לאחר חמש שנות מאבק עקר, כאלפיים עובדות ועובדי המעבדות הרפואיות הציבוריות בישראל פתחו הבוקר (ראשון) בשביתה ללא הגבלת זמן, בדרישה לשפר את תנאי העסקתם ושכרם. התפרצות מגפת הקורונה הביאה לעומס רב על המעבדות הרפואיות בבתי החולים, בקופות החולים ובמעבדות בריאות הציבור של משרד הבריאות. שעות עבודתם של העובדים עלו משמעותית ללא שיפור בשכרם, הנמוך מלכתחילה ביחס לעובדי מקצועות הבריאות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– רגע לפני 1 בספטמבר: חוק המעונות מקודם בעצלתיים
– האם אלשיך יכול להשפיע על תיקי נתניהו דרך התקשורת?
– סופרים את הימים האחרונים לחופש? המדור הזה בשבילכם
בשל השביתה, פעילות בתי החולים צפויה להיפגע, מאחר שלא יינתנו בדיקות למחלקות האשפוז, בין היתר לצורך שחרור חולים. יתאפשרו רק בדיקות למחלקת טיפול נמרץ ומספר בדיקות דחופות לחדרי המיון. בדיקות מעבדה הנחוצות לצורך ביצוע ניתוחים שאינם דחופים (אלקטיביים), כמו גם בדיקות שגרתיות של קופות החולים – לא יתבצעו. עובדי המעבדות התחייבו כי בדיקות הקורונה יבוצעו אך "יישלחו תשובות רק על בדיקות חיוביות, על מנת לקטוע את שרשרת ההדבקות". כדי שלא לפגוע בחיי אדם יפענחו העובדים בדיקות מצילות חיים מחדרי מיון וטראומה, בדיקות לקראת ניתוחי חירום וחדרי לידה, כמו גם בדיקות לחולי סרטן.
"אם המאבק שלנו לא מצליח, סליחה. אני נוטשת", מספרת בכאב ד"ר טליה מזרחי-גדרי, עובדת במעבדה ההמטולוגית בבית החולים 'מאיר' בכפר סבא. "אני רואה בתחום שלי שליחות אבל אני אמצא את המקום שלי במקום אחר, אני לא אמשיך להיות לוזרית".
למרות שד"ר מזרחי-גדרי בעלת שלושה תארים אקדמיים וותק של עשרים שנים בתפקיד, היא מרוויחה רק 57 שקלים לשעת עבודה ברוטו. מדובר בשכר נמוך יותר משל אחות במערך הסיעוד בשנה השנייה לעבודתה, פחות משכר המורים ועוד. "אנשים לא מאמינים שזה השכר שלי ושל חבריי עד שהם לא רואים את זה".
"תנאי העבודה והשכר שלנו מהעלובים במדינת ישראל. אנחנו מתביישים", מתארת אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות המיקרוביולגים, הביוכימאים ועובדי המעבדות ומנהיגת שביתת העובדים. היא הסבירה כי "לצערי, למרות מגפת הקורונה, ממשלת ישראל מזלזלת ומתעלמת מעובדי המעבדות, למרות האחריות הכבדה שעל כתפינו, ולמרות שאנו מסכנים את חיינו יום יום בעבודה".
לדבריה, היא וחבריה לאיגוד העובדים נמצאים במשא ומתן עם האוצר כבר חמש שנים ומשפרצה מגפת הקורונה, הניחו שפקידי האוצר יתעוררו ויבינו את תפקידם החשוב במערכת הבריאות. "להפתעתנו המרה, הממשלה העניקה לנו סטירת לחי מצלצלת, במקום להשקיע בפיתוח ובשיפור המעבדות הציבוריות ובעובדים המסורים, שמזה שנים מרוויחים שכר עבדים. היא בזזה את הקופה הציבורית וחתמה על הסכמים סודיים, נסתרים מהעין, עם יזמים פרטים, כדי להתחרות במעבדות הציבוריות, בתנאים לא אפשריים".
אדמון מתכוונת לחברת המעבדות הרפואיות הפרטיות "מיי הריטג'" הפרטית שנענתה לבקשת המדינה להקים מעבדה לבדיקות קורונה. המעבדה פועלת החל מחודש יוני ובודקת מדי יום אלפי דגימות. השכר של עובדי המעבדה הפרטית גבוה יותר באופן משמעותי מזה של אלו העובדים במעבדות הציבוריות. היוזמה הביאה לתחרות קשה על כוח האדם בתחום, ובינתיים למעבדות הציבוריות אין סיכוי לנצח בה.
בחודשים האחרונים, בעיקר בשל הקושי הרב ובתנאי העבודה והשכר הנמוך, עובדי מעבדות רבים נטשו את מקום עבודתם, כך על פי דיווחי המעבדות הרפואיות. אדמון מוסיפה כי "בימים אלו אנחנו לא מצליחים לגייס עובדים צעירים למעבדות בבתי החולים ובקופות. מתברר שתם עידן הפראיירים. אנשים מעדיפים לעבוד במעבדות פרטיות, ולהרוויח פי שניים, שלושה ואפילו פי ארבעה מאשר לעבוד במערך הציבורי המשפיל. השביתה שלנו היא כדי לעצור את ריסוק המערך המעבדתי הציבורי בישראל. אין לנו ברירה אחרת. כל השנים היינו שקופים. לנו לא מחאתם כפיים. אותנו שכחתם. אנו מקווים לשנות את זה".
הכעס של עובדי המעבדות מופנה כלפי המדינה בשל תנאי החוזה שחתמה עם חברת "מיי הריטג'" ובכך לטענתם נפגע חופש העיסוק המעוגן בחוקי היסוד של מדינת ישראל. "יש מספר מוגבל של עובדים המוכשרים לעבודה במעבדות, ועכשיו יש תחרות בין הסקטור הפרטי האטרקטיבי לבין הציבורי", אומרת ד"ר מזרחי-גדרי. "אנחנו בבעיה כי קיבלנו אישור לתקנים ממשרד הבריאות עבור הקורונה אבל הצלחנו לאייש פשוט כמות מגוחכת של עובדים. זה בדיחה שמשקיעים במעבדות פרטיות בזמן שלא מאפשרים את הבסיס שקיים במערכת הציבורית. יש לנו עובדים שכבר הספיקו לברוח מהמערכת ולעבור למעבדות הפרטיות".
לטענתה, העובדים שנשכרים לעבוד במעבדות הפרטיות כיום, רובם ככולם ללא ניסיון ובעלי תואר ראשון בלבד. "לוקחים בן אדם שרק עכשיו סיים תואר ראשון באוניברסיטה, עושים לו הכשרה של יומיים-שלושה ויאללה כנס לעבודה. זו פשוט סכנה לציבור".
נדמה שמדובר בפעולה טכנית, לקחת מבחנה ולשים בתוך מחשב שמפענח אותה?
"זה תחום מאוד רגיש. אנחנו מתמודדים כל יום עם תקלות שונות ומאתגרות, ורק בזכות הניסיון הרב יודעים לטפל ולתקן. מה אתה עושה כשאין לך מדבקה על המבחנה ואינך יודע למי היא שייכת, מה עושים בטעות הקלדה, או כשנשפך מהחומר מהמבחנה? מה אתה עושה אם יש בדיקה שפוענחה אתמול בצורה אחת, והיום אותו אדם מקבל תשובה אחרת? יש אינספור פרטים מאוד קטנים ורגישים מבחינה מקצועית. כשאנחנו עושים את הבדיקה המולקולרית לקורונה לדוגמא, יש גרף שמתאר את הסיכון של החולה להדביק ואת מצב המחלה אצלו. צריך לדעת להבדיל האם האדם הזה בתחילת מחלה או היה פה זיהום בבדיקה והיא פסולה. אתה צריך להבחין בהמון דקויות שעלולות להיות טעויות שחלילה אדם יקבל תשובה חיובית בזמן שהוא בריא או חלילה להפך, מקבל תשובה שלילית בזמן שהוא מסתובב חולה ומדביק אחרים".
