ימי מגפת הקורונה הביאו לקדמת הבמה את הקשישים שנחשבים לחלק מאוכלוסיות הסיכון המאוימות ביותר מפני הנגיף הסיני. נבחרי הציבור ובכירי מערכת הבריאות קראו לשמור על סבא וסבתא ולהגן עליהם מפני הנגיף, אך כעת מתברר כי בזמן שגרה הם לא נלקחים מספיק בחשבון, ובעיקר כשהם חולים באחת המחלות הנפוצות ביותר בגיל השלישי – הסרטן.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– את ביזוי התנ"ך אפשר לממש רק בעזרת כספי ציבור
– אגדה שהייתה באמת: כשאיש השלום החל לחרחר מלחמה
– "דור אבוד": האזהרה של שירות התעסוקה
העלייה בתוחלת החיים הביאה לעלייה בשיעור המבוגרים הסובלים ממחלת הסרטן. אולם למרות שחלקם באוכלוסייה הופך דומיננטי יותר ויותר, וצפוי להמשיך לעלות בעשרות אחוזים בשלושים השנים הקרובות, מערכות הבריאות לא פועלות מספיק כדי להתאים את הטיפול במחלה לצרכים ולמאפיינים הייחודים שלהם.
טובי החוקרים והמומחים פועלים בשדה המחקר ובבתי החולים על מנת למצוא פתרונות ותרופות למחלות הסרטן שונות, אך מחקרים אלו ממוקדים בעיקר בילדים ובצעירים. מחלת הסרטן היא גורם המוות השני בעולם, לאחר מחלות לב. שכיחות המחלה גבוהה יותר בקרב מבוגרים ומקרי הסרטן הולכים ומתרבים ככל שתוחלת החיים הממוצעת עולה.
יחידת המחקר של "האקונומיסט" יחד עם מומחים בתחום הסרטן, מדיניות הבריאות וגריאטריה מציגים תמונת מצב מדאיגה בנוגע לטיפול בחולי סרטן בגיל המבוגר. על פי ממצאי המחקר הבינלאומי אוכלוסיית הקשישים מודרת ממחקרים קליניים, מוגדרים זקנים מדי כדי להיות זכאים לבדיקות לאבחון מוקדם ואף מופלים לרעה בטיפול שניתן להם – רק בשל גילם המבוגר ותפיסה שגויה שהם חסרי פוטנציאל ריפוי. המחקר שנערך בתמיכת ענקית הפארמה "סאנופי", ללא מעורבותם בתכנים, מצביע על הכשלים בטיפול בקשישים שהם גם חולים אונקולוגיים, אולם גם מציע פתרונות.
על פי עורכי המחקר, ישנה אפליה בצורת הטיפול והאבחון של מבוגרים במערכות בריאות מסוימות בעולם. בחלק מהמדינות טוענים שאין סיבה לקיים בדיקות סקר לסרטן עבור אוכלוסייה שגם ככה עלולה לסבול ממצבים רפואיים נוספים שיכולים לגרום למותם. ברוב מדינות אירופה יש מגבלת גיל שנעה בין 70-75 לבדיקת ממוגרפיה לאיתור מוקדם של סרטן השד.
בין השיקולים שעומדים לנגד עיני מקבלי ההחלטות הללו ברחבי העולם, עומדים כמובן חישובים כלכליים, רפואיים וקליניים נרחבים. באשר לנושא הבדיקות לאבחון מוקדם, עולה טענה על יעילות קרינה מופחתת עבור אנשים מבוגרים, וכתוצאה מכך המסקנה שאבחון מוקדם לא בהכרח יכול לסייע למנוע את מותם. לסך השיקולים נכנסת גם דילמת השימוש במשאבים מוגבלים, שמוכרעת לרוב, וכנראה בצדק, לטובת האוכלוסייה הצעירה.
מלבד אלו, נכנסים שיקולים של איכות חיים עבור אנשים שרוב חייהם כבר מאחוריהם, והשאלה האם טיפולים אגרסיביים או כאלה שכוללים תופעות לווי הם בחירה טובה לגופם ונפשם של המטופלים. בקרב האונקולוגים קיימת נטייה להימנע מטיפולים אגרסיביים כמו כימותרפיה, גם כאשר היא ניתנת במינון נמוך ועל כן הטיפול עשוי להיות נסבל מבחינת חלק מהמטופלים.
על פי ההערכות, חלקה של האוכלוסייה בת ה-65 ומעלה ברחבי העולם יעלה מ-17.4% בשנת 2017, ל-27.1% עד 2050. עד שנת 2050, בני 55+ יהוו 86% מצמיחת הכלכלה בגרמניה, 67% ביפן ו-51% בארה"ב. למרות הנתונים האלו והעלייה בשיעורי התחלואה גם במדינות כמו ארצות הברית, יפן ומדינות מפותחות באיחוד האירופי – לא קיים זיהוי ומענה מספק על צרכיהם של אנשים מבוגרים החולים בסרטן, ולא מותאמים להם מסלולי טיפול ייחודיים.
הדבר בולט עוד יותר בעיקר בעידן הנוכחי שבו פותחו טיפולים בהתאמה אישית להתמודדות עם המחלה, כמו תרופות ביולוגית ותרופות אימונותרפיות, שיכולות לשפר את תוצאות השרידות של החולים ולשפר את איכות חייהם של המטופלים גם עבור המבוגרים ביותר.
במחקר שפורסם בשנת 2019 בכתב העת The Lancet ביקשה קבוצת חוקרים לבדוק האם קיימת אפליה על רקע גיל נגד מבוגרים במערכות הבריאות. מתוך הממצאים עולה שחולי סרטן מבוגרים הם בעלי סיכוי נמוך יותר לקבל טיפול עם פוטנציאל רפואי לריפוי, בהשוואה למטופלים צעירים.
עוד מעלה דו"ח המחקר כי לרופאים ולמטפלים יש נטייה להסתכל קודם כול על גיל המטופל ולא על המאפיינים האישיים שלו. הדו"ח סבור כי הטיפול בסרטן צריך להיות אינדיבידואלי וכי יש לעשות לכל חולה הערכה גריאטרית וקלינית ולהתאים עבורו את הטיפול באופן אישי. רוב הרופאים סבורים שאדם בגיל 75 לא ישרוד את הטיפול הרעיל או שהוא שברירי מידיי כדי לקבל קרינה, אך לטענת החוקרים מדובר בהכללה מוטעית. בנוסף, הם כותבים, מערכת הבריאות צריכה לבצע הכנה, עוד לפני הטיפול, בכל האמצעים שיוכלו לסייע למטופל להתמודד עם התחלואה הנלווית במהלכו. כמו למשל פיזיותרפיה לשיפור האיזון, או עזרי זיכרון וכדומה.
אחת הבעיות המשמעותיות ביותר בעולם רפואת הסרטן בקרב זקנים, כפי שעולה מהמחקר, היא שאין מספיק נתונים מחקריים מבוססים לצורך קבלת החלטות רפואיות נכונות למטופלים. חולי סרטן מבוגרים נעדרים לרוב ממחקרים קליניים, בעיקר כאלה שעוסקים במטופלים הסובלים ממגוון מחלות.
על פי ה "אקונומיסט", המחקרים הללו חשובים כדי שניתן יהיה לתת לחולים טיפולים שיכולים לכלול קרינה, טיפולים כימותרפיים וטיפולים אימונולוגיים וביולוגיים. בנוסף, שימוש טוב יותר ב"נתוני עולם אמיתי" (נתונים המתבססים על ממצאים של תיקים רפואיים של מטופלים בפועל) ותמריצים רבים יותר לחוקרים לכלול אנשים מבוגרים במחקרים – עשויים להרחיב את המידע העומד לרשות אנשי המדע. הכרה טובה יותר של עולם הגריאטריה על ידי האונקולוגים תשפר את האבחון והטיפול של החולים.
אחת הבעיות במערכת הבריאות העולמית, ובוודאי גם בישראל, היא שלא אחת נתונים החולים לטיפולים רפואיים מנותקים זה מזה במקום לראות את מחלות הגוף והנפש בראייה הוליסטית משולבת. צוותים משולבים של אונקולוגים, מנתחים, רופאים כלליים, צוות טיפול פליאטיבי, פסיכולוגים, תזונאים ופיזיותרפיסטים הם המפתח למתן לטיפול טוב בכלל ולחולי סרטן מבוגרים בפרט. יצירת אינטראקציות רפואיות ושילוב של כל המערך הקליני המטפל והתומך בחולים יקלו גם הם על החולים המבוגרים בהתמודדות עם המחלה. הנושא הזה רלוונטי מתמיד על רקע ההבנה שחולי סרטן מבוגרים הם בעלי פוטנציאל גדול יותר לסבול מסיבוכים של נגיף הקורונה והצורך שהצוותים הרפואיים יפעלו יחד בטיפול ובמעקב אחרי המטופלים האלו.
ההמלצה האחרונה שעולה במחקר היא הצורך במתן מענה ושירותי תמיכה טובים יותר לחולים שיכולים לעזור לאנשים מבוגרים עם סרטן ולמטפלים שלהם להתמודד במסע הארוך – חולים מבוגרים זקוקים לא רק לרופא אלא גם לתמיכה פסיכוסוציאלית וייעוץ בהתאמה אישית וכדומה.
