אתמול (ג') הציג שר המשפטים אבי ניסנקורן את הרפורמה המיועדת במחלקה לחקירות שוטרים. מח"ש, הינה יחידה במשרד המשפטים שספגה לא מעט ביקורת בשבועות האחרונים מנציב תלונות הציבור השופט בדימוס דוד רוזן.
במרכז הרפורמה- אזרוח מלא של המחלקה. עד היום, כמה מהחוקרים המועסקים במחלקה אינם עובדי משרד המשפטים ובנוסף ישנם חוקרים ה"מושאלים" מהמשטרה. בכוונתו של שר המשפטים לשנות זאת כך ששוטרים לא יחקרו יותר את עמיתיהם.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
וגר זאב עם כבש: בעזה פחות התחברו להסכם עם איחוד האמירויות
"היהודים באים": מה כל כך מצחיק בביזוי הדת והמסורת?
החילוץ ההרואי של סיירת מטכ"ל בבית הילדים במשגב עם
מלבד אזרוח מלא של המחלקה, המטרה היא להביא להגברת אמון הציבור במחלקה שזכתה ללא מעט כותרות שליליות במהלך השנים. על כן במסגרת הרפורמה יתבצע טיפול מואץ בתלונות על "פשעי שנאה" הנובעים מגזענות, חיזוק הייצוג ההולם בדגש על שילובם של יוצאי אתיופיה, החברה הערבית והאוכלוסייה החרדית, קיצור לוח הזמנים לטיפול בכלל התלונות וכן הנגשת המחלקה לכל אזרח המבקש לפנות אליה באמצעות מוקד טלפוני לפניות הציבור.
"יחד עם השמירה על מערכות החוק והצדק, חלה עלינו החובה לדאוג לריסון הכוח השלטוני אל מול האזרח" אמר ניסנקורן. "זה הבסיס לזכויות הפרט של כל אזרח במדינת ישראל. אנחנו משרתי ציבור, וככאלה, מוטלת עלינו המשימה לוודא שהציבור מקבל מאתנו את השירות הטוב ביותר".
השינויים בנוגע למחלקה גובשו בשיתוף עם היועץ המשפטי לממשלה ועם בכירי המשרד והחלו באופן מיידי. לכאורה, אזרוח מלא של המחלקה הוא הכרחי ולצד קולות התומכים ברפורמה ישנם קולות שחושבים כי מדובר בכזו שמשרתת בעיקר צרכים פוליטיים.
"הרפורמה הזו אומרת שמח"ש תהפוך לפינת ליטוף עבור המחנה הפרוגרסיבי" מאשים עו"ד יצחק בם ממשרד עו"ד בם דבורין כהן, שמתנהל לא מעט מול המחלקה לחקירות שוטרים. "אין בה שום דבר שמתייחס לשינוי התרבות הארגונית במח"ש שכיום היא תרבות ארגונית של לעשות כמה שפחות, לחקור כמה שפחות להעמיד לדין כמה שפחות ולא להתאמץ נגד המשטרה. הרפורמה מנסה לטפל בבעיות שלמעשה לא קשות או לא קיימות, כאשר מתעלמים מבעיות קשות שהופכות את מח"ש לגוף שהוא בלתי רלוונטי כמעט מבחינת האזרח".
בם פורט את הביקורת שלו לגבי כל סעיף ברפורמה. באשר לחוקרים המושאלים, הוא טוען כי מדובר במיעוט, וכי ממילא אין הבדל משמעותי בהתנהלותם בהשוואה להתנהלות חוקרים אחרים עובדי משרד המשפטים. "כדי שמח"ש תפתח בחקירה או שזה יהיה נחקר שהוא שוטר זוטר או שוטר מג"ב, או שאם מדובר בשוטרים שהם במעלה שרשרת המזון כמו למשל יס"מ, בילוש או חוקרי משטרה כדי שמח"ש תועיל לפתוח בחקירה נגדם צריך שהמתלונן יביא מצבור משמעותי של ראיות".
"יותר מזה", מסביר עו"ד בם, "למח"ש יש שני מקורות עיקריים של מידע על תיקי אלימות- תלונות של אזרחים ואו תיקי משטרה שמועברים אליה לאחר שאזרח בחקירה העלה טענת אלימות נגד שוטרים. מח"ש מקבלת את התיק, משווה את עדות האזרח בחקירה לגרסאות של השוטרים שרושמים דו"חות פעולה, ועל סמך זה בהרבה מאד מקרים, מחליטה שאין פה חשד לעבירה אף בלי שהשוטר נחקר. כלומר יש לך תיק של מילה נגד מילה, של אזרח מול שוטר".
בהשוואה למשטרה שעושה מאמצים להגיע למתלונן, בם מאשים את מח"ש ככזו הנוהגת דווקא ההיפך, "מדובר בארגון שלא מעוניין לחקור שוטרים" הוא קובע.
באשר לסעיף פשעי השנאה, בם טוען כי אין פשעי שנאה נגד קבוצות אוכלוסייה מסוימות וכי "המשטרה מתייחסת לכולם בצורה פחות או יותר שוויונית מבחינת הרוע השרירות והאלימות". גם עניין הייצוג ההולם מבחינתו היא הבלים של תקינות פוליטית. מסקנתו כאמור, היא כי הרפורמה נועדה לשרת צרכים פוליטיים של משרד המשפטים והעומד בראשו.
שר המשפטים הודיע אתמול כי יבחן את אפקיטיביות הרפורמה תוך כדי תנועה, "והיכן שצריך נוסיף, נחזק ונתקן. אני מקווה ומאמין שנעשה זאת בשיתוף פעולה מלא עם המשטרה ועם המשרד לביטחון הפנים. אין לי ספק שמכלול הצעדים שנבצע בתקופה הקרובה, יחזקו את מח"ש, את אמון הציבור בה והם יחזקו גם את המשטרה. זה האינטרס המשותף לחברה הישראלית כולה".
