סין בונה את כוחות הגרעין והטילים שלה ומגייסת משאבי עתק כדי להתחרות בארה"ב, כך מדווח משרד ההגנה האמריקני בדו"ח השנתי שלו על הכוח הצבאי הסיני. מסקנת הדו"ח היא שבתחומים מסוימים, הכוחות המזוינים של סין עולים באיכותם על צבא ארה"ב.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כל הדרך לאומן: מכאב לב אל הנחמה
– "צעדים נועזים": סרביה וקוסובו יעבירו את השגרירות לירושלים
– אחרי הירידות החדות, הבורסות מתקנות את המדד
צבא ארה"ב מעביר בימים אלה את התמקדותו מעימות חזיתי ועקיף עם ארגוני לחימה מזרח־תיכוניים – מרכז פעילותו במשך שני עשורים – לסכסוך אפשרי עם סין ורוסיה, ב"עידן התחרות בין המעצמות הגדולות", כפי שכינו זאת בכירים במשרד ההגנה. הכוחות המזוינים של סין לא רק רוכשים טכנולוגיה וכלי נשק חדשים ומתוחכמים, לפי הדו"ח, אלא גם מתארגנים מחדש בשאיפה להשלים מודרניזציה צבאית עד שנת 2035 ולהקים צבא שיוכל להתחרות בצבא ארה"ב ואף מעבר לכך עד 2049. המטרה של בייג'ינג באמצע המאה, נאמר בדו"ח, תהיה למנף את כוחה הצבאי כדי להשיג את יעדי מדיניות החוץ שלה במערב האוקיינוס השקט, ולבסס את מעמדה כמעצמה עולמית.
צ'אד סברג'יה, סגן שר ההגנה לענייני סין, אמר בתדרוך השבוע שהמפלגה הקומוניסטית הסינית רואה בשותפות עם האמריקנים "ברית בלתי יציבה שאינה מתיישבת עם האינטרסים של סין". הוא תיאר את ההתחמשות הצבאית של בייג'ינג כרכיב מרכזי במאמץ הרחב שלה לשנות את הסדר הבינלאומי. "המפלגה הקומוניסטית הסינית לא הגדירה בדיוק מה כוונתה בשאיפה לבנות צבא ברמה בינלאומית", אמר סברג'יה. "אולם כחלק מהאסטרטגיה הלאומית של סין, סביר להניח שהיא תכוון לפתח צבא העולה ביכולותיו על צבא ארה"ב ועל צבאה של כל מעצמה גדולה אחרת שהסינים רואים בה איום". שגרירות סין בוושינגטון לא הגיבה לבקשת התגובה ששלחנו לה על הדיווח.
שר ההגנה מארק אספר משלים בימים אלה ביקור באיי האוקיינוס השקט הוואי, פאלאו וגואם, שנועד להדגיש את נוכחותה של ארה"ב באזור ימים ספורים לאחר ירי טילים בידי צבא סין בים סין הדרומי השנוי במחלוקת. הירי אירע בתרגיל שנתי שמשרד ההגנה האמריקני מגדיר "מערער יציבות". לדברי סברג'יה שיגור הטילים נועד לאיים על המדינות השכנות.
בדו"ח הפנטגון על ההתעצמות הצבאית של סין נטען שהצבא הסיני מקדים את הפנטגון בשלושה תחומים קריטיים: בניית ספינות, הגנות אוויר וטילים יבשתיים. סין מפעילה כיום את הצי הגדול ביותר בעולם, ובו כ־350 ספינות וצוללות לעומת כ־293 ספינות וצוללות בצבא ארה"ב. הסינים גם אוחזים במערכת הגנה אווירית מהמתקדמות בעולם, עם טילי S-400 ו־S-300 תוצרת רוסיה, וכן מערכות הגנה מתוצרת מקומית.
כוח טילי התקיפה שלה הוא רב עוצמה, ואינו מוגבל בהסכמי בקרת נשק בינלאומיים. לפי הדו"ח, לסין יש יותר מ־1,250 טילים בליסטיים וטילי שיוט, לטווחים שבין 500 ל־5,500 ק"מ. אשתקד יצאה ארה"ב מהסכם פירוק נשק גרעיני לטווח בינוני עם רוסיה, שאסר על טילים לטווחים של 500 עד 5,500 ק"מ. מאז שהורה ממשל טראמפ על עזיבת האמנה חזר צבא ארצות הברית לפתח טילי שיוט, במיוחד בכוונה לענות על האיום הסיני.
הסינים חותרים לפתח טילים על־קוליים, המסוגלים להכות במהירות עצומה ביעדים שאינם מוכנים לתקיפה ואינם יכולים לענות לה. לפי דו"ח הפנטגון, תפעל סין להשיג יכולת שיגור של ראשי נפץ גרענייים מהאוויר, מהיבשה ומהים. עד סוף העשור צפוי מלאי הנשק הגרעיני הסיני להיות מודרני לחלוטין וגדול פי שניים מגודלו כיום – כ־200 ראשי נפץ. בדו"ח הפנטגון נאמר ש"סין מתכוונת להגביר את מוכנותה הגרעינית" ולנקוט מדיניות של "שיגור באזהרה", דהיינו שיגור נשק גרעיני מיד עם גילוי מתקפה נגדה, ולא רק לאחר פגיעה. בייג'ינג הודיעה בעבר שהיא מחזיקה בחימוש גרעיני מצומצם למטרות "הרתעה מזערית". ייתכן שהמצב הזה משתנה.
סברג'יה קרא לסין לעצור את מרוץ החימוש ולהצטרף לאמנות בקרת נשק שהגבילו זה מכבר את הארסנל האמריקני והרוסי. סין דחתה את הפצרות ארצות הברית להיכנס למשא ומתן משולש לפיקוח נשק, עם ארה"ב ורוסיה: לטענת הסינים הארסנל שלהם קטן בהרבה מזה של וושינגטון ומוסקבה. "חוסר שקיפות מוחלט כמעט לגבי הכוונה האסטרטגית שלהם הופך את ההתפתחויות האלה למעוררות דאגה בעיני ארצות הברית", אמר סבג'יה.
בדו"ח הודגשו גם שאיפותיו הבינלאומית של הצבא הסיני, כפי שמעידה נוכחותו בבסיס בג'יבוטי במזרח אפריקה. לדברי סברג'יה הסינים מבקשים להקים מאחזים גם במקומות אחרים בעולם. "אני חושב שבסופו של דבר נראה אותם מנסים להתבסס בכל אזור שאפשר לחשוב עליו", אמר סברג'יה.
