שיעור האבטלה הגבוהים שמסרבים לרדת מהווים בעיה חמורה הרובצת לפתחה של מדינת ישראל. בדו"ח שפרסם שירות התעסוקה אתמול (ראשון) מתריעים בשירות כי שיעור החוזרים לעבודה איטי למדי, זאת לצד המשך הרישום של דורשי עבודה חדשים. על פי הערכת שירות התעסוקה, בסוף 2020 כחצי מיליון ישראלים עתידים להישאר בלי מקום עבודה (כ-12 אחוזי אבטלה). אם מגמת התחלואה תמשיך, ויוחלו מגבלות נוספות על הכלכלה, שיעורים אלה צפויים לגדול אף יותר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– רוצים להכיר: נמלטים ושבים אל אמא רוסיה
– זעם פוליטי: אנטיתזה לדמותו של ג'יימס בונד
– דעה: האונס באילת: כשהמיניות היא עניין קליל
עוד מזהיר שירות התעסוקה כי המדיניות הממשלתית הנוכחית מעודדת אנשים להישאר בבית ולקבל דמי אבטלה. ככל שמתעכבת החזרה לעבודה, ולנוכח הארכת הזכאות לקצבאות האבטלה ב-12 חודשים נוספים, מספר האנשים הממצים את כלל תקופת הזכאות שלהם לדמי אבטלה צפוי לגדול. עבור בעלי שכר נמוך התמריץ לצאת לעבודה קטן, כיוון שהשכר שהם צפויים לקבל אינו רחוק מדמי האבטלה להם זכאים. שירות התעסוקה מתריע כי חלק גדול מעובדים אלה עלולים – אם לא ישולבו בשוק העבודה בחודשים הקרובים – למצוא את עצמם מבקשים קצבת הבטחת הכנסה, ברגע שתיגמר הזכאות לדמי אבטלה. שירות התעסוקה גם מדווח כי בשורה של דוחות מהחודשים האחרונים, אנשים רבים יותר ייאלצו להיכנס לעבודה בתנאי תת-תעסוקה, לפחות בטווח קצר – ויקבלו משרות שלא הולמות את כישוריהם ובשכר נמוך יותר.
כתופעה חברתית, אבטלה ממושכת במיוחד לצעירים היא בעייתית מאוד. שירות התעסוקה מזהיר מפני "דור אבוד", שיכול להישאר מובטל לתקופה ארוכה, כפי שקרה באירופה בעשור האחרון. במדינות אירופה שבהן פגע המשבר הכלכלי ב-2008 נרשמה התאוששות איטית מאוד ואבטלה ממושכת בעיקר לקבוצות סיכון – מרוויחי שכר נמוך, צעירים, מבוגרים ועובדים עם מוגבלויות. אלה הקבוצות שבישראל היום כבר סובלות משיעורי אבטלה גבוהים כתוצאה ממשבר הקורונה, ואליהן הצטרפו קבוצות נוספות, בעיקר עובדים מענפים שנפגעו במיוחד מהמשבר כמו תיירות ותרבות.
ככל שאנשים נמצאים תקופה ארוכה יותר מחוץ למעגל העבודה, כך פוחתים סיכוייהם להשתלב מחדש בעולם התעסוקה, וגדלים סיכוייהם להיקלע למסלול ארוך-טווח של הישענות על מערכת הרווחה וקצבאות. בלשכת התעסוקה מזהירים כי המדיניות הישראלית התמקדה עד כה בפריסת רשת סוציאלית ותשלום קצבאות בלבד, מה שעלול להביא את המובטלים למסקנה שהעבודה ל"פחות משתלמת".
שירות התעסוקה מציע מדיניות מכילה (inclusive) שתעודד תעסוקה על פני קצבאות, בנוסף לפריסת רשת ביטחון. עידוד תעסוקה כולל העדפת מתן תמריץ לעבודה, באופן שיבטיח כי העבודה תמיד תשתלם יותר ממתן קצבאות בלבד. בנוסף מציעים בשירות התעסוקה לייסד דרכים לשימור העובדים במקום העבודה, כתחליף לפיטוריהם. ביניהם אפשרות לחל"ת גמיש (המודל הגרמני), שמאפשר לעבוד במשרה החלקית ולקבל השלמה מדמי האבטלה ישירות למעסיק, שגם ישלם את המשכורת בפועל; תוכניות חונכות בתוך מקומות העבודה, בהשתתפות המדינה; הגדלת הגמישות בתנאי העסקה כגון עבודה ברוטציה ועבודה במשרה חלקית; בניית תשתיות לעבודה מהבית; סבסוד שכר למשתלבים בעבודה באמצעות מענקים לעידוד תעסוקה ושוברים למעסיקים לקליטת עובדים.
עידוד השילוב בתעסוקה כולל גם החזרה של התייצבות בשירות התעסוקה כתנאי לקבלת דמי אבטלה, ויחייבו אותם להשתלב בתוכניות לעידוד תעסוקה. בשירות גם מציעים שילוב עובדים לזמן מוגבל בעבודה שאינה תואמת את כישוריהם, תוך התחייבות לזכאות לשובר להכשרה מקצועית שיסייע להם לרכוש מיומנויות להשתלבות מחודשת בשוק התעסוקה.
עוד מציעים בשירות התעסוקה דרכים להגדלת הפריון וההון האנושי בישראל והקמת מערך יעיל של התאמת הכישורים והמיומנויות לשוק העבודה המשתנה. על פי השירות מרבית מדינות ה-OECD כורכות מתן קצבאות יחד עם כלים לקידום תעסוקתי. עידן הקורונה מגביר את הצורך בפיתוח הון אישי, שכן שוק התעסוקה ממשיך להתקדם ונהיה תובעני יותר, זאת בשעה שרבים נפלטים ממנו. תקופה ארוכה ללא תעסוקה עלולה ליצור פסיביות והשלמה עם האבטלה, ומחקרים רבים קושרים בין היעדר תעסוקה לאורך זמן לתופעות פסיכולוגיות שליליות כמו מצוקה נפשית, דיכאון, חרדה, סימפטומים פסיכוסומטיים וירידה בהערכה העצמית.
שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ אמר כי אתמול (א') כי "הדרך היעילה להשבת עובדים היא דרך חל"ת גמיש – המעסיקים יוכלו להעסיק עובדים בחלקי משרה בהתאם לצרכיהם, ואילו המדינה תשלים לעובדים את שכרם, דרך תשלום החל"ת שהם ממילא מקבלים. רק אחרי המשבר מעסיקים שפעלו בחוסר תום לב ישלמו על כך".
מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור אמר: "נדרש איזון בין שני מסלולים משלימים: חיזוק רמת המיומנות של דורשי העבודה, ותמרוץ אפקטיבי לשילובם בעבודה. כמו כן, אין מנוס מהגדלת הביקוש באופן ישיר על ידי הממשלה, בין היתר בפרויקטים ממשלתיים לאומיים שישפיעו גם על הפריון בעבודה".
