בבוקר הראשון של שנת הלימודים ביקר ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הספר במבוא־חורון שבבנימין. "השייכות שלנו למקום החשוב הזה רק תעמיק", אמר שם, אבל ההבטחות לריבונות שניתנו אשתקד הוחלפו בהתחייבות "לחזק את היישובים ולקבע את מעמדם בזירה הבינלאומית". ברור שהריבונות ירדה כעת מהפרק, שכן הסכמה ישראלית להקפאתה הייתה בין אבני הדרך שסללו את הנתיב לנורמליזציה הטרייה עם איחוד האמירויות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: בגרות זה אובר רייטד: חסר על מה לצייץ נגד יאיר לפיד?
– משרד הבריאות בעזה: איבדנו שליטה על הקורונה
– חיות נגד לוין: "בין סגנונו לממלכתיות אין דבר וחצי דבר"
אולם "מפת הקונספט" שצורפה לתוכנית השלום האמריקנית הוכיחה עד כמה בנייה ופיתוח הם לא רק צורך לוחץ כתוצאה מצמיחת היישובים, לא רק מימוש אידיאולוגיה שורשית של יישוב ארץ ישראל, אלא גם עניין אסטרטגי: גם התוכנית המדינית האופטימית ביותר עד היום התקשתה לכלול בתחומיה אזורים מיושבים פחות. מי האיש החפץ חיים חייב לבנות.
אלא שלצד הסרת הריבונות המובטחת מהשולחן, מתפתחת מול עיני ראשי ההתיישבות דווקא הקפאה תכנונית. מועצת התכנון של המנהל האזרחי (מת"ע) לא התכנסה מאז פברואר, ימים ספורים לפני הבחירות, וגם אז אושרו תוכניות חשובות בירושלים וסביבותיה, אך לא נכללו ביישובי יו"ש: כ־5,500 יחידות דיור בהמתנה. ביום שלישי במבוא־חורון אמר ראש הממשלה לראש מועצת בנימין ישראל גנץ שמת"ע תכונס בקרוב. למרות הכחשות גורמים מדיניים, ביו"ש כבר בטוחים לחלוטין כי מדובר במדיניות הקפאה מכוונת.
"ריבונות אין, הקפאה יש" היא כותרת מסע ההסברה החדש של מועצת יש"ע, שהחל לאחר התחבטויות בשאלת עיתוי המחאה. גם כעת לא מתכוונים שם לצאת במודעות גדולות נגד ראש הממשלה, אבל המטרה היא להבהיר שמדיניותו של נתניהו מסוכנת, ושהמתיישבים מתכוונים להתנגד לה. על פי החשבון שעורכים בהתיישבות, מת"ע כבר לא תכונס לפני הטקס החגיגי המתוכנן בוושינגטון לחתימה על הסכם עם איחוד האמירויות. אז תגיע תקופת החגים, ובמקרה האופטימי תיערך הישיבה לאישור התוכניות לאחריהם. אז כרגע, אם לא יהיו הפתעות לרעה, נראה כי צפויים ליש"ע עשרה חודשים לפחות בלי אישור תוכניות.
"אני מסרב להשתתף באופוריה של אבו־דאבי", אומר השבוע יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחייני. "אני בוגר ההסכם עם ירדן. הייתי במעבר אילות, הוזמנתי אז על ידי ראש הממשלה ואיתן הבר לטקס עם יצחק רבין ז"ל, המלך עבדאללה והנשיא קלינטון. גם שם הייתה אווירה של ימות המשיח, וכולנו יודעים איך זה נגמר. אני מסרב להשתתף במשחק שמשרת רק את האמריקנים. הקמת מדינה פלסטינית לא ירדה מהפרק, וזו סכנה קיומית למדינת ישראל. שילמנו מחיר כבד בהתיישבות בבקעת הירדן. בני משפחה נרצחו, הטרור בכבישים נמשך. למה מתנהגים אלינו כך?"
גם בשדולת ארץ ישראל בכנסת, שנחנכה לאחרונה מחדש, מתכוונים לעסוק באופן ממוקד בעניין כינוס מת"ע, ולדון בכך ביום שני הבא. עמדת השדולה היא ש"שום תהליך מדיני משום סוג אינו מצדיק הקפאת בנייה". מלבד הנושא הבוער של מת"ע חרתה השדולה עניין חשוב לא פחות על רשימת מטרותיה: הסדרת ההתיישבות הצעירה.
ראשי השדולה, ח"כ חיים כץ וח"כ בצלאל סמוטריץ', שלחו בשבוע שעבר מכתב לראש הממשלה, ובו הדגישו כי לתפיסתם על "'תקופת ההמתנה' להחלת הריבונות" להיות תקופה של "חיזוק אחיזתנו בארץ ישראל". לפיכך הם מבקשים מנתניהו לקדם את הסדרת ההתיישבות הצעירה על פי המתווה שנקבע כבר לפני שנתיים, אך הוצאתו לפועל מוסמסה.
הנגבי מתחייב
לצד מצפה־כרמים, שבשבוע שעבר החליט בג"ץ שיש לפנות את רובו בתוך שלוש שנים, יש עוד יישובים רבים הממתינים להסדרה, ממש כפי שבשנה שעברה הסדירה הממשלה, בישיבה חגיגית בבקעת הירדן, את מבואות־יריחו.
בהתיישבות מציצים בעצבנות לעבר וושינגטון: אם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יפסיד שם בבחירות בנובמבר, האפשרויות להסדרה מצטמצמות מאוד. החודשיים הקרובים עשויים אפוא להיות קריטיים לקיומם של היישובים הצעירים. גם כאן מרחפות תובנות תוכנית השלום, שהעיקרון המנחה בה מציין אמנם כי איש לא ייעקר מביתו, אך יישובים לא מוסדרים אינם נכללים במשוואה. "איננו יכולים להכשיר בעבורכם יישובים שהממשלה שלכם אינה מאשרת", אמר לנו אז גורם אמריקני.
"הבנו עד כמה זה אפשרי", אומר אליהו עטיה, מזכיר מבואות־יריחו. "זה בידיים של נתניהו וזה פתיר מאוד. זה לא מצריך קמפיינים של שנים, רק שנתניהו יעלה את זה לממשלה ויצביעו. האישור שלנו גם לא גרר שום מחאה בינלאומית שתמיד איימו מפניה".
מאז שהוסדר מבואות־יריחו, היישוב עולה כפורח. "קיבלנו הקצאת קרקע שמסוגלת להכיל 900 משפחות. פתחנו השבוע מעון תמ"ת, זה המוסד הרשמי הראשון מאז שהיישוב קם. בזק הניחה תשתיות לכל היישוב. תחבורה ציבורית אמורה להתחיל לעבוד בעוד שבועיים. קיבלנו כל מה שיישוב צריך, או שאנחנו בתהליך לקראת קבלה".
שני יישובים הממתינים להסדרה, לדוגמה, הם פני קדם שבמזרח גוש עציון ועשהאל שבהר חברון. אורי ברטפלד הוא תושב עשהאל ויו"ר מזכירות היישוב, וכן מזכיר היישוב פני־קדם. "לבן שלי יש מערכת למידה מרחוק הכוללת שיעורי זום", הוא ממחיש השבוע את קשיי היומיום, "אבל אין בעשהאל תשתית אינטרנט. אז כשאני או אשתי בבית הוא גולש בעזרת הטלפונים שלנו, ואם אנחנו בעבודה, הוא נשאר בלי זום בבטלה גמורה".
ראשית ההתיישבות בעשהאל ב־2001, אך גרעין המתיישבים שביסס את המקום הגיע לפני תשע שנים. "היישוב בפריחה. מתגוררות בו כבר שבעים משפחות", מספר ברטפלד. המבנה האמיתי היחידי הוא מקווה הנשים; הדירות, הגנים ובית הכנסת של היישוב נתונים בקרוואנים יבילים. "יש החלטה של משרד השיכון מ־82' להקים את עשהאל, אך מכיוון שהיישוב לא הוקם בפועל, ההחלטה בוטלה לכאורה בדו"ח טליה ששון. צריך רק לאשר אותה מחדש. אנחנו לא יושבים על אדמות פרטיות, וצוות ההסדרה בראשות פנחס ולרשטיין כתב שהמדינה רוצה לקדם הסדרה בעשהאל".
ולרשטיין התפטר לפני חודשים אחדים בתסכול גדול מראשות הצוות. במפת הקונספט האמריקנית עשהאל לא קיים כלל, "אפילו לא כמובלעת. פשוט מחקו את כביש הגישה לכאן. זו סיבה נוספת לכך שחייבים להסדיר".
ח"כ חיים כץ אמר לנו השבוע שבכוונתו לפעול להסדרת מאחזים קיימים. "אנחנו שמים את המאחזים על המפה ובגדול. לא נסכים להתנהל לפי הקודים של טליה ששון. אין מקום להתמהמה, אסור לנו להשאיר אף יישוב יהודי מאחור. יש לכנס בדחיפות את מועצת התכנון העליונה, ולאפשר את המשך הבנייה והפיתוח של ההתיישבות".
בישיבת השדולה ביום שני תעלה אולי לדיון אפשרות של הגשת הצעת חוק להחלת ריבונות, בניסוחם של כץ וסמוטריץ'. חברי כנסת ושרים מהליכוד החברים בשדולה אינם חתומים על הצעת החוק, אבל כשהצטרפו לשדולה חתמו על תמיכה בעקרונותיה, ובהם "קידום חקיקה להחלת הריבונות והחוק הישראלי על כל מרחבי ההתיישבות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן". השרים חברי השדולה חתמו לאחרונה על הצהרות המפרטות מה בכוונתם לעשות כדי לקדם את האחיזה הישראלית ביהודה ושומרון. השר זאב אלקין התחייב לקדם את תוכנית המים ליו"ש, ולסייע להסדרת ההתיישבות הצעירה באמצעות חיבור היישובים המיועדים להסדרה אל רשת המים.
שרת התחבורה מירי רגב התחייבה לתקצב את תוכנית האב לתחבורה ביו"ש בתוכנית החומש הקרובה. שר ההתיישבות צחי הנגבי התחייב "להכין תוכנית פיתוח, חיזוק וטיפוח מיוחדת ליישובי העומק ולהתיישבות הצעירה, במיפוי הצרכים של כל יישוב ויישוב". כמו כן התחייב הנגבי לחוקק את החוק לניהול מקרקעין ביו"ש על ידי החטיבה להתיישבות, ולפעול למניעת תרומות לפעילות הרשות בשטחי C. השר הנגבי מסר לנו השבוע כי קבע סדרת סיורים ומפגשים עם ראשי המועצות האזוריות ביו"ש במטרה ללמוד מקרוב את הנושאים החיוניים להתיישבות, ובראשם הבנייה וההתרחבות, ו"להביא בפני ראש הממשלה את התרשמותו בהקדם".
