הפיצוץ העז ששיטח את נמל ביירות החשיך את עתידה של בירת לבנון, אך גם החריב את עברה ופגע באוצרות אדריכליים ותרבותיים רבים. שכיות חמדה שהן חלק ממורשת העיר, ובהן כמה מהווילות הלבנטיניות האלגנטיות ביותר באזור, על חלונות הקשת המשולשים שלהן, נפגעו בלי תקנה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "לאמן את המוח כאילו אתם בהשפעת טיפול תרופתי – רק בלעדיו"
– גלי הדף: לבנון מתקשה לקום מההריסות
– משבר הקורונה הוא הזדמנות לבחון מי מנהל טוב את ההשקעות שלנו
אתרי מורשת רבים כבר נפגעו במהלך 15 שנות מלחמת אזרחים ועשרות שנים של הזנחה ממשלתית. הפיצוץ ב־4 באוגוסט סיים את העבודה.
ימים לאחר האסון, ערכה טניה אינגאה סיור בביתה ברחוב סורסוק, הנושא את שם קרובי משפחתה ובו כמה מהשרידים הבולטים מתקופת הזוהר של האצולה הלבנונית. "התחושה היא כמו אונס", אמרה יורשת האחוזה, שכונתה בעבר "פלאיס דה לה רזידנס".
הפיצוץ ההרסני היה כה עוצמתי, עד שהוא צייר מחדש את קו החוף ואת קו הרקיע של ביירות. הארמון של אינגאה מהמאה ה־18 נראה כעת כאילו נפרץ והושחת. חפצים שבורים מהתקופה העות'מאנית פזורים בכל אחד מהחדרים בשתי הקומות. לוחות עץ שעליהם חרוטה קליגרפיה ערבית הוטחו מהקירות, וכעת הם מוטלים בערמות בפינות הבית. שברי ויטראז'ים בני יותר ממאתיים שנה טואטאו לפינה עם יתר הפסולת.
כאשר הרפובליקה הלבנונית מציינת את יובל המאה שלה בעוד שלושה שבועות, הפיצוץ בנמל נטל ממנה כמה מהשרידים היפים ביותר של אותה תקופה.
"יש כעת תהום בין ההווה לעבר", אומרת אינגאה. "זו קטיעה בהעברת הזיכרון ההיסטורי של העיר, של המשפחה".
במבנה הסמוך שוכן מוזיאון סורסוק, מגדלור תרבותי במדינה שלרוב אוצרותיה מוגנים ומוצגים ברשלנות. מצבו של המוזיאון, שרק לפני כמה חודשים אירח תערוכת פיקאסו מיוחדת, ממחיש כעת את חילול העיר.
חזיתו, מעל גרם מדרגות קיסרי מפואר המתעקל בקשת, מתפוררת. האור הים־תיכוני שחלחל בעבר דרך חלונות הוויטראז' של הבניין מציף כעת את המבנה, המצוי כמעט לחלוטין תחת כיפת השמיים.
ז'אק אבו־חאלד, האדריכל שהוביל שם את מאמצי השיפוץ במשך כעשרים שנה, אומר כי השלד של הבניין בטוח, אך גלי ההדף פוצצו כמעט את כל השאר.
"מכיוון שמדובר בבניין סגור, הפיצוץ הורגש בכל פינה", אומר האדריכל בן ה־68. "לא ציפיתי לראות נזק רב כל כך". הוא העריך כי התיקונים יימשכו יותר משנה ויעלו מיליוני דולרים. "אני מחובר מאוד לבניין הזה, זה כמו הבית שלנו", סיפר.
הארמון, שנבנה כאחוזה בשנת 1912, פתח את שעריו כמוזיאון כמעט חמישים שנה לאחר מכן, בהתאם לצוואת בעליו, ניקולא סורסוק. הוא נפתח מחדש בשנת 2015 לאחר שהיה סגור במשך שמונה שנים לצורך עבודות שיפוץ נרחבות. קירותיו החדשים מעוטרים בציורים מ"תור הזהב" של המדינה בשנות השישים.
לפי דובר המוזיאון, נפגעו בין 20 ל־30 יצירות אמנות, בעיקר כתוצאה משבבי זכוכית שניתזו במהירות. בהם היה היהלום של אוסף האמנות: דיוקן של ניקולה סורסוק מ־1930, שצִייר האמן ההולנדי־צרפתי הנודע קיס ואן דונגן. הפיצוץ גרם לנפילת הציור וגרם לחתך בקנבס, שעוצר במצחו של סורסוק. "זה הציור האהוב עליי", אמרה אלזה הוקיים, עוזרת מנהל המוזיאון.
בסיור במוזיאון הלאומי של ביירות בעקבות הפיצוץ, אמר שר התרבות עבאס מורטדה שהוא חש הקלה מכך שרוב האוצרות הארכיאולוגיים של לבנון ניצלו מהאסון, ורק החזות החיצונית של המדינה נפגעה. הוא לא היה יכול לומר דברים דומים בנוגע למאות מבני מורשת שנפגעו במהלך מלחמת האזרחים ההרסנית שניטשה בלבנון בשנים 1990-1975.
"מרבית מבני המורשת פגועים", אמר מורטדה, "זה ידרוש עבודה רבה". הוא העריך כי התיקונים יעלו "מאות מיליוני דולרים", אך אמר שהם צריכים להתבצע בדחיפות, לפני שגשמי החורף הכבדים יסחפו את מה שנשאר.
צוות של משרד התרבות מעריך את הנזקים, אך מורטדה אמר כי השיקום תלוי בעזרה חיצונית, בעיקר מצרפת. "אנו זקוקים לעבודות שיפוץ בהקדם האפשרי. אם החורף יבוא והן לא יסתיימו… זו תהיה סכנה חמורה".
