ארגון "עד כאן" פנה בימים האחרונים במכתבים לשרי החוץ של בלגיה, צרפת ובריטניה, כדי ליידע אותם שצורפו כמשיבים לעתירה שהגיש לבג"ץ, ודרש שיפסיקו להעביר כספים לארגון "שוברים שתיקה". העתירה שהוגשה לפני כחצי שנה, דורשת כי היועץ המשפטי לממשלה יפתח בחקירה כנגד שוברים שתיקה, על החזקת מידע צבאי שנאסף מחיילים וקצינים אותם תשאלו.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
הצעקה האחרונה: למה התפרץ גנץ
בלי לערב הורים: כך תסיטו את הדיון כשייגמרו הטיעונים
"כדי שאף אחד לא ישקע": מייסדות ארגון "משפחה אחת" מספרות על העמותה
"אנו, קצינות וקצינים בוגרי מערכת הביטחון הישראלית, אזרחיות ואזרחים ישראלים וארגוני חברה אזרחית רואים בפעולות אלו של ממשלתך פגיעה ישירה ועמוקה בריבונות הישראלית ובביטחון הלאומי של המדינה היהודית", כתבו במכתבים שנשלחו לשרי החוץ. "ביחסים תקינים בין מדינות לא יעלה על הדעת כי מדינה או חבר מדינות יממנו ארגון אזרחי הפועל בתוך מדינה שניה עימה יש לה קשרים דיפלומטיים כאשר חלק עיקרי מפעולות ארגון זה הינו איסוף מידע בטחוני אודות כוחות הביטחון של אותה מדינה. לאור זאת ראוי, מן הצדק ומן המוסר הפשוט הנהוג מזה שנים רבות בין מדינות כי ממשלתך תעצור את המימון לפעולות חתרניות מעין אלו".
נזכיר כי בפברואר 2017, החליטה הפרקליטות שלא לפתוח בחקירה כנגד "שוברים שתיקה" בנוגע לאיסוף מידע צבאי – בעילה של חוסר עניין לציבור. ראש תחום פלילי בפרקליטות, עו"ד רחל מטר, כתבה אז כי אף בהנחה שיש בידי הארגון מידע רגיש, כוונתו אינה פגיעה בביטחון המדינה. היא קיבלה את טענת "שוברים שתיקה" כי התשאולים הרבים שנעשו לחיילים וקצינים אודות מבצעים בהם השתתפו, שמות יחידות, סוגי נשק ודרכי פעולה, נעשה כדי לבדוק את מהימנותם. "לא מצאתי כי יש בהתנהלות זו, אף שהיא מעוררת תמיהה, כדי להצדיק החלטה על פתיחה בחקירה פלילית", כתבה הפרקליטה. "עד כאן" יחד עם תנועת "הביטחוניסטים", עתרו בדרישה כי תיפתח חקירה בכל זאת, וטוענים בה כי ההחלטה על היעדר עניין לציבור היא בלתי סבירה.
על פי העתירה, צירוף המדינות האירופיות כמשיבות נעשה בשל תרומות שהועברו מהן לשוברים שתיקה, והותנו בקיום ראיונות עם חיילים. העתירה מפרטת את שמות הארגונים הממשלתיים וסכומי הכסף שהועברו.
מלשכת שגריר האיחוד האירופי בישראל שאף אליו נשלח מכתב, לא נמסרה תגובה.
