המשרד להגנת הסביבה צפוי להשיב היום (א') לעתירה לבג"ץ המבקשת לעצור הקמת מתקן לשרפת פסולת לצורך ייצור אנרגיה באזור התעשייה מישור־אדומים. את העתירה הגישו תושבים מאזור מעלה־אדומים וחברי עמותת הגנת הסביבה ביו"ש "ירוק עכשיו". לטענתם, המדינה בולמת לאחרונה הקמת מתקנים דומים בתחומי הקו הירוק, במטרה לאפשר בחינה מחדש של מדיניות הפסולת הארצית, ולכן לא הגיוני שהקמת משרפה כזאת תותר מעברו השני של הקו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פעילות חברתיות: "תקנות המעונות מחמיצות הזדמנות לחולל שינוי"
– אחרי 70 שנה: ספריית הכנסת מרוקנת את המדפים שלה
– מדוע פרופ' גמזו לא מצליח להשתלט על המגפה?
ההנחיה לעצור את קידום התוכניות האלו בכל הארץ, למעט ביו"ש, התקבלה בתחילת החודש: המשרד להגנת הסביבה הורה לרשויות התכנון לעצור קידום של מיזמי משרפות, כדי לא ליצור "עובדות בשטח" ולהכתיב בכך את המדיניות. בהתאם להוראת המשרד הוקפאו מיזמי שרפת הפסולת בחירייה, בצומת מורשה ובאזור התעשייה בבאשדוד. התושבים המתגוררים סמוך למישור־אדומים דורשים בעתירתם להבין מדוע הקמת המפעל הסמוך למקום מגוריהם נמשכת. השופטת דפנה ברק־ארז הורתה למדינה להשיב על העתירה עד ליום ראשון.
אלא שבעוד העניין עומד ותלוי בבית המשפט העליון, החלו כבר עבודות להקמת במפעל לשרפת פסולת ליד מעלה־אדומים. יעל ישראל, תושבת האזור ומנהלת מטה המאבק "עוצרים את המשרפה", אומרת שבתחילה יועד השטח לשימושי תיירות של כפר־אדומים, אך לאחר מכן הועבר לתחום מועצת מעלה־אדומים ונקבע כי יוקם בו אתר להטמנת פסולת, אך לא לשרפתה.
"לצערי מתייחסים ליהודה ושומרון כמו לאקס־טריטוריה", מתרעמת ישראל. "לא סתם בחרו להקים את משרפת הזבל של מטרופולין ירושלים דווקא במישור־אדומים, באזור שאין בו דרישות לאוויר נקי כמו בתוך הקו הירוק, ואין בו כמעט רגולציה סביבתית. ביו"ש, פיקוח על זיהום ופגיעה בסביבה הוא אפילו לא בגדר שמועה".
עלות הקמת משרפת הפסולת נאמדת ביותר ממיליארד שקלים. המימון יגיע מתקציב "קרן הניקיון הארצית", המרכזת מימון לטובת מפעלים לשמירת הסביבה. ישראל מספרת שהעובדים באתר הסבירו לה כי הם עוסקים כעת ב"קידוחים לדיגום הקרקע", כחלק מהפעילות המקדימה להקמת ה"מפעל להשבת אנרגיה". לדבריה, "הם קוראים לו בשמות מכובסים ויפים אבל ברור שזו טכנולוגיה של שרפת כמויות עתק של פסולת".
לפי ישראל, הבהירה השרה גילה גמליאל בעל פה שלא תאפשר אפליה בין תושבי יו"ש לישראל. "ההצהרות שלה באמת היו טובות ומחבקות, אבל שבוע אחר כך הופתענו לראות כיצד שוב אזרחי יו"ש מופלים, והיא רואה בנו פח הזבל של ירושלים, בית־שמש, מודיעין והאזור".
המדענית הראשית בדימוס ד"ר סיניה נתניהו, מומחית לכלכלת משאבי טבע ותשתיות מים, נשכרה לייעץ לתושבים ולבחון את כוונות המשרד להגנת הסביבה. "במשרד החליטו לנהוג לכאורה במדיניות של איפה ואיפה", אומרת ד"ר נתניהו. "ההשפעות מאתר כזה יכולות להיות אסון נורא או זניחות, הכול תלוי בתנאי בנייתו ותחזוקו. בפועל, חוקי מדינת ישראל ברובם אינם חלים שם, ולכן אי אפשר לאכוף את חוק אוויר נקי".
מבדיקות שערכה נתניהו במפעלים דומים באירופה, אין כמעט מפעל הפועל בהיקף גדול כמו זה שמבקשת המדינה להקים. מתקנים דומים וקטנים יותר התבררו לא אחת כמזהמים גדולים. "ראינו תחלואת סרטן והפלות סמוך למפעלי שרפת פסולת מוזנחים", היא מעידה.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "השרה בוחנת הקמת מתקני השבת אנרגיה במסגרת גיבוש אסטרטגיית הפסולת הכללית. כדי לקיים בחינה יעילה ומעמיקה, ביקש מנכ״ל המשרד ממנהל התכנון להשהות את קידום התוכניות בנושא. גורמי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה עדכנו את ועדת המכרזים (המקדמת את בניית המתקן במישור־אדומים) על הבחינה מחדש, ועל הוועדה להביא זאת בחשבון בהתנהלותה. השרה הנחתה את אנשי המשרד להגנת הסביבה לערוך בירור נוסף אתמול, ועולה ממנו כי לא מתקיימות עבודות להקמת מתקן השבת אנרגיה". גם מעיריית מעלה־אדומים נמסר שעבודות להקמת המתקן לא יתקיימו עד שתיקבע המדיניות של המשרד להגנת הסביבה.
