מעל ל-70 אחוזים מהציבור נתנו הערכה נמוכה לביצועי הממשלה בנושא המאבק בקורונה וכ-80 אחוזים חשבו שניהול היציאה מהסגר לא היה יעיל. ולמרות זאת, עדיין מרבית הנשאלים, כ- 80%, ענו כי הם מוכנים לנהוג על פי הנחיות הממשלה. כך עולה ממחקר אורך בנושאי חירום בסיוע מרכז הידע לחירום ומשרד המדע שנערך באוניברסיטת חיפה.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
מה באמת מפריע לציונות הדתית
הוויכוח על אומן מוכיח שחסידות ברסלב איבדה את דרכה
הצעת חוק חדשה: שינוי שיטת ההרכבים בבג"ץ
על פי ממצאי המחקר סבורים חוקרי אוניברסיטת חיפה כי "הציבור הישראלי מוכן להתאמץ ולתרום אבל לא חושב שהממשלה ומדיניותה ראויים לאמון". ההנחה היא כי "ייתכן שבשלב זה הפחד מהנגיף גדול עדיין מהפחד מהממשלה. יכול להיות שקיים חשש שאם הציבור לא יציית המצב יהיה גרוע יותר. אולם בהחלט ייתכן כי אם מגמת העלייה בחוסר האמון תמשך, הנכונות לציית ולשתף פעולה תרד".
המחקר הייחודי בוחן סוגיות של אמון, שביעות רצון, הערכת ביצועי הגופים המטפלים במשבר, כמו גם עמדות של הציבור לגבי דרכי ההתמודדות הנכונות עם המשבר, ומוכנותו לקחת חלק פעיל בהתמודדות כזאת. הוא נערך במהלך חודש יולי האחרון, בעיצומו של הגל השני.
בעקבות התפרצות נגיף הקורונה וההשלכות הרבות על הציבור, ביקשו דיקן הפקולטה למדעי החברה פרופ' ערן ויגודה-גדות, פרופ' שלמה מזרחי וד"ר ניסים כהן מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה לבחון את 'הדופק הציבורי'. המחקר נערך בשני שלבים, הראשון בסוף חודש מרץ-תחילת אפריל- ובמסגרתו נסקרו 679 נשאלים ובאמצע אפריל – 291 נשאלים. במחקר הגל השני השתתפו 813 משיבים. בכל המחקרים המדגם מייצג וכולל גם ייצוג של קבוצות מיעוט בחברה הישראלית.
כאמור, המגמה המרכזית עליה מצביעים החוקרים היא הפער בין הירידה באמון הציבור וציונים נמוכים להתמודדות הממשלה עם משבר הקורונה, אל מול ציונים גבוהים ומוכנות גבוהה לציית לממשלה. נתונים אלו חוצים סקטורים ומאפיינים דמוגרפיים וכלכליים.
כך לדוגמא, בשיא הגל הראשון (אפריל 2020) עמד הציון הממוצע לגבי היעילות והאפקטיביות של פעולות הממשלה אל מול המשבר על 3.3 (מתוך מקסימום 6 נקודות אפשריות לדירוג), ציון שירד עד לממוצע של 2.69 כעבור כשלושה חודשים ביולי 2020. האמון במשרד הבריאות ירד מרמת אמון של 3.54 בחודש אפריל לרמה של 2.98 ביולי ואפילו האמון בשב"כ ירד מרמה ממוצעת של 4.89 באפריל לרמה ממוצעת של 4.32 ביולי.
בסך הכל, נראה כי רמות האמון בממשלה ובגורמי הממשלה לאור ההתמודדות שלהם עם משבר הקורונה נמוכות מאוד בחודש יולי 2020. רק כ-26 אחוזים מביעים בדירוג אמון די רב ועד לרב מאוד בראש הממשלה בנימין נתניהו לעומת כ-74 אחוזים שמביעים אמון די מועט עד מועט מאוד. כ-68 אחוזים מהמשיבים אף לא הסכימו עם הטענה כי המעורבות האישית של ראש הממשלה הייתה מועילה ואמינה. 36 אחוזים מהנשאלים ציינו כי מביעים אמון במשרד הבריאות לעומת 64 אחוזים שמביעים בו אמון מועט.
עוד עולה כי כ-73 אחוזים חשו שהמענה השלטוני לא היה יעיל ומוצלח ואותו אחוז חשבו שהפתרונות שסיפקה הממשלה לא היו טובים. העמדה הרווחת הניכרת בקרב הציבור היא שמרביתם (כ-80 אחוזים) חשבו שניהול היציאה מהסגר לא היה שיטתי ויעיל.
לדברי חוקרי המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, ניתן היה לשער כי מדדי האמון ושביעות הרצון הנמוכים יעידו על חוסר רצון למלא אחר הוראות והנחיות הממשלה. אולם בפועל נמצא כי מוכנות זו גבוהה. כך, 83 אחוזים ענו כי הם מסכימים לנהוג על פי הנחיות, לעומת 17 אחוזים שענו כי אינם מסכימים לפעול על פי הנחיות הממשלה.
כ-73 אחוזים מהנשאלים בחודש יולי אמרו כי הם מסכימים לקבל קנס כספי אם לא ימלאו אחר ההנחיות בהשוואה ל-27 אחוזים שלא הסכימו. "היוצא מהכלל בהיבט זה הוא המוכנות להירתמות אקטיבית. כלומר, כששאלנו האם הציבור יהיה מוכן לשלם מיסים או היטלים ייעודים להתמודדות עם הקורונה, 66% מהציבור סירב לכך", נכתב בדו"ח מסקנות המחקר.
ומה חושב הציבור לגבי הדרכים להתמודד עם המגפה? באופן אולי מפתיע, כשני שליש מהציבור מסכימים עם הטענה כי הטלת סגר הכרחית להתמודדות עם הקורונה – לעומת שליש שלא מסכים עם טענה זו. כ-91 אחוזים מהציבור חושבים כי זוהי אחריות הממשלה לשלם למי שאיבד את פרנסתו בעקבות המגיפה. החוקרים מצביעים על חשיבות הבנת מגמות עיקריות בקרב הציבור כאמצעי הכרחי לקבלת החלטות מבוססת נתונים.
