על פי האמרה העזתית, אם כל פעם שישראל הייתה מאיימת לא להחזיר גופות של מחבלי חמאס הם היו מקבלים דולר, עזה לא הייתה צריכה את הכסף הקטארי. לאורך השנים ישראל אכן איימה, החליטה והצהירה שלא להחזיר גופות מחבלי חמאס, ביתר שאת מאז מבצע צוק איתן, אולם בסוף הגופות חזרו לרצועה, או הובאו לקבורה המונית בכפרים הפלסטיניים ביו"ש.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "בסיס ריגול משותף בתימן": מה יוליד ההסכם עם האמירויות
– מלקקת את הפצעים: לבנון מתחילה להשתקם
– בליכוד מעריכים: פרופ' גמזו יוותר בסוף על תפקידו
אתמול (רביעי) היה זה שר הביטחון בני גנץ שביקש בפני חברי הקבינט המדיני ביטחוני לעצור את החזרת גופות המחבלים. גם הפעם הקבינט אימץ את ההחלטה, למעט מתנגד אחד – שר המשפטים אבי ניסנקורן.

כמה חודשים אחרי מבצע צוק איתן התקבלה החלטה דומה בקבינט אבל היא לא שרדה את המציאות. השקט שהיה בדרום טשטש את ההחלטה ובפעם הראשונה שחוסל מחבל חמאס על גבול הרצועה – גופתו הוחזרה. פרסום הדברים ותגובת משפחות גולדין ושאול שגופות בניהם מוחזקות בעזה, החזירו את הקבינט לקבל שוב פעם את ההחלטה.
שנה לאחר מכן פרץ גל הסכינאות שתוצאותיו היו פיגועי דקירה ודריסה על בסיס יומי. כשהיה מדובר במחבלים מיהודה ושומרון, הקבינט הזדעק וחיפש כלי הרתעתי, וקיבל שוב את ההחלטה לא להחזיר את גופות המפגעים. אולם גם הפעם הדבר התמסמס.

השיא הגיע כשהשר לביטחון הפנים דאז גלעד ארדן החליט ללכת צעד נוסף, ולהחזיק בגופות מחבלים עד שמשפחותיהם יתחייבו לקיים לוויות בלילות, ללא תהלוכות שהידים שהיו גורם מסית ומעלה להבות. אך גם החלטה זו לא תרמה לשקט ולא שרדה את מבחן הזמן.
שיא נוסף נרשם בכהונתם של משה בוגי יעלון כשר הביטחון וגדי איזנקוט כרמטכ"ל. אז היה זה תורו של השר נפתלי בנט להעלות את הנושא בקבינט, והוחלט לעצור החזרת גופות מחבלי חמאס ככלי מיקוח לעסקת שבויים עתידית. במקרה הזה, המבוכה הגדולה הגיע מצד הלשכות "ששכחו" לעדכן זו את זו, והתנצלו על הטעות. אבל גם הפעם, אם תהיתם, ההחלטה לא החזיקה.
במהלך הדיונים שהתקיימו בנושא בשנים האחרונות, ראשי מערכת הביטחון עסקו, בין היתר, בשאלות האם שמירת הגופות מייצרת קלף מיקוח מול חמאס והאם השארת הגופות אצל ישראל מרסנת טרור. הדעות היו חלוקות. מצד אחד צה"ל המליץ להשאיר את הגופות אצל ישראל כי לתפיסתו גופות הן קלף מיקוח לעסקת שבויים עתידית, ותשלום שיקטין את המחיר במקרה של עסקה כזו בעתיד. גם שב"כ היה סבור שהחזקת גופות תקטין את המחיר, אולם לתפיסת הארגון אין שום כלי הרתעתי בהחזקת גופות מחבלים, שכן חמאס הוא ארגון אכזרי וציני שקדושת החיים והמתים אצלו פשוט לא קיימת.
נכון להיום בידי ישראל יש גופות של מחבלים מארגון הטרור חמאס, ועל פי ההחלטה שהתקבלה אתמול הגופות יישארו בישראל. כעת עולה השאלה מי יוותר הפעם ויחזיר את הגופות. האם זו תהיה הממשלה, מערכת הביטחון או דווקא בית המשפט העליון בעקבות עתירת ארגון עדאללה. הארגון מגדיר עצמו כמרכז משפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, ומייצג את משפחת אחמד עריקאת בעתירה לבג״ץ כדי שיורה להשיב את גופתו על מנת להביאו לקבורה.
כזכור, גופתו של עריקאת, תושב אבו-דיס שנורה על ידי שוטרי מג"ב במחסום "הקונטיינר" מוחזקת בידי הצבא מאז 3.6.2020, חרף פניות המשפחה להביאו לקבורה. חודש לאחר מכן עתר מרכז עדאלה לבג״ץ בשמו של אביו, מוסטפא מוסא חסין עריקאת, כדי שיורה להשיב את הגופה לאלתר. המדינה ביקשה מספר אורכות, כדי להביא את הנושא לדיון בקבינט המדיני-בטחוני, וכעת אחרי החלטת הקבינט הנושא יחזור אל כותלי בג״ץ.
ארגון עדאללה נתמך בהחלטה ישנה של בג"ץ מספטמבר 2019, שאישרה החזקת גופות על חודו של קול. במרכז טוענים שהחלטת הקבינט "מעידה שמטרתה נקמנית ופסולה".
"מדיניות השימוש בגופות כקלפי מיקוח מנוגדת לערכים האוניברסליים הבסיסיים ביותר, וכן לאיסורים המוחלטים של המשפט הבינלאומי ובראשם האמנה הבינלאומית נגד עינויים האוסרת על יחס אכזרי ובלתי אנושי", נמסר מעדאללה. הם תולים תקווה בהרכב שונה של בית המשפט שעתיד לפסוק החלטה הפוכה ברוב ולא במיעוט כמו לפני שנה, ובכך שאולי שלושה שופטי עליון שקיבלו בדעת המיעוט את עמדתם יחזקו את פסק הדין באמצעות שופטים נוספים.