בהמשך למכתבם הפומבי של 120 חוקרים ורופאים שקראו לראש הממשלה נתניהו ולשרים שלא להמשיך במדיניות הסגרים התקיים היום (ב') דיון בוועדת הקורונה של הכנסת. בתום הדיון הודיעה יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא-ביטון כי היא תקיים בנושא דיון נוסף ולקראתו תדרוש ממשרד הבריאות לחשוף נתונים להיקפי המחלה, התמותה והתפשטות המגפה בישראל. שאשא-ביטון הבהירה בדיון כי היא לא מתכחשת "לאירוע שאנחנו נמצאים בו" וכי "ברור לנו שיש כאן נגיף שמי שמקבל אותו קשה זה מחלה איומה"
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– במשרד התפוצות שואפים להקמת "משרד חינוך יהודי-עולמי"
– פרסום עד 341 אלף ש"ח: ארגוני שמאל מציפים את הפיד
– העלויות ייחתכו לפחות בחצי: האם הגז הטבעי בדרך ליו"ש?
לדבריה, ספירת החולים הקשים בישראל אינה זהה לקריטריונים של ארגון הבריאות העולמי ועל כן יש לזה גם השלכות של איך המדינה משתקפת כלפי חוץ. שאשא-ביטון: "ככל שיש עלייה בבדיקות יש עלייה במאומתים ואין שקיפות לגבי מדיניות הבדיקות. הבנו כאן שכל נפטר שהיה חיובי לקורונה בין אם בעת המחלה או אחריה הוא נספר בסטטיסטיקה של חולי הקורונה! אנחנו מבקשים ממשרד הבריאות תשובות ופילוח אנליזה מדויקת מי נפטר מהקורונה ומי לצידה".
הרקע לדיון היא קריאה של אנשי אקדמיה ומחקר שטענו כי אין להמשיך במדיניות הסגר ובמודל שבו מנסה הממשלה להתמודד עם הקורונה אלא לבחור בדרך דומה לזו שבה בחרו בשוודיה. אחד מהעומדים מאחורי המכתב, הוא פרופסור מייקל לויט, חתן פרס נובל לכימיה שהכריז בחודש מרץ האחרון כי "אהיה מאוד מופתע אם בישראל ימותו מעל עשרה אנשים. מאוד מופתע". את יוזמי המכתב ייצגו בדיון בוועדת הקורונה, פרופ' אודי קימרון, מיקרוביולוג מאוניברסיטת תל אביב שגם בחודש מרץ טען כי בישראל משתוללת פאניקה סביב הקורונה וד"ר אמיר שחר, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בלניאדו.
"המצפון שלנו לא מאפשר לתמוך במגבלות וסגרים נוספים, צריך להסתכל על מבחן המציאות" קרא פרופ' אודי קימרון. הוא טען בדיון כי "במרץ דיברו איתנו על מגפה של פעם במאה שנה, של שפעת ספרדית והמוות השחור- לא היה ולא היה קרוב לזה! אחרי זה דיברו על 100,000 מתים- לא קרה, לא היה קרוב ולא יהיה! באמצע יוני דיברו איתנו על 6,000 מונשמים עד סוף יולי אם לא יהיו צעדים ולמרות שלא היו צעדים היו בערך 100 מונשמים בלבד! מערבת הבריאות לא קורסת!"
קימרון טען כי שוודיה, שהייתה המדינה האדומה ביותר והתמודדה עם תמותה נרחבת של למעלה מ-16 אלף בני אדם הינה היום המדינה הירוקה ביותר באירופה: "הניסוי המבוקר הזה הוכיח שלא היה צורך בסגר, היו מספר מתים מועט למרות שלא היה סגר! צריך להפסיק את ההפחדות האלה ולהפסיק לדבר על הסגר- צריך להוריד את הנושא מסדר היום. חייב לאפשר לכל אחד לאפשר לבחור אם הוא רוצה לשים מסכה או לא, לפתוח את התחבורה הציבורית. כך נוכל לייצר שרשראות חסינות".
ד"ר אמיר שחר, מבית החולים לניאדו שבנתניה דרש מאנשי משרד הבריאות להבהיר על בסיס אילו עובדות ונתונים מבקשים להטיל סגר על ערים בישראל וטען כי תמותה הקורונה זהה לתמותה משפעת רגילה. "אני סופר כרגע היום 131,000 חולים וקצת מעל 1,000 מתים ואנחנו מגיעים ל 7% תמותה. זו תמותה של שפעת. אז מה האיום על האוכלוסייה? ממה אנחנו פוחדים? פחות או יותר מספר החולים הקשים נע בין 500-600 כבר שבועות רבים. אני איש השטח ולכן אני חושב שבתי החולים לא קורסים לא היום ולא מחר". לדבריו, הוא לא חושש מקריסת מערכת הבריאות בחורף בצל תחלואת השפעת העונתית.
את משרד הבריאות ייצגה בדיון ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש בריאות הציבור שהתקשתה להשיב על השאלות שהוטחו כלפיה. "חשוב לנו להבין כיצד החולים הקשים והמתים מוגדרים במדינת ישראל. האם כל מי שנפטר והוא היה חיובי לקורונה נכנס לסטטיסטיקה של נפטרי קורונה? שאלה יו"ר הועדה, ח"כ שאשא-ביטון. היא אמרה כי "יש לנו אחריות על הנתונים שמשתקפים לציבור- אם יש כאן סיבת מוות ישירה קורונה או גם קורונה. ילדה בת שש שכתובה בסיבת פטירה קורונה למרות שהספיקה להחלים והייתה בכלל חולה אונקולוגית סופנית- שלא נדבר על כך שהייתה מהרשות הפלסטינית אך נכללה אצלנו בסטטיסטיקה".
"בעיניי זה מחדל שאנחנו חצי שנה בתוך האירוע ואף אחד לא יודע לתת לי את הדברים הבסיסיים: מי נכלל במונשמים, מי נכלל בחולים הקשים וכו'. אני מצפה ממי שנמצא בתוך המערכת שישלוט בנתונים כולם כפי שאני שולטת בהם היות ואני מתעסקת בנושא". שאשא-ביטון רמזה בדבריה כי לדיווחים אודות מספר מתים עלולים להיות שיקולים נוספים ושאלה האם כשאדם נפטר מקורונה בית החולים מקבל על כך שיפוי וכן האם במשרד הבריאות יודעים לנתח את נתוני התמותה בין מי שנפטר באופן ישיר מהקורונה לעומת מי שנפטר ממשהו אחר אך היה לו גם קורונה".
"אני לא יודעת לענות על זה תשובה מפורשת, זה נמצא בבדיקה כרגע" השיבה ד"ר אלרעי פרייס, ממשרד הבריאות. היא הסבירה כי "זה תלוי באיך בית החולים סופר זאת. למישהו שיש התקף לב ובמקרה שיש לו קורונה – זה תלוי מה כתוב במכתב פטירה". אלרעי פרייס עוד אמרה כי "אני יודעת שמנסים לפצות את בתי החולים על העומס הנוסף של הקורונה. אני לא יודעת אם יש גם נתונים של הרשות הפלסטינית בתוך הסטטיסטיקה שלנו. חשוב להזמין את הגורמים הרלוונטיים לדיון שיידעו לתת את התשובות."
