בית ספר ממ"ד "התמר" באפרת מקושט בפרפרים בכל צבעי הקשת. הם מקיפים את קירות החלל המלבני והגבוה, אופטימיים וססגוניים. באחת הפינות מונחות עשרות שקיות ובהן ספרי הלימוד של התלמידים שנרכשו מבעוד מועד, ממתינות לידיים קטנות שיאחזו בהן בעוד מספר ימים. מלבד הממ"ד הקבוע, המבנה משמש כעת גם בית ספר משלב (דתי־חילוני) צומח, שמעברו למבנה קבע נדחה בשל עיכובי בנייה בצל הקורונה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– האם אלשיך יכול להשפיע על תיקי נתניהו דרך התקשורת?
– סופרים את הימים האחרונים לחופש? המדור הזה בשבילכם
– מחקר קורונה: הישראלים מאוכזבים מניהול המשבר אבל מוכנים לתת הזדמנות
נטעיה פרומן, המנהל, עולה במדרגות כשהוא אוחז ביד אחת שקיות עמוסות בציוד, ביד שנייה כעשר מקלות מטאטא. הוא מחויך ואופטימי. "אני יודע שיש משבר מטורף בכל מערכת החינוך, אבל בגדול אנחנו 'נס קורונה'", הוא אומר בחדרו. "אני לא צריך לפצל אף כיתה, כי הכיתות הגבוהות מלכתחילה קטנות יותר. זה נותן הרבה שקט ויציבות שכיתות לא מפוצלות, ואני מודה על מזלי הטוב".
בשיחה שקיימנו ביום שלישי, לפני שאושרה החלטה בנושא, פרומן דיבר על כך שהוא עדיין לא יכול לגבות כסף מההורים. הם בנו כמה אופציות למערכת שעות, "עם תל"ן (תוכניות למידה נוספות) כזה, עם תל"ן אחר". מורים לא יודעים כמה שעות הם יועסקו, אלו מקצועות ילמדו ומתי, הוא מתאר. "הם יודעים שיש כוכבית ענקית על הכול, ושעוד הרבה דברים יכולים להשתנות".
ובכל זאת, אין לו תלונות. "אני מבין שזה מצב חירום, ומתוכו גוזר תוכניות עבודה. האתגר שלי כמנהל הוא לזכור למה באתי לכאן. אנחנו לא רק בייביסיטר. אחת המשימות שלנו היא אמנם לעזור להורים ללכת לעבודה, אבל אנחנו באמת רוצים לעוף עם הילדים, לעשות איתם דברים גדולים. נכון, זה קצת מוזר שיש כל כך הרבה סימני שאלה בסוף אוגוסט, אבל אני מאוד בטוח בבית הספר ובאנשים שלי".
הן במשרד החינוך והן בשטח החינוכי מדברים על כך שמטרת העל של שנת הלימודים תשפ"א היא ליצור כמה שיותר ודאות בתוך אי־הודאות; כמה שיותר שגרה בתוך אי־השגרה. על הדרך הנכונה ליישם את היעד הזה יש הרבה אי־הסכמות, ובינתיים הכאוס ממשיך לחגוג.
על פי המתווה המורכב שפרסם משרד החינוך בתחילת אוגוסט, גני ילדים וכיתות א'־ב' לא יפוצלו וילמדו כרגיל, כיתות ג'־ד' ילמדו בקפסולות לאורך כל השבוע ולכן כמות המורים וחללי הלמידה צריכה להיות כפולה, כיתות ה'־ו' ילמדו במתווה משולב שיכלול למידה מרחוק ולפחות שני ימי למידה בבית הספר, וכיתות ז'־י"ב ילמדו מרחוק ולפחות עוד יומיים בבית הספר בקפסולות.
במשרד החינוך אוחזים בתפיסה המסורתית וסבורים שלמידה פיזית עדיפה על למידה מרחוק, ולכן המתווה מאפשר גמישות: בתי ספר שמסוגלים להביא את תלמידיהם למשך חמישה ימים בשבוע מבחינת חללי עבודה ושעות הוראה, לצד שמירת נהלי הקורונה, תבוא עליהם הברכה.
חלק מהתיכונים, הישיבות והאולפנות בוחרים לחלק את תלמידיהם לקפסולות על פי ימים. מוסדות אחרים מבצעים את החלוקה למשמרות – חצי כיתה לומדת בבוקר, חצי כיתה בערב. כך או כך, התלמידים מקבלים מחצית מכמות השעות הפרונטלית הרגילה, כשהשאיפה היא שהלמידה מרחוק תאפשר תרגול והרחבה של הנלמד.
בבתי ספר רבים טרם נבנתה מערכת השעות בשל שורת גורמים: ההנחיות המשתנות, קשיים בתקצוב, מחסור בכוח הוראה, עיכוב באשרור חוזר התשלומים, והפחתת מכסות שעות התל"ן שבתי הספר יוכלו לגבות מההורים.
"ילד צריך מורה וכיתה"
"מפסח לא הייתה דקה מנוחה, פשוט לא יכולתי לנשום", אומרת ליאת ברששת, מנהלת בית הספר "קרוב" במטה יהודה. "עבדנו כמו שלא עבדנו אף פעם, ועדיין המון לא ידוע. מעולם לא השבתי 'אני לא יודעת' על כל כך הרבה שאלות".
אף שמתווה משרד החינוך קבע כי כיתות ה'־ו' יגיעו לבתי הספר רק ליומיים בשבוע, החליטה ברששת להיערך למתכונת של חמישה ימים. "אני לא המנהלת היחידה שפעלה כך. יצאתי מנקודת הנחה שילדים בכיתה ו' לא יכולים ללמוד שלושה ימים מהבית. יש לי ילד בגיל הזה, אני לא רואה את עצמי יוצאת ואומרת לו 'להתראות, יום למידה נעים'. אין שום סיכוי שהילד יפתח בעצמו זום וילמד. אז אנחנו נערכים ללמד חמישה ימים, אבל זה מכניס את כל המערכת לטירוף מוחלט מבחינת חללי למידה ותקצוב של שעות. ילד בכיתה ה' צריך מורה וכיתה, והמדינה לא עוזרת לנו לספק את זה".
ביום שלישי התקיים דיון סוער בנושא בוועדת החינוך של הכנסת. יו"ר ועדת הקורונה ח"כ יפעת שאשא־ביטון טענה ש"להשאיר את תלמידי ה'־ו' בבית זה פשע, זה לוותר עליהם, ואני עוד לא מדברת על כיתות ז' עד י"ב. תקומו אתם אנשי החינוך, ותגידו לאנשי הבריאות עד כאן".
הורים ואנשי חינוך רבים מסכימים עם הגישה שביטאה שאשא־ביטון, ואכן בימים האחרונים מתקיימת תזוזה חוזרת לכיוון הלמידה המסורתית בכיתה פיזית. כאמור, גם משרד החינוך מנחה להעדיף אותה במקום שהיא אפשרית.
"השינוי והחזרה ללמידה בכיתה צמחו כדרישה מהשטח ברגע האחרון, ודי ברור למה זה קרה", אומרת רחל אביגד, מורה למדעים בבית הספר הממ"ד ברובע היהודי. "אני לא יודעת מתי האנשים שמייעצים לשר החינוך היו בפעם האחרונה בכיתה, או אם העבירו שיעור אחד בזום. כל זה יכול היה להימנע אם שר החינוך היה כולל בצוות היועצים שלו מורים ותיקים שהם עתירי ניסיון וגם מחוברים טכנולוגית".
רחל אביגד, מורה למדעים: "הזלזול במורים ובמנהלים בלתי נתפס. אחרי יום שלם של שיחות צוות בזום כדי לנסות לבנות את השנה הבאה, בשמונה בערב כותבים לנו שהכול יכול להשתנות"
ועדיין, מורים רבים מבטאים תחושה קשה על כך ששעות עבודה רבות שלהם ירדו לטמיון. מורי ישראל נדרשו לעבור השתלמויות כדי לשכלל את יכולותיהם בהוראה מרחוק, והכינו שיעורים שמתאימים לסביבת למידה מקוונת.
"הזלזול במורים ובמנהלים בלתי נתפס", אומרת אביגד. "אחרי יום שלם של שיחות צוות בזום כדי לנסות לבנות את השנה הבאה, בשמונה בערב כותבים לנו שהכול יכול להשתנות. זה משקף הכול. עברנו חודשיים של השתלמויות איך להיטיב את הלמידה מרחוק, הקדשתי שעות רבות ללמוד כלים רלוונטיים, ומתברר שכל זה היה לשווא".
מודל הלמידה ההיברידית שעליו הוחלט בתום שנת הלימודים הקודמת, משלב אופני למידה שונים: מפגשי פנים אל פנים, מפגשים חיים (זום, גוגל מיט, וובקס) ומפגשים מתוקשבים (מודל, פודקאסט, טד, יוטיוב) – שבהם ניתן דגש על למידה עצמאית. מורים ששוחחתי איתם לא התרשמו וטענו שזה "לא ישים. ילדים צעירים לא יכולים ללמוד כל כך הרבה שעות מול מחשב".
רק בצהרי יום שלישי, שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים, אושרו בוועדת החינוך של הכנסת רוב סעיפי תשלומי ההורים ונקבע כי התשלומים יועברו בפעימות. בשלב הראשון ההורים ישלמו רק מחצית מסעיפי הטיולים, סל התרבות ושל"ח. סעיף השאלת הספרים ישולם במלואו. בשלב השני יתקיים דיון על יתרת הסעיפים הללו ועל הסעיפים הנוספים, ותאושר גבייה בהתאם למצב.
"הזמנו ספרי לימוד וציוד לכל השנה, אנחנו עובדים עם תקציב שנתי, ההחלטה יוצרת הרבה בלגן ולא ברור מה היא נותנת", אומרת לי סגנית מנהל בית ספר. "אולי המטרה להקל על ההורים, אבל בכל מקרה יש אפשרות לחלק לעשרה תשלומים".
מכסות שעות התל"ן הוגבלו בבתי ספר רגילים מחמש שעות שבועיות לשעתיים, ובבתי הספר הייחודיים והתורניים קוצצו מ־15 ל־5 שעות. בתי הספר יוכלו לערער ולקבל אישור מיוחד של מנהל המחוז לחזור ל־15 שעות תל"ן. עבור בתי ספר תורניים וייחודיים, זו גזירת מוות. "כל מהות בית הספר מצויה בשעות הנוספות. פוגעים לנו בלב", אמרו לי כמה מנהלים.
באופן מסורתי ועדת החינוך מתנגדת לתל"ן בשל פגיעה בשוויון ההזדמנויות שנגזר מכך, ואילו ארגוני ההורים נאבקים על זכותם להשפיע על תכני הלימוד של ילדיהם. הפעם עמדת ההורים בוועדה הייתה קרובה לעמדת חברי הכנסת. "בפועל", אומר פרומן, "שעות תל"ן הן יחסית זולות. הורים שירצו למצוא חלופות לשעות האלה יצטרכו לשלם סכומים גבוהים יותר". ואכן, בפוסטים ברשת מבטאים הורים רבים את דאגתם ואומרים כי המשק הישראלי לא בנוי כרגע להורים שחוזרים הביתה בשעה שתיים בצהריים, מה שיקרה ללא תל"ן.
"אני לא מבינה למה שר החינוך אומר שהירידה בתל"ן היא הישג להורים", קובלת ברששת, "התל"ן מממן את הלימודים של הילדים שלהם. לחסוך אלף שקל להורים על חינוך זה הישג? באיזה אור מציגה אותנו האמירה הזו? כאילו אנחנו מבקשים להכניס את היד לכיס של ההורים, כאילו אנחנו אנשים רעים וקטנוניים שלא רואים את אינטרס ההורים".
40 לא מתחלק ל־18
ד"ר נהוראי אליקים, חוקר מדיניות חינוך ומנהל בית הספר השמונה־שנתי "נחלים" במועצה אזורית מרחבים, מסביר שבתקופה כזו היציבות כשלעצמה חשובה, אפילו ללא קשר לעצם התוכנית: "משרד החינוך הציג לפני חודש תוכנית שנשמעה מאוד הגיונית. הם הבינו שהבעיה המרכזית של מערכת החינוך הייתה השינויים התכופים וההנחיות שמשתנות. זו מערכת כל כך גדולה ומורכבת שאסור לטלטל אותה, ולכן הלכו על מודל מניעתי. האמירה הייתה שבלי קשר אם הקורונה תחמיר או לא, זה המודל שעובדים איתו. מבחינתי לא משנה איזו תוכנית נבחרה, משנה השפיות. לא מטלטלים את המערכת.
"אכן, זה מתווה עם המון אתגרים: לפרק כיתות ולבנות אותן מחדש, להיערך ללמידה מרחוק ולגייס מורים חדשים. אבל אמרנו 'אוקיי, יהיה קשה אבל נעשה זאת'. עבדנו על זה חודש, קיבלנו משאבים, ופתאום אני שומע דיונים בכנסת שמדברים על שינוי המתווה ומעבר ללימודים רגילים. לכן בנקודה הזו יש תחושה של נפילה. מהרגע הראשון היה ברור שהמתווה הראשוני יעורר זעם, בכל שינוי גדול יש מישהו שחלקו נגרע. בעיניי, משרד החינוך ניסה לעשות תוכנית טובה. הקונספט וההיגיון שמאחוריה היו נכונים. הם לא סגרו את הפינות עם ועדת הכספים והחינוך, אבל מעבר לכשלים הטכניים הסיפור הזה נפל בגלל שכל ניסיון להזיז מערכת כל כך גדולה וריכוזית – נידון לכישלון".
כחוקר חינוך, אליקים מציע לאמץ גישה אחרת מלכתחילה: "הפתרון הפשוט וגם הזול בסופו של דבר הוא פשוט לשחרר. משרד החינוך צריך לסמוך על המנהלים. יש להם את המניע והידע למצוא את מה שהכי מתאים לקהילה שלהם".
כל דיון על חינוך מגיע בסוף לעניין האוטונומיה למנהלים. "משרד החינוך מנחית הוראות מלמעלה ומתנהל בצורה מאוד ריכוזית", אומר יואב פרידן, מנהל תיכון עירוני א' בתל־אביב שבו לומדים כ־1,500 תלמידים, ויו"ר משותף של "מנהיגים", ארגון מנהלי בתי הספר.
לטענתו, משרד החינוך "מתנהל בצורה כאוטית. היעדר האמון במנהלים ובאנשי השטח מקומם. איך זה שלא משתפים את מנהלי בתי הספר בהיערכות ובקבלת ההחלטות? במקום שמשרד החינוך יקבע או יוביל את העמדה הממשלתית לגבי מתווה הפעולה, המשרד ניצב בין התנאים של משרד הבריאות להגבלות של האוצר, ולכן חלק מההנחיות פשוט לא הגיוניות. הדוגמה הכי בולטת היא ההנחיה של קפסולה של 18 תלמידים. כיתות רבות מכילות 40 תלמידים, אז איך לא קבעו 20? אין לזה הסבר. זו קביעה שמדגימה את חוסר ההבנה של הפרקטיקה החינוכית בישראל".
במכתב שנשלח למשרד החינוך בסוף השבוע שעבר מטעם ארגון "מנהיגים" נכתב כי "מעולם הנתק בין ההצהרות היפות של קברניטי החינוך לבין המציאות בשטח לא היה גדול יותר. משרד החינוך מסרב להידבר באופן מסודר עם מנהלי בתי הספר, מסרב להקשיב לקול המקצועי של מנהיגות החינוך בפועל, מדלג ישירות להנחיות גורפות, שולח הצפה של מתווים והנחיות – חלקן לדאבוננו סותרות או בלתי הגיוניות בעליל, בניהול ריכוזי מחד ומבולבל ונעדר אמון מאידך. מנהלי בתי הספר מקבלים כדבר שבשגרה את ההנחיות דרך אמצעי התקשורת, כלומר לאחר שפורסמו לתלמידים ולהורים".
במכתב הועלו טענות רבות על ליקויים בהיערכות ללימודים בצל הקורונה; מהדרישות הבירוקרטיות לאישורי החרגה בקפסולות ש"מעידות על חוסר אמון", דרך מדיניות מקלה של גיוס כוח אדם חיצוני שחלקו בלתי כשיר, "שנעשתה ללא כל היוועצות עם מנהלי בתי הספר ומעידה על תפיסה של אנשי החינוך כשמרטפים", וכלה באי־העברת תקציבים לתשתיות ולחומרי חיטוי.
"לא משנה מה נכתוב, המשרד לא מגיב", אומר פרידן, "לא להתייחס למנהלים – זו מדיניות. הבעיה היא שגם הקשב הציבורי מוסח. יש כל כך הרבה דרמות עד שהחיים עצמם, הסוגיות החשובות של חינוך ילדינו, בכלל לא עולות לסדר היום".
משרד החינוך: "הפקנו לקחים"
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד מוביל מדיניות ברורה של שותפות ובה גם מנהלי מוסדות החינוך. מתווי ההפעלה של בתי הספר בשנה הקרובה וכן התוכנית הפדגוגית גובשו לאחר היוועצות עם נציגות של מנהלים. המשרד רואה במנהלים את מנהיגי העשייה החינוכית, שמעצבת את החינוך בישראל. לאור זאת, המשרד הצהיר כי יפחית את הרגולציה ויפעל להטמעה של גמישות ניהולית ופדגוגית. הדבר יתבטא בהעברת סמכויות ותקציבים".
בנוגע לטענות מצד מורים ומנהלים כי אופן קבלת ההחלטות והשינויים התכופים משדרים זלזול בעבודת ההכנה: "נראה כי הטענה מתייחסת לתקופת הגל הראשון של הקורונה. מאז המשרד הפיק את הלקחים, ולאחר עבודת מטה מקיפה ובהיוועצות עם השותפים של המשרד לדרך גובשו מתווה הפעולה והתוכנית הפדגוגית לשנת הלימודים תשפ"א. תוכניות אלו פורסמו פעם אחת ולא עברו שינוי. המשרד הודיע כי בכוונתו לבחון את יישומן במהלך ספטמבר ובהתאם למצב ולנתונים הוא יקבל החלטה".
"במסגרת המענים הנדרשים לפיצול כיתות ג־ד, המשרד פעל לגייס עוזרי חינוך לצורך כ־6,500 משרות. עד עתה נרשמו קרוב ל־20 אלף מועמדים. נתון זה מאפשר למשרד לבחור את הטובים שבמועמדים.
באשר לתשלומי הורים נמסר: "לראשונה ההורים בישראל ישלמו רק מחצית מהסכום עבור השירותים שיינתנו בוודאות, על החצי השני נדון בעוד שלושה חודשים בהתאם למצב. בנוסף לכך, הוספנו סכום של 70 מיליון שקלים עבור מלגות למי שזקוק לכך".
תגובת משרד החינוך לא כללה התייחסות לשאלה מדוע סוגיית חוזר התשלומים אושרה רק השבוע, וכן לטענות ארגון "מנהיגים" שמכתביו אינם זוכים למענה.
