"הקורונה עושה שמות בלמידה, יידרש שיקום מערכת החינוך"

כאשר היה שמואל אבואב ראש מועצת קריית־טבעון אי־אז בשנות התשעים, הוא ביקש לחפור ולחשוף שמונה ממערות הקבורה בבית־שערים הסמוכה, המהוות אוצר היסטורי בלום. הוא פנה לרשות העתיקות, אך נענה כי הדבר אינו עומד בראש סדר העדיפויות שלה. "אולי בעוד 15 שנה", אמרו לו. אבואב לא רצה להמתין. "תנו לי ארכיאולוג אחד, ואני אגייס את תלמידי בתי הספר לביצוע החפירות" אמר, וכך היה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– האם עלינו להיכנע לדרישות חמאס בתמורה לשקט בדרום?
– ארגון "עד כאן" תובע משתמש פייסבוק בגין תקיפה ואיום
– עם שני פתרונות לתקציב, אופציית הבחירות עדיין רלוונטית

"אני מאמין בעשייה, לא במחאה. בהתגייסות האזרחים למלא את החסר כאשר המדינה מתקשה לקיים את ה'עסקה' שבמסגרתה אנחנו משלמים מיסים והיא מספקת את צרכינו", הוא אומר בריאיון ראשון לאחר פרישתו בתחילת אוגוסט מתפקיד מנכ"ל משרד החינוך. "בכלל, התקופה הנוכחית מתאפיינת בתפיסה אנטי־מדינתית, שבה אין אמון בממסד באשר הוא".

מה תפקידה של מערכת החינוך במצב כזה?
"חשוב שמערכת החינוך תפעל להגברת האמון. העניין הוא ששרים צריכים להיגמל מהרעיון שעליהם להטביע את חותמם בזמן קצר. שר צריך להישפט על הצלחתו לנהל את המערכת, ולא אם העלה את מספרי התלמידים הנבחנים בחמש יחידות מתמטיקה. זו שטות ברמה לאומית".

שלוש שנים וחצי שימש אבואב בתפקיד מנכ"ל, חמש במצטבר, אם נביא בחשבון גם את הקדנציה הקודמת ב־2006, תחת השרה יולי תמיר. שר החינוך נפתלי בנט בחר בו למרות ההבדלים המפלגתיים והאידיאולוגיים ביניהם. אבואב הוא איש מפלגת העבודה, ואף כיהן מטעמה כראש מועצה.

עם מינויו של יואב גלנט לתפקיד שר החינוך, הבין אבואב כי אין לו יותר מה לחפש במשרד. לצד מנכ"לי משרדי האוצר והבריאות, הוא אחד משלושה מנכ"לים שישבו בצמתים חשובים והודיעו על סיום כהונתם באמצע המשבר הגדול ביותר שפקד את ישראל.

זו לא נטישה של המשמרת דווקא בשעת חירום?
"הגעתי למסקנה שאיני יכול למלא את שליחותי יותר. השליחות בשלוש וחצי השנים האחרונות הייתה להכין את המערכת לצפות פני עתיד, בהתאם לתמורות המהירות שהעולם עובר. אתה מצפה שגם כאשר שרים מתחלפים בקצב מואץ, האחריות הלאומית תייצר המשכיות. ברגע שהבנתי שמבטו של השר הנכנס יכוון להווה בלבד, דהיינו לקורונה, החלטתי לפרוש. לא ניתן לי המנדט הטבעי המתבקש להוביל את המערכת ליישום התוכנית שבה התחלתי. שלא נתבלבל, זו הייתה ההחלטה שלי. לו רציתי יכולתי להמשיך בתפקידי".

לא היה נכון יותר שתישאר לפחות עד 1 בספטמבר, כדי לסייע מניסיונך לפתיחה טובה יותר של שנת הלימודים?
"לא שוחחנו על כך, אבל כתבתי לו שאם יידרש אמשיך בתפקידי בחופשת הקיץ, עד תום ההתארגנות לפתיחת שנת הלימודים". גורמים במשרד החינוך אומרים כי גלנט הביא עימו מהצבא תפיסת עולם ריכוזית שאינה מתאימה למשרד.

גלנט העדיף למנות מיד למשרת המנכ"ל את מקורבו, אל"מ במיל' עמית אדרי, שלא מגיע מתחום החינוך. אבואב מסרב להתייחס ישירות למינוי ורק אומר: "הדבר החשוב ביותר בפרופיל של מנכ"ל משרד החינוך הוא שיהיה בעל יכולת ניהולית ברמה לאומית ושתהיה לו הכרה עם המגרש שהוא פועל בו".

מגפת הקורונה אינה גורם שולי. זה לא נכון להתמקד כיום בשאלה איך המערכת יכולה לתפקד בתקופה הנוכחית ולהניח בצד, באופן זמני, את החזון הגדול?
"ב־15 במרץ הפעילו את חוק בריאות העם והחליטו, לראשונה זה שבעים שנה, לסגור את מערכת החינוך. זה היה סוף שבוע הרה משמעות. החלטנו שמערכת החינוך אינה עוזבת את התלמידים ולא מוציאה את המורים לחל"ת, גם אם אינה בנויה למעבר פרדיגמטי ללמידה מרחוק. לקחנו את כל החומרים הדיגיטליים, וחברנו לכל חברות התקשורת כדי לפתוח לכל גננת ומורה חדר וירטואלי למרות הקושי. עבור מי שאין להם מחשב או טלפון חכם, פתחנו 36 אולפני טלוויזיה ומורים באו ללמד בהם. קבענו סדר יום ולא הרפינו, אף שטענו כלפינו שאנחנו משגעים את המערכת".

באמת שיגעת אותם. הנחתת דרישות בלתי אפשריות, ההנחיות השתנו מרגע לרגע.
"מקבל. זו הייתה רעידת אדמה. היינו בין חמש מדינות בעולם שעברו ללמידה מרחוק. קבינט הקורונה קיבל החלטה בשבע בערב, ובשמונה וחצי עברה ההנחיה למערכת. זו האחריות הלאומית. לא התבטלנו. למנהלים זה קשה, לא נוח. פתאום משנים, מחליפים. אבל גם כעת, מי יודע מה יהיו ההנחיות בעוד שבוע? זו דינמיקה מתגלגלת. הטענות הרבות הן כי המצב יוצר עצבנות. צא החוצה ותראה רחוב עצבני שנמצא בסיר לחץ ולא בגלל הנחיות משרד החינוך".

האם לא שגית כשהתעקשת על למידה מרחוק בכל הרמות? לא התעלמתם מהקשיים של ילדי הגנים והכיתות הנמוכות שאינם יכולים להתמודד לבדם עם הטכנולוגיה וזקוקים ליד מכוונת?
"איש לא משלה את עצמו שניתן לבצע למידה מרחוק בגנים. אבל מה נאמר לגננת? צאי לחל"ת? היא יכולה להציע פעילויות על סמך תוכניות טלוויזיה שהיא מפנה אליהן. היא מתקשרת ומדברת עם כל ילד. האם יש גן אחד שחדל לתפקד? לא".

למה התעלמת מדרישת האוצר לראות בלמידה מרחוק עבודה בחצי משרה? בפועל זו לא הוראה בכיתות.
"היה ויכוח נוקב עם האוצר, ואני סברתי שהאחריות הלאומית מכתיבה ייצוב סדר יום לילדים, אחרת ההורים יפסיקו לתפקד. נכון שתפקידנו הלאומי אינו להיות שמרטפים, אבל יש לנו אחריות בעת משבר. לכן חשבנו שיש להעסיק את המורים במלוא העצימות. אי אפשר לומר למורים לעבוד בחצי משרה. לאוצר יש את המטרה שלו, לצמצם משרות והוצאות. המטרה שלנו היא שהמורה יעבוד בפועל במשרה מלאה במקום שנעניק לו הגנה מדומה. האוצר החליט בלעדינו ולא בידיעתנו על ירידה לחצי משרה, ביקשתי שימוע לפני היועץ המשפטי לממשלה, והוא קיבל את עמדתי. אלמלא ההחלטה הזו, המורים לא היו עובדים".

אם כך, המורים צודקים שהם עבדו באופן מלא. מדוע משרד החינוך גרר אותם לבית המשפט כדי לחייב אותם לעמוד בהסכם של תוספת תשעה ימי הוראה?
"הסתדרות המורים חתמה על הסכם עם האוצר שבו התחייבו לתשעה ימים נוספים. ארגון המורים לא חתם. בהיגיון שלנו הקשנו שדין אחד למורים החברים בשני הארגונים, ושכולם יצטרכו להשלים תשעה ימים. בית המשפט לא קיבל את ההקשה הזו, והמדינה הייתה צריכה לממן את בתי הספר של הקיץ בסך 200 מיליון שקלים".

"לא רבים עם מורים"

אבואב מתגאה בכך שמעולם לא נכנס לקטטות עם איש, גם לא עם ארגוני המורים. הוא סבור שאין צורך להגיע לבית המשפט, ושהכול ניתן לפתרון במשא ומתן. "עם מורים לא רבים, כשם שלא רבים עם המשפחה", הוא אומר. "לא מתבטלים בפניהם ולא נרתעים ומוותרים על העקרונות, אלא מגיעים להתדיינות ולהבנות. זו הדינמיקה. בית המשפט רק יכול לעזור ליצור את ההידברות".

האם אהבת את התנהלותה של מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן־דוד, ואת סירובה המתריס בשידור לבקשה כי המורים "ייכנסו מתחת לאלונקה"?
"זה לא עניין אם אהבתי או לא. אין לשפוט אנשים שנבחרו לתפקידם. ניתן לראות בכך חוסר טקט ורגישות, אך ניתן גם להגיד שתפקידה לייצג את המורים בצורה הכי דווקנית. ארבעה חודשים לא רבתי לא איתה ולא עם רן ארז, גם כשמדובר בתקופה מורכבת שבה מתווכחים על כל דבר. הצלחנו להביא אותם ללמידה מרחוק, לוותר על הפסקות, להחליף בין כיתות וללמד ביום שישי. במריבות לא היינו משיגים דבר".

נפשו של הציבור נקעה מהכוחניות של ארגוני המורים. אפילו היום, באמצע הקורונה ולפני 1 בספטמבר, הם מכריזים על סכסוך עבודה ודרישות שכר.
"אלו מאפייני המערכת שלא נפתור לעולם, ולכן לא נותר אלא להתדיין שוב ושוב מבלי להתעייף ולהתלונן. אין בהם קבוצות מיליטנטיות בלתי ניתנות להידברות. יש אלף ואחת בעיות, ואתה צריך להיות קשוב ופתוח. למשל, החופשות הן סוגיה רגישה. 25 ימים שבעבר היו חופש, הפכו לימים שבהם התלמידים בבית הספר. 250 מיליון שקל של בתי הספר של החופשות אינם נמצאים בבסיס התקציב, ויש משא ומתן עם האוצר בכל פעם מחדש. איש לא ערב לכך שבחנוכה הבא זה יהיה".

"ניתן לראות בהתנהלותה של יפה בן־דוד חוסר טקט ורגישות, אך ניתן גם להגיד שתפקידה לייצג את המורים בצורה הכי דווקנית. לא רבתי לא איתה ולא עם רן ארז" "איש לא משלה את עצמו שניתן לבצע למידה מרחוק בגנים. אבל מה נאמר לגננת? צאי לחל"ת? היא יכולה להציע פעילויות על סמך תוכניות טלוויזיה שהיא מפנה אליהן"

על פי המתווה שמציע משרד החינוך נכון ליום שיחתנו,  ילדי כיתות ה' עד י' יבואו בתחילת שנת הלימודים תשפ"א לבית הספר ליומיים בשבוע בלבד, ובשאר הימים תתקיים למידה מרחוק. כיתות ג־ד ילמדו בקפסולות של 18 תלמידים, ורק הכיתות הצעירות ילמדו כרגיל.

בעיני אבואב, מדובר בתוכנית בעייתית. "ילד בכיתה ה' שנמצא שנה שלמה בבית, זה לא פשוט. לא תהיה השגחה שכן ההורים יצאו לעבודה, וילד אינו יכול לגייס עצמו למצב של למידה מרחוק למשך שעות רבות. זו משימה כמעט בלתי אפשרית. צריך לשאוף בכל דרך להקצות כיתות – במועדונים, בתי כנסת או מרכזים קהילתיים וללמד שם".

ומהיכן יימצאו מורים? הרי מורי בתי הספר יהיו עסוקים בהוראת הכיתות המפוצלות.
"השאיפה היא שהמורים יהיו מוסמכים. הכנסת מורים לא מתאימים תסיג את המערכת שנים אחורה. צריך להיות מאמץ לאומי של גיוס 15 אלף מורים מיומנים".

צווי 8 לגמלאים, למשל?
"זו רק דוגמה אחת".

לעשרות אלפי תלמידים אין מחשבים או גישה לאינטרנט, ובמוסדות חרדיים נמנעים מהם. מה יעשו?
"לא יהיה מחשב לכל ילד. עד שהמדינה תפעל בעניין, נדרש גיוס אזרחי של ערבות הדדית. האזרחים לא צריכים לצאת למחאות אלא לפנות לעשייה. לקחת על עצמם משימות לאומיות כדי לפתור את המשבר".

האם יגדל כאן "דור קורונה", שהישגיו וכישורי החיים שלו יהיו נמוכים בהרבה מהנדרש?
"אנחנו לא מערכת שאמורה להיבנות על 'קפסולות', של סגירה ופתיחה כל הזמן. הקורונה עושה שמות בפערים הלימודיים ובלמידה. הנסיגה היא בהיקפים גדולים. היות שאנו לא יודעים מתי תסתיים התקופה וההערכה היא שזה יימשך עוד שנה, נמצא את עצמנו במצב שבו שנה וחצי לא היו לימודים סדירים, זה ידרוש שיקום של מערכת החינוך".

אלה שנתונים אבודים?
"לא. אלו מילים קשות מדי. יש מחויבות ליצור צמצום פערים. האתגר הוא לבנות מבחני ניטור בספטמבר ואוקטובר שיצביעו במדויק אצל מי מהתלמידים נוצרו פערים ובמה. אחר כך צריך להתחיל לעבוד דיפרנציאלית לצמצם פערים. זו השליחות שיש לבצע ולא להתעסק רק בטכניקות".

במקביל, אומר אבואב, חייבים ליצור תיאום עם העולם האקדמי בסוגיית היחס לבחינות הבגרות. "איננו רוצים לחזור למה שקרה ב־1982, כשהאוניברסיטאות הודיעו למשרד החינוך שאינן מסתמכות רק על הבגרות והוסיפו את המבחן הפסיכומטרי. ביום שהבגרות לא תהיה רלוונטית לאקדמיה, לא יהיה תוקף ליצור דריכות לימודית בבית הספר".

ההקלות המשמעותיות שניתנו השנה היו בתיאום מלא עם האקדמיה, קובע המנכ"ל לשעבר. "בעוד שנתיים שלוש איש לא יזלזל בבוגרים כמי ששייכים ל'דור הקורונה'. אבל היום אסור להתפתות למתן הקלות. המערכת צריכה לשמור על סטנדרטיזציה לימודית".

איך למנוע התעללות

אבואב, 61, מצוי בעשייה הציבורית שנים רבות. בגיל 30 נבחר לראשות המועצה המקומית קריית־טבעון וכיהן בתפקיד זה שלוש קדנציות. הוא ניסה את כוחו בכניסה  לזירה הפוליטית והתמודד לכנסת ה־16, אך לא נבחר. בשנת 2006 נקרא לכס מנכ"ל משרד החינוך, אחרי תקופה קצרה כמנכ"ל משרד השיכון. לאחר שנים בתפקיד מנכ"ל עמותת "אור ירוק" עבר לשדה הפרטי, וב־2017 חזר למשרד. הוא מתגורר בתל־אביב עם רעייתו רונה וארבעת ילדיהם.

איך אתה מסביר את העובדה שבמבחני פיז"ה אנחנו אלופי הפערים והתוצאות נמוכות בהרבה מהממוצע?
"הפער מתגלה כאשר מנתחים את התוצאות בין דוברי עברית לערבית, ובין הפריפריה והמעמד הסוציו־אקונומי הנמוך לגבוה. מי שעני יהיה בריא פחות, יחיה פחות שנים, יהיה פחות משכיל, ישתכר פחות וייהרג מהר יותר בתאונות דרכים כי הוא נוסע ברכב ישן. העוני אינו מצב זמני אלא מנבא את העתיד, כולא אותך במלתעות ומכוון את חייך. לכן למדינה יש אחריות עצומה לצמצום הפערים. הכנו תוכנית שבה החלשים יקבלו תקציבים גדולים יותר".

ומה עם החרדים המסרבים ללימודי הליב"ה?
"לחרדים יש אידיאולוגיה. הם אומרים 'התוכן שלי אינו התוכן שלך, ואל תבלבל את המוח בתוכן שאיני חפץ בו'. ההתקדמות נגדעת בישיבות הקטנות. שם השער נסגר, וכל מה שתרצה להכניס מכיתה ט' ואילך יהיה צלם בהיכל. במקום להתקוטט ולריב, הכנו תוכנית חומש שבה תלמידים ירכשו את החסר במתמטיקה ומקצועות אחרים בחוגים ובמסגרות מחוץ לבית הספר".

רבים קובלים על איכות ההוראה. האם תוכל לומר שהמערכת מקבלת את כוחות ההוראה הטובים ביותר?
"הרבה יותר מבעבר. היום הטובים ילכו לחינוך כי עבודת החינוך מרתקת ומאתגרת מאין כמוה. גם אם שכרה אינו בצידה, שכר ההצלחה שריר וקיים. המבחן לעמוד מול כיתה הוא מורכב, ולכן הוא משאיר במערכת את הטובים ביותר".

שאלתי את המנכ"ל הפורש האם הוא מודאג מתופעת ההתעללות בפעוטונים שכעת מוכח כי היא רחבה  משחשבנו. אבואב, לראשונה בריאיון, מרים קולו בכעס. האשמים, הוא אומר, הם השרים שמנהלים מאבקי טריטוריה: "התפיסה היא שהמעונות נועדו לקיים מסגרת השגחתית כדי לאפשר להורים לצאת לעבודה, ולכן הם תחת משרד העבודה. התוצאה היא שבמעונות עובדות גננות חסרות הסמכה וללא פיקוח. בוועדת טרכטנברג התקבלה החלטה להעבירם למשרד החינוך. מדובר בגיל קריטי להתפתחות הילד. כיום יש 530 אלף ילדים בגילאי 3־0, ויש השגחה רק על רבע מהמעונות. בנינו תוכנית להעביר את המעונות לחינוך, אך עד כה זה לא קרה בגלל פוליטיקה השתייכותית של משרד העבודה".

בשנים האחרונות עבדת עם שני שרים. תן להם ציונים.
"אני אוהב את בנט. בלי שום קשר לדעות הפוליטיות. הוא אדם ציוני, בא ממקום של שליחות שאינה פוליטית, איש תרבותי באופן יוצא דופן, לא משתלח או מעליב. הוא חסין למצבי לחץ".

ורפי פרץ? יש טוענים שהוא לא היה משמעותי במשרד.
"הרב פרץ בא בצניעות וביראת כבוד לתפקיד ולאנשים. בתקופתו היו שתי מערכות בחירות וקורונה וזה הכתיב את סדר היום. חוויית העבודה איתו הייתה טובה והיה אמון רב".

וכעת לאן פניך?
"40 שנה אני בשליחות מקצועית וציבורית. זה הייעוד שלי. אם הייתי רוצה ללכת לפוליטיקה הייתי הולך מזמן. אחרי תקופת צינון מינימלית אלך למשימה החברתית הבאה".