בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה הבוקר (ד') את עתירת תושבי שכונת רחביה בירושלים נגד מיקום ההפגנות נגד ראש הממשלה, וכן נגד המשטרה שלטענת העותרים לא פעלה מספיק על מנת לשמור על זכויות התושבים באזור, הסדר הציבורי ותקנות הקורונה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– רגע לפני סוף הקיץ: חוויות שישאירו טעם של עוד
– בית הדין בהאג: חיזבאללה לא קשור לחיסול חרירי
– משבר קורונה: מלחמת ההישרדות של יהדות צפון אמריקה
השופטים הסכימו פה אחד כי אין מקום להתערבות בית המשפט בהתנהלות המשטרה ביחס לאכיפת החוקים בהפגנות נגד ראש הממשלה. יחד עם זאת, השופטים הפנו ביקורת נוקבת כלפי המשטרה באשר לאיזון הנדרש ממנה בין השמירה על הזכות להפגין לבין השמירה על הסדר הציבורי. "המציאות שבה פורעי חוק יכולים לכפות את עצמם על אלו שסביבם איננה מתקבלת על הדעת ועמה אין להשלים" כתב השופט שטיין. "אף שבנוגע להפגנות… נחה דעתי כי בהתנהלות המשטרה לא נפל פגם הקורא להתערבותנו, אין פירושו של דבר כי מסקנה זו תעמוד על כנה גם בעתיד אם נמצא שחוקי המדינה אינם נאכפים כלל, אינם נאכפים כדבעי ומפריהם חוגגים על גבם של שומרי החוק… לא נוכל להשלים עם הגישה של "שב ולא תעשה" מצד אוכפי החוק".
במסגרת העתירה נטען כי ההפגנות גורמות לפגיעה קשה בחופש התנועה של העותרים ובבריאות הציבור, וכי כתוצאה מההפגנות סובלים תושבי השכונות מרעש, התפרעויות, וונדליזם וחסימת כבישים. עוד נטען, כי המגבלות שמציבה המשטרה על המפגינים אינן סבירות ואינן מידתיות וכי במישור האכיפה לא נעשה מספיק כדי להבטיח את קיום המגבלות שהוטלו, כמו גם את מגבלות הקורונה.
בפסק הדין קבע השופט פוגלמן כי הוא אינו מקל ראש בפגיעה הנגרמת לתושבים כתוצאה מההפגנות, "שהשקט ברחובותיהם מופר בתקופה האחרונה בתדירות לא מבוטלת ועל הגישה לבתיהם מוצבים קשיים. אלא שבנסיבות שהוצגו לפנינו… הפגיעה בתושבים היא בבחינת "הכרח בל יכונה" למימוש הזכות להפגין, ובבחינת מחיר שנדרש לשלמו כדי לזכות בחיים בחברה דמוקרטית".
בפסק הדין נבחנו טענות העותרים באשר לסבירות התנאים שהציבה המשטרה למפגינים ובאשר ליישומה תנאים אלו כלפי המפגינים. דווקא בסעיפים אלו המתמקדים במיקום ההפגנה, שעות ההפגנה, הרעש וחסימת הצירים לתנועה, על אף שהשופטים קבעו כי אין מקום להתערבות שיפוטית בהתנהלות המשטרה בעניין, מונים העותרים את הישיגיהם.
במסגרת העתירה, הוגשה לבג"ץ עמדה עדכנית של המשטרה ובה מפורטים התנאים לקיום ההפגנות, כשמבחינת העותרים מדובר בהישג: ההפגנות יפוזרו באזור השעה 22:30 על פי פקודת המשטרה, חצי שעה לפני שהפגנה אמורה להסתיים על פי החוק. בנוסף, החל מהשעה 21:30 תיאסר הרעשה באמצעות צופרים, תופים וכלי הקשה והחל מהשעה 23:00 תיאסר הגברה מכל סוג שהוא. כמו כן, נאסרה הקמת רעש במהלך השבת כיום שבו לא ניתן להשמיע רעש בהתחשב בכניסת השבת וביציאתה. המשטרה טענה כי היא אוכפת את האיסור על חסימות כבישים בלי אישור, כמו גם את האיסור על יציאה לתהלוכות שלא תואמו מרא ולא קיבלו רישיון.
"בית המשפט הציב היום תמרור עצור להתנהלות משטרת ישראל, בכל הקשור להפגנות בסמוך לביתם של העותרים", אמר היום עו"ד חור אוריאל ניזרי המייצג את העותרים. "בפועל בית המשפט קיבל את עתירת התושבים, שכן כפי שטענו העותרים מן היום הראשון, כל מבוקשם הינו אכיפת החוק והסדר, בניגוד למעשי המשטרה בפועל, עובדה אשר אומצה בפסק הדין. אנו קוראים למשטרת ישראל, לעמוד בהתחייבויות כפי שנקבעו בפסק הדין, ולעצור את הרעש עד השעה 21:00 וכן לאסור ההפגנות בשעות האסורות על פי חוק".
עוד מגלה ניזרי, כי אם התנאים שהציבה המשטרה בהודעתה לבית המשפט לא ייאכפו כפי שאומץ בפסק הדין, מתכוונים העותרים להגיש בקשה לבית המשפט להטיל מאסר או קנס על היועצת המשפטית של משטרת ישראל וכן על מפכ"ל המשטרה, על פי פקודת ביזיון בית המשפט.
השקט עוד רחוק מלחזור לחייהם של תושבי רחביה, אך נדמה שלמרות דחיית העתירה, עצם הגשתה השיגה את המטרה: אכיפת החוק והסדר תיעשה עכשיו לאור פסק דין שמבקר את המשטרה בחריפות, ואינו סותם את הגולל על עתירה חדשה שתיאלץ את בית המשפט בסופו של דבר להתערב.
