מלחמות נתניהו-בנט קיבלו הבוקר מתגייסת חדשה לשורות נתניהו: ח"כ לשעבר שולי מועלם. מטעם הליכוד פורסם כי מועלם, בנוכחותו של נתניהו, התפקדה הבוקר למפלגתם ואף הצהירה כי שם מקומם של הציונות הדתית והימין האידיאולוגי. יותר משהתכוונה לומר ציונות דתית, כיוונה הצלע השלישית במשולש בנט-שקד-מועלם לימין האידיאולוגי שנתניהו רוצה חזרה, אך דווקא בנט מצליח לרתום אותו בחודשים האחרונים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בליכוד מעריכים: פרופ' גמזו יוותר בסוף על תפקידו
– כשפקידים נכנעים לפוליטיקאים: התפטרותו של שאול מרידור כמשל
– משיריה ובדמותה – מתחם פעילות לזכרה של אורי אנסבכר
עבור מועלם היה זה צעד מתבקש ואפילו טבעי. צריך לזכור: רק בזכות שיתוף הפעולה שלה עם בנט הצליח האחרון לערוק מהבית היהודי לטובת הקמת הימין החדש ולקבל על הדרך מימון מפלגתי. אבל בנט, מצידו, אפילו לא טרח לשלם לה במזומן על ההתגייסות. בבחירות לכנסת ה-21 כבר דחק אותה למקום החמישי לטובת שני ליהוקים חדשים, לכאורה קביל כי לימין החדש היה אזמספר דו ספרתי של מנדטים, בבחירות הבאות ובאלה שאחריהן הוא אפילו לא טרח לשבץ אותה בעשירייה הראשונה.
בנט עשה את מה שמייחסים לנתניהו על פי רוב: השתמש וזרק. זאת למרות שהרשימות לכנסת ה-22 וה-23 היו בעלות אוריינטציה דתית יותר מזו שהכילה הימין החדש בזמנו, ולכאורה זו הייתה ההזדמנות להודות לה פוליטית על שקפצה איתו למים אי אז. מועלם, למרות התנהלותו של בנט וגם של שותפתו איילת שקד, שמרה על שתיקה בשנה וחצי האחרונות, לא יצאה נגד הצמד ואף המשיכה לתת להם גב – גם כשידעה שהפכו אותה לגויה פוליטית.
עד הבוקר. הצטרפותה לליכוד אינה בעלת ערך אלקטורלי כלשהו אלא מהווה סגירת מעגל מול בנט-שקד, בעיתוי נוח מאוד לנתניהו. הערך הסנטימנטלי משרת את נתניהו ביצירת הרעש התקשורתי בשעות שאחרי עזיבתה את הימין החדש, כדי לאותת שוב לציונות הדתית-הימין האידיאולוגי היכן מקומם. המנחשים את מיקומה הצפוי ברשימת הליכוד לכנסת הבאה הולכים צעד אחד רחוק מדי.
שקד ובנט מיהרו הבוקר לברך את מועלם על כך ועבר מייד לנושא הבא. נתניהו לא פגע הבוקר בבנט אלקטורלית, כמו שלא פגע אלקטורלית בליברמן כשגייס דמויות מקהילת עולי ברית המועצות שזוהו איתו בבחירות קודמות – אבל הוא מייצר מגמה. הרב פרץ והבית היהודי כבר איתו, היום הצטרפה גם מועלם – כסמל הציונות הדתית של המפד"ל. אם יצליח בכך עם עוד כמה דמויות אזוטריות כאלה הוא יוכל להבקיע חור בחומת ימינה המתחמקת מהגדרות דווקא כדי למשוך אליה קהלים מגוונים עד כמה שאפשר.
אגב, אם בנט ייפול בפח של נתניהו וינגוס בפיתיון שהונח לפתחו, הוא עוד ייגרר למלחמת נגד של "מי הבית היהודי האמיתי" ויוביל להקטנת כוחו האלקטורלי לממדי המפד"ל. הוא יבריח מנדטים של המרכז שפחות מתחברים להגדרות האלו וייצא נפסד. בינתיים הוא משתדל ללכת עם (סמוטריץ') ולהרגיש בלי כדי לשמור על העמימות. השקט הצונן, אם יימשך, עשוי לקבור את האירוע כולו מהר מהצפוי.
