כששרה עטיה עלתה לארץ מצרפת לפני כשנתיים וחצי, היא דמיינה את באר־שבע כעיר מדברית שתושביה מתניידים על גמלים. יעל בויזין לעומתה לא הכירה את באר־שבע, אולם משוטטות באינטרנט קיבלה דווקא את הרושם שמדובר בעיר העתיד של ישראל. ג'סיקה טוויטו התעניינה בעיקר בתוכנית הלימודים שהוצעה לה במכללת סמי שמעון. באר־שבע עניינה אותה פחות.
שרה, יעל וג'סיקה לומדות בתוכנית אקדמית ייחודית לסטודנטים מצרפת בשם "פעימה ראשונה של לימודי הנדסה", במכללת סמי שמעון בבאר־שבע. התוכנית, שנוסדה בשנת הלימודים תשע"ה, מציעה לבוגרי תיכונים מצרפת במגמות מדעיות לימודי עברית באולפן, במקביל ללימודי מכינה שיאפשרו להם להמשיך במכללה. בשלוש השנים מהקמתה השתתפו בה בממוצע 13 תלמידים בשנה, וכמעט כולם בחרו להישאר בארץ. מחציתם המשיכו ללימודי הנדסה במכללה, והיתר התגייסו לצבא ויחזרו אולי להמשך לימודים במכללה בסיום השירות.
התוכנית הצרפתית במכללת סמי שמעון נולדה בעקבות הפיגוע בעיר טולוז במרץ 2012, שבו מחבל ירה בקבוצת תלמידים בכניסה לבית הספר היהודי 'אוצר התורה' ורצח מורה ושלושה ילדים. לאחר הפיגוע פנה נשיא 'סמי שמעון', פרופ' יהודה חדד, למנכ"לית המכללה זהר וולפרט־כהן ולראש המנהל האקדמי ד"ר אבשלום דנוך, וביקש מהם לחשוב על תוכנית אקדמית שתביא למכללה צעירים יהודים מצרפת. התוכנית שנבנתה התבססה על תוכנית 'מסע' שיזם בעבר ראש הממשלה אריאל שרון. 'מסע', המופעלת על ידי הסוכנות היהודית וממשלת ישראל, מציעה לצעירים יהודים בתפוצות לשהות בישראל לתקופה של כמה חודשים עד שנה במסלולים שונים: לימודים, התנדבות, התמחות ועבודה. במכללת סמי שמעון הציעו לסטודנטים הצרפתים תוכנית 'מסע' שנמשכת תשעה חודשים וכוללת לימודי עברית באולפן וקורסי יסוד בהנדסה, עם אפשרות להמשיך ללימודים אקדמיים מלאים במכללה.
אחד האתגרים של סמי שמעון, מספר ד"ר אבשלום דנוך, היה לשווק את באר־שבע לצרפתים. "הקהילה הצרפתית אוהבת בעיקר את תל־אביב, נתניה ואשדוד כי הצרפתים אוהבים ים. באר־שבע הייתה עבורם רק מקום שעוברים בו בדרך לאילת כדי לבקר קרובי משפחה, לא מקום לגור בו". מה שהצליח למשוך את הצרפתים היה בעיקר המסלול האקדמי שהציעה להם המכללה.
שרה עטיה, בת 22, לומדת כבר שנה שלישית במכללה. היא גדלה בפריז והחלה ללמוד רפואה, אבל בשלב מסוים איבדה עניין בתחום. לאחר השתתפות בתוכנית 'תגלית' החליטה לעלות לארץ וללמוד מקצוע אחר. במסגרת יריד לימודים שהתקיים בפריז היא נחשפה לתוכנית של סמי שמעון, ובחרה ללמוד במכללה הנדסת־תוכנה. "כשבאתי לארץ הכרתי רק את אשדוד, נתניה, תל־אביב ואילת", היא מספרת. "היום אני גרה בעיר העתיקה של באר־שבע ויכולה לומר שהעיר הזאת מתחילה להיות מעניינת. יש פה פאב שהסטודנטים הצרפתים הולכים אליו, אני הולכת לשמוע שיעורי תורה במתנ"ס של 'בית מוריה', ונוסעת ברכבת לבקר את החבר שלי שגר באשדוד". עטיה, שכבר דוברת עברית רהוטה, מצהירה שתישאר בישראל לאחר לימודיה. אחיה ואחותה כבר עלו בעקבותיה, האח הקטן אמור להגיע בעוד כשנתיים, ואחריו יגיעו גם ההורים.
יעל בויזין, 21, שנמצאת בשנה השנייה ללימודיה במכללה, גדלה בליל שבצפון צרפת, עיר שאין בה הרבה יהודים. "היינו מאוד בודדים, ורציתי להיות עם עוד יהודים ולעלות לישראל. שמעתי על באר־שבע והבנתי מהאינטרנט שזו העיר של העתיד. אני עוד רוצה להגיע לירושלים, אבל עכשיו אני לומדת פה ומאוד עוזרים לנו כאן". גם לבויזין יש אח ואחות שעלו לארץ, והורים שמהרהרים בעלייה בעקבות ילדיהם. היא עצמה שוקלת להתגייס עם תום לימודיה, ולשלב את התמחותה בהנדסת תוכנה בשירותה הצבאי.
ג'סיקה טוויטו, 20, לומדת בסמי שמעון הנדסת בניין. בניגוד לשתי חברותיה, לה יש עבר בישראל. הוריה עלו מצרפת לפני עשרות שנים והיא נולדה כאן, אך כשהייתה בת חמש חזרו ההורים לצרפת. "היה להם קשה בארץ, אבל הם עדיין חושבים לחזור". לטוויטו אין כרגע אחים בישראל אבל היא נחושה להישאר פה לאחר סיום לימודיה, וגם היא מדברת על גיוס לצה"ל עם תום הלימודים.
מחכים למשפחות
לשלוש הסטודנטיות ברורה הזיקה בין פיגועי הטרור בצרפת להתגברות העלייה לישראל. "תכננתי לעלות עוד קודם לכן", אומרת בויזין, "אבל הפיגועים זירזו את העלייה. יש בצרפת שכונות שמסוכן להסתובב בהן. המחבל מאחד הפיגועים התגורר עשר דקות מהשכונה שלי". טוויטו מוסיפה: "היהודים בצרפת חיים בחשש. מזהים אותנו כיהודים ויש פחד ברחובות. כאן אני לא מרגישה את הפחד הזה".
לפני שבועיים התקיים יריד לימודים גדול במרסיי ובפריז, וד"ר דנוך מדווח על התעניינות הולכת וגוברת של הצעירים היהודים בצרפת בתוכנית של המכללה. "תחום ההייטק פחות מפותח בצרפת, והרבה מהצעירים שם רוצים ללמוד אצלנו הנדסת תוכנה. יש בארץ עוד תוכניות לימודי הנדסה לעולים, אבל התוכנית שלנו כוללת יותר לימודים אקדמיים וגם ליווי אישי ואווירה משפחתית". לדברי דנוך, התדמית של באר־שבע בקרב הצעירים הצרפתים משתפרת משנה לשנה, והוא זוקף זאת בעיקר להתפתחות תעשיית ההייטק בבירת הנגב. "בבאר־שבע נמצאים שניים מתוך שלושת מוסדות האקדמיה הגדולים בארץ ללימודי הנדסה – אנחנו ואוניברסיטת בן־גוריון. כבר שנים שהעיר מייצרת נתח נכבד מכמות המהנדסים של השוק הישראלי, אלא שבעבר רוב הבוגרים שלנו ושל בן־גוריון היו עוזבים את העיר בסיום לימודיהם, והיום רבים מהם נשארים. פארק ההייטק שהוקם בעיר הוסיף הרבה מקומות עבודה, ויש גם התפתחות משמעותית בתחום התרבות והפנאי".
ועדיין, דנוך והסטודנטיות הצרפתיות מודים שכדי שהצעירים הצרפתים ישתקעו בבאר־שבע, צריכה להתבסס בעיר קהילה משמעותית יותר של יוצאי צרפת. מחלקת הקליטה בעיריית באר־שבע כבר החלה לפעול לגיבוש הקהילה הצרפתית בעיר, והאתגר המרכזי העומד בפניה הוא מחסור במשפחות צרפתיות. עם כל הכבוד לסטודנטים הצרפתים הצעירים, קשה לבסס קהילה ללא זוגות עם ילדים.
