בתום מאבק משפטי שנמשך כעשור, הניף אתמול בג"ץ שוב את חרב הפינוי על יישוב יהודי מעבר לקו הירוק, והפעם על מאחז מצפה־כרמים במזרח חבל בנימין. ברוב של שניים נגד אחד הכריעו נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות והמשנה לנשיאה חנן מלצר כי ההסדר המשפטי של סעיף 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי, מעין "תקנת השוק", אינו חל על מצפה־כרמים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הכנסת אורחים: ביקור ממוגן במלונית קורונה
– האם אלשיך יכול להשפיע על תיקי נתניהו דרך התקשורת?
– כיצד פספסו מבדקי השב"כ את המחבל מפתח תקווה?
לפי פסק הדין, המדינה חייבת לעקור בתוך שלוש שנים ארבעה בתי קבע וכשלושים מגורונים, ולנצל את הזמן כדי למצוא דיור חלופי לתושבים שייעקרו. רק מקצת הבתים במאחז יוכלו להישאר על כנם.
בפסק הדין דחו שופטי הרוב את פסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים מאוגוסט 2018 שקבע כי נערכה עסקה כדין בין המנהל האזרחי להסתדרות הציונית האמונה על בניית היישוב, וכי אפשר להחיל על החלקות את תקנת השוק. בהליך המשפטי ההוא, שקידמה שרת המשפטים דאז איילת שקד, תמכו גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ושר הביטחון לשעבר משה יעלון.
תקנת השוק קובעת כי בעסקת מקרקעין בין רוכש למי שאינו בעליו של הנכס, אם נעשתה בתום לב הצדדים, יוכל הרוכש ליהנות מבעלות על הנכס למרות פגם לכאורה בהעברה הקניינית. אלא שהשופטים קבעו אתמול כי תנאי תקנת השוק אינם מתקיימים במצפה־כרמים: מלבד הקושי להכיר בקיומה של עסקה, פסקו השופטים כי היא לא נעשתה בתום לב מצד הממונה על הרכוש הממשלתי במנהל האזרחי, שהתעלם לדבריהם ממפות מדויקות שתחמו את השטח המסודר והצביעו על השטח הבעייתי.
"דומה שאין מי שיחלוק כי מקום שבו קיימים סימני אזהרה מחשידים ובעל הסמכות עוצם את עיניו מלראותם, לא ניתן לומר כי הוא צלח את מבחן תום הלב", כתבה בהכרעתה הנשיאה חיות. היא האשימה בעיקר את המדינה: "בעת שמצפה־כרמים הועתק למקומו החדש היו הגורמים המוסמכים במנהל האזרחי מודעים לכך שיש אי דיוקים במפות הקיימות… בנסיבות אלה, ניתן היה לצפות שרשויות האזור ינקטו משנה זהירות כדי להבטיח שהמקום שהמאחז מועבר אליו מאפשר את הסדרתו".
הנשיאה חיות מתחה ביקורת כלפי התנהלות המדינה ודרשה למצוא פתרון מיטבי לתושבים שבתיהם ייהרסו: "המעט שניתן לומר על התנהלותם של המשיבים (שר הביטחון, מפקד הכוחות בגדה המערבית, המנהל האזרחי, מפקד משטרת מחוז ש"י, א"כ) הוא שהיא נגועה ברשלנות של ממש… לא ניתן להשלים עם התנהלות המדינה בפרשה זו ועם התוצאה הקשה שאליה היא מובילה מבחינת המחזיקים (בקרקע, א"כ). בנסיבות אלו אני סבורה כי למצער, מוטלת על המדינה החובה למצוא למתיישבי מצפה־כרמים פתרון חלופי ראוי והולם".
מצפה־כרמים הוקם לפני כעשרים שנה על אדמות מדינה מדרום ליישוב הוותיק בבנימין כוכב־השחר. כשמונה חודשים לאחר מכן פונה המצפה ממיקומו המקורי באישורו של אלוף פיקוד מרכז דאז משה יעלון והועתק מזרחה, לפי הסכם המאחזים בין מועצת יש"ע ותנועת אמנה לראש הממשלה דאז אהוד ברק.
בשנת 2011 עתר ארגון השמאל הקיצוני "יש דין" לבג"ץ ודרש לפנות את היישוב בטענה שהוא יושב בחלקו על קרקעות פרטיות של פלסטינים. בעקבות העתירה הוצא צו הקפאת בנייה ביישוב. בד בבד פתחו תושבי מצפה בתביעה משלהם נגד המדינה, שפינתה אותם לשטח שהכשירה בעצמה, שהקרקעות בו נחשבות לאדמות מדינה.
המדינה תמכה בתושבי היישוב, ויעלון העיד בבית המשפט לטובת התושבים והתנהלותם מול המדינה. ההליכים בבג"ץ נעצרו עד לקבלת פסק הדין מהמחוזי, לפני שנתיים. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט ארנון דראל, הכשיר את העסקה וקבע כי הסדר "תקנת השוק" יכול לחול על הבתים בקרקע השנויה במחלוקת. אלא שאתמול ביטל בית המשפט העליון את הפסיקה הזו. רק השופט ניל הנדל סבר שאפשר להחיל את תקנת השוק גם על מצפה־כרמים.
התגובות לפסק הדין במערכת הפוליטית היו חריפות במיוחד. "פסיקה ארורה של בג"ץ", כינתה זאת ח"כ איילת שקד מימינה. "צדק בטח אין כאן. פסיקה של המחוזי ירושלים, אישור יועמ"ש, תמיכה של כל הדרג המדיני וגם דעת המיעוט של השופט הנדל לא מספיקים כדי לעשות את הדבר הנכון". שקד פנתה לתושבי מצפה־כרמים: "נחשוב יחד בימים הקרובים מה הדבר הנכון לעשות, את פסק הדין הזה צריך להפוך".
שר המשפטים הנוכחי, אבי ניסנקורן, התייחס באופן אמביוולנטי להחלטת בג״ץ: הוא ביקש לכבד אותה, אך גם הודיע שיבקש מהיועמ"ש לשקול בקשה לדיון נוסף. בציוץ בטוויטר הוא בירך על שההחלטה מאמצת את האפשרות להסדיר בתים ביו"ש בהתאם לתקנת השוק, אך הוסיף: "מדובר בהכרעה קשה ביחס לתושבי מצפה־כרמים שהעתיקו את מגוריהם למקום באמונה שהקרקע תפוסה על ידי הצבא. לכן, בכוונתי לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולבקש ממנו לשקול הגשת בקשה לדיון נוסף".
במועצת יש"ע קיבלו בתדהמה את הפסיקה, אך גם ניסו לשער כיצד תשפיע על גורלם של בתים אחרים ביו"ש שמעמדם המשפטי תלוי ביישום תקנת השוק. במצפה־כרמים התקשו התושבים למצוא מילים כדי להביע את כאבם. "אנחנו המומים וכואבים את העוול הזה, אין פה שום צדק משפטי", אמר לנו שי מימון, תושב היישוב וממובילי המאבק להסדרתו. "יש פה אג'נדה פוליטית ותאווה להרוס יישובים בארץ ישראל. אין דרך אחרת להסביר זאת. אין עוד מקום מובהק כמו מצפה־כרמים שצריך להחיל בו את הכלי המשפטי של תקנת השוק. אם לא משתמשים בו עכשיו לא ישתמשו בו לעולם. אין לנו מילים, אבל אנו מאמינים שבסוף ננצח".
