שבועיים לחגי תשרי, ומבול הצעות להלוואה שוטף אותנו באמצעי המדיה השונים. רק תיקחו. זו לא רק התרַבות הפרסומות שכבר קיימות די מזמן, אלא בעיקר המסרים ה"מבטיחים" שהן כוללות: הנה הדבר שיגרום לכם להיות מאושרים, יפתור לכם את כל הבעיות ויסייע לכם לדלג על כל קשיי הקורונה בדרך לגן עדן כלכלי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "מלא הערצה לשפים – אבל אין לי חלום להיות כזה"
– מלקקת את הפצעים: לבנון מתחילה להשתקם
– דעה: חזרה בתשובה מתוך כפייה היא העמוקה ביותר
הגופים הפיננסיים – הבנקים, חברות כרטיסי האשראי ושאר חברות המימון החוץ־בנקאיות – מוציאים מדי שנה כ־60 מיליון שקל בפרסום להלוואות. הרוב המוחלט מיועד להלוואות "צרכניות" (שאינן לדיור). על רקע מגפת הקורונה והשפעותיה הכלכליות אמנם ירדו היקפי הפרסום, אך ההתאוששות הכלכלית המסוימת שמסתמנת בתקופה האחרונה, חזרת המשק לשגרת עבודה והחגים שעומדים בפתח, הפיחו אוויר במפרשי ניסיונות השידול הללו.
גם תהליך לקיחת ההלוואה השתכלל מאוד. מה שעד לפני שנים ספורות דרש פגישה פרונטלית וחתימה על ערימת ניירת כדי להעביר לחשבונכם כמה אלפי שקלים, יכול להיעשות כיום בלחיצת כפתור באפליקציה.
אלמלא הקורונה המציאות הזו הייתה מתעצמת באופן דרמטי עוד יותר, וזאת מכמה סיבות. ראשית, מספר השחקנים מציעי האשראי גדל. נוסף על כך, התחרות בין החברות ושיתופי הפעולה עם הרשתות הקמעונאיות הגדולות, שגם הן מציעות ומשדלות להלוואות, מכניסים עוד ועוד שחקנים ומוקדי היצע, כך שכיום אנחנו נתקלים בהצעה להלוואה גם בסופר, בבית המרקחת ועוד.
סיבה נוספת להגברת היצע ההלוואות היא הקמת מאגר נתוני אשראי, שהחל לפעול לפני שנה. המאגר, המנוהל על ידי בנק ישראל, מרכז את כל הנתונים הפיננסיים של משקי הבית – ומכיל את המידע הנדרש כדי לקבוע מהו דירוג האשראי של הלקוח. את המידע הזה יכול לקבל הגוף הפיננסי שממנו מבקש הלקוח לקבל הלוואה, ובהתאם אליו לקבוע את גובה הריבית הרלוונטי. מסד נתונים זה מאפשר לגופים רבים להציע הלוואה בקלות ובביטחון גדולים יותר.
כאמור, הקורונה שיבשה את תהליך ההתרחבות. זה לא שהפסיקו לפמפם ולהציע לנו הלוואות, אלא שהיום הגופים המלווים קצת יותר זהירים. לא כולם יקבלו הלוואות, והריבית בוודאי לא תהיה אטרקטיבית לכולם. ועדיין, מאות אלפים שעבודתם לא נפגעה מהמשבר ושממשיכים לעבוד ולייצר הכנסה שוטפת – כלומר יוכלו להחזיר את החוב – הם בהחלט לקוחות פוטנציאליים להיצע האשראי.
להלוואות הללו יש גם השלכות כמובן. יתרת החוב של משקי הבית ב"אשראי צרכני" (שלא לדיור) עמדה, נכון לחודש אפריל השנה, על 198 מיליארד שקל. המספר הזה לא כולל עוד 394 מיליארד שקל של חובות משכנתא. כלומר, כמעט 600 מיליארד שקל חובות.
מעבר לאחריות גופי הפיקוח, המשימה העיקרית היא שלנו: לדחות את שלל החזיונות על הלוואה שתפתור לנו את כל הבעיות, כשבמקרים רבים היא רק תעמיק אותן
בעוד ש־60 אחוז מלוֹוי המשכנתאות שביקשו להקפיא את ההחזרים (במסגרת האפשרות שניתנה על רקע המשבר) חזרו בתקופה האחרונה לפרוע אותן, בכל הקשור להלוואות שאינן לדיור – רק כ־30 אחוזים מהדוחים חזרו לפרוע אותן. החוב עדיין מצטבר, והגדלת התחייבויות תוך לקיחת הלוואה שאולי אפשר להסתדר בלעדיה, היא בהחלט לא צעד נבון.
מעבר לאחריות המוטלת על גופי הפיקוח למנוע ניסיונות לדחוף לנו אשראי, המשימה העיקרית היא של האזרחים עצמם: לעמוד בגבורה מול שלל ניסיונות השכנוע וחזיונות השווא על הלוואה שתפתור לנו את כל הבעיות, כשלמעשה במקרים רבים היא רק תעמיק אותן.
החלטתם לקחת הלוואה כי אתם באמת צריכים ואין ברירה אחרת? תוודאו שיש לכם איך להחזיר. אל תתפתו לקחת את ההצעה הראשונה שתקבלו. יש הרבה שחקנים בשוק, והדבר מחייב אתכם לערוך השוואה בין כמה הצעות ולבדוק היכן תקבלו את הריבית הנמוכה ביותר.
