתי כמה דברים, עד כדי כך לא שיערתי".
למרות הצהרת הכוונות של הלוי, נוכח המצב הפוליטי הרעוע וההסכמים בין הליכוד לכחול לבן, בקדנציה הנוכחית לא צפויים שינויים בתחום המשפטי. "בסיטואציה הפוליטית הזו ברור שיש קושי. קיבלנו על עצמנו את הכלה והנדוניה. עם זאת, אני מגבש בימים אלה שורה של הצעות חוק להפרדת רשויות, יבוא יום ונעשה את זה. אלו תופעות שצריך לראות אותן בפרספקטיבה של 72 שנה. יש לנו יותר ניסיון בגלות מאשר במדינה, ועכשיו אנחנו נדרשים לבניית כלים מתאימים. אנחנו בליכוד התעוררנו מהנאיביות ההיא של בגין".
ועדיין, גם כשהיו לכם עכשיו הזדמנויות לתמוך בוועדת חקירה לניגודי עניינים של שופטים, או בפסקת ההתגברות, לא עשיתם את זה.
"פסקת ההתגברות של שקד היא הצעת חוק רעה ואני מתנגד לה. היא עושה בדיוק הפוך ממה שצריך, ונותנת גושפנקה חוקית לביהמ"ש העליון לפסול חוקים. אני אומר את זה בהרבה הערכה לעשייה שלה כשרת משפטים, פה היא טעתה. בסיטואציה הפוליטית שנוצרה אני מאוד שמח שאיילת שקד, בצלאל סמוטריץ' ונפתלי בנט מעבירים לנו תזכורות חשובות מהאופוזיציה למה שצריך לעשות. אני לא רואה בזה הטרלות.
"לי יש הצעת חוק, נראה מתי אגיש אותה בלוח הזמנים הפוליטי, להקים רשות שיהיו לה גם סמכויות חקירה לשופטים. היום אם מישהו רוצה לחקור את אסתר חיות על כך שפסקה בדין כשאחד המוטבים העקיפים היה בעלה, או את בן־ארי, או מנדלבליט בפרשת הרפז – אין גוף כזה. זה דבר לא טוב למשטר דמוקרטי. יש קבוצת אנשים בפרקליטות שאין עליהם שום בקרה".
לקחים מוועדת הבחירות
הלוי, 49, נולד בחיפה וכיום מתגורר בירושלים. נשוי ואב לשישה. הוא דור עשירי בירושלים מצד אימו, שמוצאה מתלמידי הגר"א שעלו לירושלים. משפחת אביו עלתה לישראל בשנות השלושים מאיזמיר שבטורקיה. בין חיפה לירושלים התיישב בגבעה ליד נגוהות, בקדומים ובאדם.
לאחר שהתמודד בפריימריז והשתלב ברשימת הליכוד לכנסת ה־21 מטעם מחוז ירושלים, נותר מחוץ למשכן שכן למפלגתו חסרו עשרות קולות למנדט ה־36. הוא השתתף במאבק נגד ועדת הבחירות בחיפוש אחר הקולות האבודים. המשפט בעניינם, אגב, נמשך עד היום.
"רבע שעה לפני שנסגרה האפשרות לערער, נמצאו ששת הקולות הנוספים כדי להעביר מנדט מיהדות התורה אלינו", הוא משחזר. "עברתי מפגש של אזרח טוב מול רשות מנהלית, ועדת בחירות, שהתגלו בה טעויות ואז עשתה כל מאמץ לצופף שורות ובשם הצידוק של אמון הציבור למנוע את הבסיס של הדמוקרטיה. זו מלחמה על קודש הקודשים של הדמוקרטיה ואסור לנו לוותר בה".
"בשבועיים שאני כאן יש לי תחושה שבני גנץ וכחול לבן עדיין באופוזיציה. הוא נשמע כמו ילד בכיתה שיש מולו אנשים מוכשרים והוא רק מתלונן. תעשה. זה לא בית ספר, זה כבר גן ילדים"
למרות ההבטחות החגיגיות של ראש הממשלה, הריבונות לא התרחשה.
"אני לא יודע איפה הדברים עומדים, ואני מתכוון בהחלט לפעול בעניין. ישבתי על זה עם יו"ר הכנסת יריב לוין, ואני מתכוון להעלות את זה בפני ראש הממשלה. אני מאלה שחשבו שלצד כל ההסתייגויות הראויות והמלחמות על כל כביש ומובלעת, הערך האסטרטגי בתוכנית טראמפ גדול על הנזק. אעשה כל מאמץ שהתוכנית הזו, שמרחיקה את חזון העוועים של מדינה פלסטינית, תצא לדרך. לצערי הייתה ביקורת, בחלקה מוצדקת, גם מהצד שלנו, שהחלישה את ההיתכנות. גם לגבי אשכנזי היה חלק לא קטן בעיכוב. אבל האחריות היא עלינו ואנחנו צריכים לפעול כדי שהריבונות אכן תמומש, וכמובן בלי לקבל הכרה במימוש מדיני של הפלסטינים".
ההפגנות מול בית ראש הממשלה במוצאי שבת הפכו לשגרה, ונדמה שבליכוד מתאמצים להוציא אותן אל מחוץ למתחם הלגיטימיות.
"הפגנות צריכות להתקיים. ממשלת ישראל בראשות נתניהו לא שוללת אותן, ומשטרת ישראל מקפידה על קיומן. אין בעיה להעביר ביקורת על השלטון. מה שמעורר דאגה הוא מיעוט אלים שמגיע עד ביזוי סמלי השלטון. יש פה ניסיון פוסט־מודרני לפרק את היסודות. זו לא הפגנה שמוּנעת מאהבה למדינה ורצון לשנות אותה, זו הפגנה של שנאה לאדם אחר שמעבירה אנשים על דעתם. זה טרלול פרוגרסיבי ורצון לפרק את המערכות. מה נתניהו מייצג עבור אותם מפגינים? למה הם מתפשטים שם? נתניהו הוא החשוך, מייצג הלאומיות והמסורת, אז הם מתפשטים. הם מנסים לחקות את ההפגנות בארה"ב ולהמשיך את אותו קו אנרכיסטי, שבא לפרק את מוסדות המדינה ולערער את התשתית החברתית שלנו".
נתניהו השאיר את הציונות הדתית, שאתה נמנה על בניה, מחוץ לממשלתו, והנה היא פורחת בסקרים מהאופוזיציה. נראה שבניגוד לדעתך יש מקום למפלגה מימין לליכוד.
"אני נמנה על בני החברה הישראלית, זה המגזר שלי. לא מהיום ולא מעת הצטרפותי לליכוד, משנות ילדותי ככה אני תופס את עצמי, ומרגיש נוח במרחב הפוליטי שנקרא הליכוד. עברנו מקהילות לעם, ואני חושב שגם הציונות הדתית צריכה לעשות את המעבר הזה. המרחב הליכודניקי הוא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, ויש בו מקום מכובד לכל מי שמגדיר עצמו ציונות דתית להשפיע בתוך מפלגת השלטון. לא כקבוצת כוח. הליכוד הוא משפחה ישראלית רחבה".
יש בה מקום גם לנפתלי בנט ולאיילת שקד?
"יש מקום לכל מי שרואה את מצע הליכוד כיעד אישי שלו למימוש. לפני ששקד נכנסה לבית היהודי היא הייתה חברת מרכז ליכוד, אני צירפתי אותה למרכז הליכוד. יש מקום לכל מי שרואה את המגזר שלו כחברה הישראלית ומזדהה עם המצע של הליכוד. מאז תקופת זבולון המר אני לא יכול לציין דברים מובהקים שנציגי המגזר עשו למען כלל ישראל. יש הישגים מגזריים, אבל אפשר לדאוג להם גם בליכוד. זו גם המפלגה היחידה כמעט שיש בה דמוקרטיה. נבחרתי על ידי אנשים. לא נפתלי בנט, לא האדמו"ר מגור ולא גנץ עשו איתי חסד".
העם קובע
תחום נוסף שהלוי מתכוון להתמקד בו הוא קידום העלייה והקליטה. "העלאת יהודים, בעיקר ממערב אירופה וארה"ב, זו משימה שחייבת להיות על שולחן הממשלה", הוא אומר. "כמעט בכל יום יש בארה"ב אירוע אנטישמי, והאינטרס של הרשויות שם הוא להשתיק את זה. אני לא יודע מה יקרה אם ביידן ייבחר. אני חושש שהאירועים האלה ילכו ויתגברו, ואני חושב שהגיע הזמן לבוא הביתה. רבים מהם מבינים ורוצים את זה. מדינת ישראל צריכה להתגייס למאמץ לאומי להביא עשרות אלפים מצרפת וממקומות אחרים באירופה, ומאות אלפים מארה"ב. זה יכול לקרות בטווח של שנתיים, וזו משימה לאומית קדושה".
עם כל המשימות החשובות הללו, הקורונה וכל מה שאיתה, ראש הממשלה מושך את המערכת הפוליטית לבחירות.
"אנחנו מתעקשים שכחול לבן יסכימו לדבר הכי נדרש היום, תקציב חד־שנתי כדי להניע את המשק בחודשים האלה. חשבנו שהמערכת מתייצבת אחרי הגל הראשון אבל היום זה לא המצב, מישהו יודע אם אנחנו הולכים לתקציב חירום או שיקום? מה יהיה הגירעון?"
ידעתם את זה בעת חתימת ההסכם. אתה רוצה לומר שזה באמת ויכוח מהותי ולא פוליטי?
"זה ויכוח מהותי. חשבנו אז שתקציב דו־שנתי טוב ליציבות הפוליטית, אבל הוא רע ליציבות הכלכלית של המשק. במצב הרעוע היום, בשביל יציבות צריך להשאיר את העסק דינמי. אתה הולך לשעבד מיליארדים לתוכניות מסוג מסוים, ותוך חודש נגלה שצריך את המיליארדים האלה לעוד מיליון מובטלים. לכן העמדה הבסיסית של כל כלכלן היא שצריך לשמור על דינמיות. ישראל לפני הכול, זה מה שמצופה מגנץ. לשים את החשבונות הפוליטיים בצד ולקבל את ההחלטה הנכונה למשק הישראלי".
הסקרים כבר נותנים לכם שישה־שבעה מנדטים פחות.
"הליכוד מתנהג במשבר הזה באופן אחראי. בגל הראשון וגם בגל הזה, ראש הממשלה מנהל את המדינה באופן שקול ואחראי. אני לא מתרגש מהסקרים. אם נגיע לבחירות, הציבור יצטרך להעריך את הטיפול של הליכוד במכלול הדברים, ואני מעריך שהוא ייתן בנו את האמון. בשבועיים שאני כאן יש לי תחושה שבני גנץ וכחול לבן עדיין באופוזיציה. הוא אמר הרי שלא בא לו לקום לבית ספר. הוא נשמע כמו ילד בכיתה שיש מולו אנשים מוכשרים והוא רק מתלונן. תעשה. שיתנהגו כמו קואליציה. זה לא בית ספר, זה כבר גן ילדים".
בחורף יתייצב נתניהו שלוש פעמים בשבוע למשפטו. הוא יוכל להנהיג את המדינה תוך כדי ולטפל במשבר הקורונה?
"על כל אדם אחר היה מקום לשאול, אבל במקרה של נתניהו הניסיון מוכיח אחרת. מי שרואה את מאות שעות החקירה וכל מה שעבר תוך ניהול מדינה ומערכות מורכבות, הוא עושה את זה לא רע בכלל".
האם בכל זאת לא הגיע הזמן שנתניהו יפרוש וייתן לבכיר אחר בליכוד לקחת את המושכות?
"בעיניי זה לא מכבד את הדמוקרטיה לומר לציבור 'יש בעיה שאתם רוצים לבחור מישהו מסוים שינהיג אתכם ויממש את המדיניות שלכם'. לא אמרתי לאנשי ימינה 'יש בעיה בבחירת בנט'. זו חוצפה אנטי־דמוקרטית. זה שלליברמן יש בעיה אישית עם נתניהו, זה הופך את נתניהו למועמד לא ראוי? זה שללפיד יש בעיות שלו עם נתניהו, זה הופך את נתניהו למיותר? צריך לכבד את הבחירה של אזרחי ישראל". 
