גם השבוע הקדימו מאות ישראלים לצאת לעיר אומן שבאוקראינה, כדי לשהות בה עד לאחר ראש השנה. בזו אחר זו ירדו מהמוניות הישנות והמקרטעות משפחות שלמות על טפן ומזוודותיהן הרבות ברחוב פושקינה הסמוך לקברו של רבי נחמן מברסלב. להערכת המקומיים כאלפיים ישראלים הקדימו עד כה להגיע לאומן, זאת בשל החשש כי השלטונות בישראל ובאוקראינה לא יאפשרו להמוני החסידים להגיע לציון של רבם כמנהגם בראש השנה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– רגע לפני 1 בספטמבר: חוק המעונות מקודם בעצלתיים
– האם אלשיך יכול להשפיע על תיקי נתניהו דרך התקשורת?
– סופרים את הימים האחרונים לחופש? המדור הזה בשבילכם
בעוד שבמשרד הבריאות חוששים מהתכנסות ההמונים ורואים בה פוטנציאל גבוה להפצת נגיף הקורונה, בעבור אלפי חסידים אדוקים הניסיונות להצר את צעדיהם הם לא יותר מ"מניעות" וניסיונות שנועדו לבחון את אמונתם בצדיק. לא פחות מעשר טיסות של חברת התעופה האוקראינית יצאו השבוע מנתב"ג לקייב ולאודסה.
"אומן מתחילה להתמלא לאט לאט, ולראשונה רואים כאן משפחות שלמות שמגיעות לחג", מתאר חיים חזין, נציג הקהילה היהודית באומן בפני שלטונות אוקראינה. זה עשור הוא מתגורר באומן עם משפחתו, עוסק שם בנדל"ן ומנהל כמה בתי מלון סמוך לציון הקבר. הוא מספר על תכונה ערה בסביבת הקבר בימים האחרונים ועל עבודות נרחבות להכנת המקום לקליטת אלפי מתפללים בימי ראש השנה, בתנאי קפסולות ושמירת מרחק. אגב, לא רק חסידי רבי נחמן נוהרים לאומן אלא גם צוותי תקשורת וצילום מכל העולם, שכן האירוע הצפוי – והחריג ברמה עולמית בעידן הקורונה – מעורר עניין רב. לסיקור האינטנסיבי, צריך לומר, עלולות להתלוות גם זוויות ונימות אנטישמיות, שכבר עלו בהקשר של הקורונה.
"אנשים כאן לא ייקחו שום סיכון, ולא יהיה הבדל בין להתפלל בישראל או באומן. אי אפשר להיכנס לציון ללא מסכה, ואנשים מאוד נזהרים", טוען חיים חזין. לדבריו, בניגוד ליד הרכה של גופי האכיפה בישראל, שקונסים עברייני קורונה ב־500 שקלים, אדם שייתפס באומן כשאינו עוטה מסכה ייקנס ב־750 דולרים. הבאים לאומן עודכנו כי הפרת הנהלים תגרור גם רישום "ויזה אדומה", שמשמעו איסור כניסה לאוקראינה למשך שלוש שנים. "שום חסיד לא יסכן את ראש השנה הבא שלו אצל רבנו, ולכן אני צופה שהכללים יישמרו במקסימום האפשרי".
יותר מ־40 אלף בני אדם, רובם המוחלט גברים, מגיעים בשנים האחרונות להשתטח על קברו של רבי נחמן מברסלב בפתח השנה העברית. השנה צפוי מספרם לרדת לכעשרת אלפים, ולא רק בגלל החשש מההתכנסות ההמונית אלא גם בעקבות מאמצי־על שמפעילים בישראל בניסיון למנוע את יציאת ההמונים לאוקראינה, מדינה שתחלואת הקורונה בה גבוהה. עקרונית, השמיים כעת פתוחים לישראל וממנה, ואין דרך לאסור על הרוצה בכך לטוס – אלמלא ימנעו זאת שלטונות אוקראינה. ואכן, קייב הודיעה השבוע כי תיאסר כניסת זרים למדינה באופן גורף, עד תום חודש ספטמבר.
המכתב ששלח ממונה הקורונה פרופ' גמזו לנשיא אוקראינה – ככל הנראה על דעת עצמו – ובו ביקש כי ימנע את כניסת המוני החסידים לאומן, גרר תגובות נזעמות במערכת הפוליטית ובעולם החרדי, ואף קריאות להדיח את גמזו מתפקידו. שר השיכון יעקב ליצמן כינה אותו "סטירה בפרצופם של רבבות חסידי ברסלב", ואמר כי "הפניית עורף לרבבות חסידים ללא הקשבה וללא דיון מעשי, אינה מקובלת ולא ראויה".
פרופ' גמזו מצידו מציב את קיום אירועי אומן כקו אדום, ונראה כי אינו מתכוון להתפשר. "אין טיסות לאומן, נקודה סוף", אמר. "אומן זה לא חגי תשרי וזה לא דבר קדוש. זו הילולה או מסיבה ולא צריך לעשות את זה. זה יכול לקרב אותנו לסגר. כל הממשלה צריכה להיות נחושה לזכות באמון הציבור ולומר לחסידים לא לנסוע במועד הזה לאומן. זה סיכון נפשות בישראל". דבריו בנוגע לטיבה של הנסיעה לאומן עוררו תרעומת בקרב חסידי ברסלב.
"שגמזו יחזור בתשובה"
בני משפחת אלפי מבית־שמש הגיעו לאומן לפני כמה שבועות, בשל החשש כי שערי אוקראינה ייסגרו בפני החסידים בלחץ הרשויות בישראל. ההורים מיכל ושי חזרו בתשובה לפני שנים ודבקו בדרכה של ברסלב. בשבוע שעבר נפטר אביו של שי, והבן שב ארצה לשבת שבעה, אך עם תום השבעה הוא מתכוון להצטרף מחדש לבני משפחתו באומן. "החיים שלנו ושל חסידי ברסלב תלויים בזה", אומרת לי מיכל בשיחת טלפון מקבר רבי נחמן. "רבנו אמר ש'איש בל ייעדר מראש השנה שלי', והבטיח שידאג לו. מי שמאמין בצדיק במאה אחוז, עושה מה שהוא אומר. הקורונה זה דבר חולף, רבנו זה נצחי".
זו הפעם הראשונה שהיא תעשה את ראש השנה באוקראינה. במשך שנים נסע בעלה עם כמה מהבנים, אך השנה, בשל הקדמת הנסיעה והרצון שלא להפריד בין בני המשפחה לתקופה ארוכה, החליטו לצאת יחד.
אלפי משוכנעת כי המאבק בין בכירי מערכת הבריאות והחסידים הוא מבחן משמיים. "רוצים לקטרג על ראש השנה אצל רבנו, ומשתמשים בקורונה כמו כלי נשק. תראה את חופי הים באילת ובתל־אביב ואת המסיבות ההמוניות וההפגנות. אנשים באילת מצטופפים במועדונים ומבלים בלי מסכות ואתה לא שומע כלום, עד שזה מגיע לרבנו".
ד"ר אשי שלמון, משרד הבריאות: "אם יש הפגנות זה אומר שמותר לקיים תפילה בבית כנסת עם 500 איש? חייבים לצמצם את ממדי הסיכון. שום מדינה לא מאפשרת אירועי ענק כמו באומן"
היא מספרת לי כי לצידה, סמוך לקבר רבי נחמן, עוד עשרות נשים שהגיעו מישראל עם בני משפחתן. אני מזכיר לה את דבריו של פרופ' גמזו על כך ש"אומן זה לא קדוש", והיא מביעה תקווה "שיחזור בתשובה" ולא ייאבק בפתיחת השמיים לחסידים. "הוא לא יודע מה הוא מדבר. להגיד שזה לא קדוש ולא חשוב להגיע לכאן? הוא עושה לעצמו קטרוג ואין שום מצב שיצליח בתוכניות שלו. רבי נחמן הוא הצדיק שמנהל את כל המהלך וכולם קטנים ליד רבנו. הוא יקבע אם יהיה ראש השנה, לא בני אדם בשר ודם". אגב היא מציינת כי האוקראינים אינם טורחים לעטות מסכות, ורק זרים ותיירים עושים זאת.
בכירי ברסלב מציגים מתווה, שלדבריהם תואם עם השלטונות, ויבטיח את שלום החסידים וימנע הדבקה המונית. מלבד הקנס הכבד שיוטל על מפירי הנחיות שלא יעטו מסכה או שיתגודדו במספר גדול מהמותר, נערכים באומן להפריד את מתחם הקבר מסביבתו ולהפוך אותו לשטח סטרילי. לא רחוק מהציון יוקם בית חולים שדה ובו עשרות מכונות הנשמה שהובאו מארה"ב וציוד רפואי לטיפול באירועי חירום שונים, כולל גילוי חולי קורונה.
מדינת ישראל, שבשנים האחרונות שיגרה לאומן מאות שוטרים, חובשים ורופאים כדי לאבטח את החוגגים, הודיעה כי השנה לא תעשה זאת. האלפים שיצליחו להגיע לאומן יידרשו להציג עם נחיתתם תוצאות שליליות של בדיקות קורונה שערכו בארץ המוצא, יעברו בדיקה נוספת בשדה התעופה וימתינו במתחם סגור שיוקצה להם. אם תוצאות הבדיקה השנייה יהיו שליליות גם הן, הם יעשו את דרכם לאומן במסלול שנקבע מראש. בדרכם הם יורשו לעבור בתחנת רענון מיוחדת שהכניסה אליה תותר רק לחסידים, כדי למנוע כל מגע עם האוכלוסייה המקומית. באוקראינה דורשים מהנכנסים למדינה להצטייד מראש גם בביטוח רפואי אוקראיני, שעלותו כ־20 דולר לחודש.
בשבועות האחרונים ערכו הרשויות באוקראינה בדיקות קורונה לכל תושבי רחוב פושקינה וסביבתו, כדי לבודד את המקום ולהבטיח כי לא נמצאים בו חולי קורונה מאומתים. גם בדרכם חזרה לארץ, לאחר החג, לא יבואו החסידים במגע עם תושבי אוקראינה, למעט ההמתנה בשדה התעופה. מתחמי ההסעדה יחולקו לקבוצות של מניין סועדים בכל מתחם, והמארגנים הבטיחו כי הישיבה תיעשה לפי מדינות וערים כך שההפרדה תישמר, והאורחים מישראל ומרחבי העולם לא יתערבו זה בזה בשעת הסעודות, כשהמסכות אינן על פניהם.
"אני מניח שמספר האורחים מישראל יהיה נמוך, כי רבים לא ירצו להתחייב לשבועיים בידוד עם חזרתם ארצה, שיכללו גם את יום כיפור וחלק מסוכות", מעריך מאיר גורדון, סוכן ביטוח ישראלי שמתגורר באומן. לדבריו, כל אדם שייכנס לאומן יידרש להתקין אפליקציית מעקב, שתתריע אם היה ליד חולה מאומת ותוכל לדעת את מיקומו בכל עת. לטענתו, "המצב באוקראינה טוב יותר מהמון מדינות בעולם, כולל ישראל. מי שצריכים לדאוג הם האוקראינים". עם זאת, מבדיקת נתוני התחלואה באוקראינה, שבה כ־44 מיליון תושבים, עולה כי התחלואה במגמת עלייה. "יש פה מאות מלונות ובתים, וכל אחד יכול להיות בקפסולה", מוסיף גורדון. "למדינת ישראל יש בעיה להתמודד עם 7,000 איש שמחויבים בבידוד? תמצאו דרך ופתרון".
בין אומן לבלפור
לא רק במערכת הבריאות בישראל מודאגים מראש השנה באומן. בשבועות האחרונים מנהל ראש עיריית אומן, אלכסנדר ציברי, מאבק מתוקשר וקולני נגד התקהלות ההמונים בעירו. הוא תבע להיפגש בעניין עם נשיא אוקראינה, ובקשתו נדחתה. בשבוע שעבר הגיע אל בניין הנשיאות וישן בלילה בשק שינה ליד שער הכניסה, בדרישה להתקבל אצל הנשיא.
חזין טוען כי זהו מאבק פוליטי במסגרת ניסיון של ראש העיר, המצוי בעיצומה של מערכת בחירות, לקבל בולטות תקשורתית: "הוא תפס טרמפ על חסידי ברסלב. במשך שנים הוא מלכלך, וגם עכשיו. זו אנטישמיות זולה". לדברי חזין, תושבי אומן מצפים לבואם של המוני החסידים: "התושבים המבוגרים כאן לא מצליחים לחיות מ־50 דולר פנסיה בחודש, ובכסף שהם מקבלים מהחסידים הם חיים כל השנה. הקורונה לא מעניינת אותם".
לשאלתי אם בקהילה המקומית לא חוששים להידבק עם הגעת האלפים מישראל ומארה"ב, חזין מפתיע וטוען כי הם כבר אחרי זה. "כל אנשי הקהילה כאן כבר היו חולים בקורונה. הייתה פה חתונת הדבקה המונית וכולם נדבקו בה, שכבנו במיטות שלושה ימים והחלמנו. האבא של הכלה נפטר, אבל כולנו עכשיו נקיים".
בינתיים בישראל, נכון ליום רביעי טרם התקבלה החלטה באשר לצעדים שתנקוט הממשלה כדי למנוע את הסיכון הטמון בהתכנסות ההמונים, או לפחות להגביל אותו. ראש הממשלה נתניהו קיים דיונים בהשתתפות השרים החרדים, אך לא נקבעה מדיניות מוסכמת.
בסוף השבוע שעבר קיימו ה"ננחים", הפלג הברסלבי שאנשיו נוהגים לרקוד בחוצות, "הפגנת מחאה" בתל־אביב, בניסיון למשוך את דעת הקהל המקומית לרצונם להגיע לאומן. "הגענו עשרות חברים והכרזנו שיש רבנו ודבר לא יכול למנוע את הנסיעה אליו", מתאר זיו משה לוי, ממארגני המחאה. "אני בראש השנה באומן, נקודה. יש לי טיסה ישירה, ואם יבטלו את הטיסות הישירות נמצא דרך עוקפת. אי אפשר למנוע טיסות לכל העולם. או שיבטלו את היחסים עם האוקראינים ואז הטיסה תהיה אסורה, או שיבטלו את הטיסות הנכנסות והיוצאות ויסתבכו עם אזרחי אוקראינה. למדינה אין דרך למנוע מאיתנו לנסוע".
נציגי ברסלב שבים ומעלים את ההשוואה בין הפגנות האלפים ליד מעון ראש הממשלה בירושלים, המתקיימות באישור, ובין ההתייחסות השלילית לבקשתם להתפלל בציון רבם. זו לא מלחמה רפואית, הם אומרים, אלא עניין של סדרי עדיפויות. וכך, גם בחסות דבריו של פרופ' גמזו על כך ש"אומן זה לא קדוש", הוויכוח חורג מהזירה הבריאותית נטו לשאלות של דת, אמונה והשקפת עולם.
"אנחנו מבינים שמדובר באירוע שיא שנתי, אבל פשוט אסור לאפשר את קיומו, ואני מברך על החלטת ממשלת אוקראינה שהיא בעלת הריבונות והסמכות לאסור את הכניסה למדינה", אומר מנגד ד"ר אשי שלמון, ראש המחלקה ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות. לדבריו, החשש איננו בהכרח מהידבקות הישראלים באומן, אלא "עצם העובדה שרבים מאוד מכל העולם מתכנסים יחד, מקהילות שיש בהן שיעור הדבקה גבוה, אנחנו חוששים שיגיעו לארץ וידביקו אחרים ושנאבד שליטה על המגפה".
שלמון משוכנע כי מתווה הקפסולות המדובר נועד לכישלון באומן, שכן הוא מותאם למוסדות לימוד מפוקחים הכפופים לבעלי סמכות. המתווה היחיד שהוא מוכן לקבל הוא בדומה לאירועי ל"ג בעומר במירון, כאשר אפשרו למספר מצומצם יחסית של חוגגים להשתתף באירוע במגבלות הדוקות. במשרד הבריאות מעדכנים כי חברות התעופה הזרות הגישו לרשות שדות התעופה בישראל בקשות להקצאת קווי טיסות שכר (צ'רטר) לאוקראינה ל־15 אלף נוסעים לקראת חגי תשרי.
גם אם במשרד הבריאות יצליחו לסכל את המהלך, אי אפשר יהיה למנוע את יציאת ההמונים לאומן ללא שיתוף פעולה מצד השלטונות באוקראינה, הנתונים ללחצים פנימיים שלא להפריע להילולה השנתית. "היחידים שיכולים למנוע חוקית את ההתכנסות באומן הם האוקראינים, בעלי הריבונות. אנחנו משמיעים את דעתנו והמלצותינו בנושא, והאוקראינים הם שיחליטו. העמדה שלנו היא שאסור לקיים את ההתכנסות כבשגרה, והכללים באוקראינה ברורים. צריך רק לוודא שיבוצעו".
שלמון מודע לטענה שהסכר נפרץ בהפגנות בלפור, וכי לא הוגן להטיל על חסידי ברסלב הגבלות שלא חלות על אחרים. "כמשרד הממונה על הבריאות אנחנו מבינים שצריך לשמור על זכות המחאה, ומצד שני למצוא דרכים לצמצם את הסיכון", הוא אומר. "אלו אירועים שונים, וזה שמותר להפגין לא אומר שהכול מותר. אתה חושב שתפילה בבית כנסת גדול עם 500 איש מותרת בגלל שההפגנות בבלפור מותרות? שמותר לעשות שמחת בית השואבה? חייבים לצמצם את ממדי הסיכון. שום מדינה לא מאפשרת אירועי ענק כמו שמבקשים לקיים באומן".
הוא מבקש להדגיש כי איננו מזלזל בכמיהת ההמונים להגיע למתחם. "אני מקווה להיות שם בעצמי, אבל השנה יש חשש אמיתי לבריאות הציבור, וזו אחריות שמגיעה לפיקוח נפש. אני מקווה שבקרוב יהיה חיסון, ובעתיד נוכל לאפשר את האירועים ההמוניים כבעבר".
במקביל לניסיון לצמצם את מספר הטסים לאוקראינה, נערכים בישראל גם לשובם של האלפים שיצליחו להגיע לאומן. הם יידרשו להיכנס לבידוד, וקיים חשש כי יהיה קשה לאכוף את החובה הזאת. "זה מאוד מדאיג אותנו, ואנחנו בודקים אילו כלים משפטיים אפשר להפעיל", אומר ד"ר שלמון. "היוצאים לאומן צפויים לחזור כמה ימים לפני יום כיפור, ובונים על זה שאין פקחים, כך שחלק ניכר מהחוזרים יהיו בבתי הכנסת כשהם בשיא ההדבקה שלהם. אחר כך מגיע סוכות ושמחות בית השואבה, שגם ככה יש בהם פוטנציאל הדבקה גבוה".
יו"ר מזכירות ברסלב נחמן בנשעיה סבור שהחלטת הממשלה לאסור כליל כניסה של זרים לאוקראינה – אינה ישימה. "זו הייתה הצעה הממשלה לפרלמנט, והמלצות כאלה עוברות לוועדות ייעודיות בפרלמנט. זו לא הייתה המילה האחרונה, נראה שבסוף יצמצמו את היקף האיסור. כשנגיע למתווה מוסכם עם ממשלת ישראל, גם העניין עם ממשלת אוקראינה ייפתר". המאבק לא תם.
