בצד הקורונה והמשברים הפוליטיים התקיים היום (ב') דיון בוועדת החינוך של הכנסת על יישום המלצות ועדת ביטון. הוועדה שבחנה כיצד להעצים את יהדות המזרח במערכת החינוך והגישה המלצותיה למשרד החינוך שבראשו עמד אז נפתלי בנט, סיימה את עבודתה לפני ארבע שנים, אולם מאז ועד היום נראה שמשרד החינוך מעכב את שלב היישום. בדיון שביקשו לקיים היום חברי הכנסת מאיר כהן, יעקב מרגי ומאי גולן, עלתה תמונת מצב קשה לפיה השינוי המיוחל במערכת החינוך מבושש לבוא.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
המאבק על האסי: לא צריך לערבב זכות ציבורית עם אפליה עדתית
בנות הדור השלישי לניצולי הפרהוד נלחמות על הזיכרון
שלטון בג"ץ: עד כמה תקופת הבחירות שיתקה את גופי הממשלה?
הוועדה המליצה למשרד החינוך, בין היתר, לשנות את תוכנית הלימודים בהיסטוריה, לשלב יצירות של יוצרים מזרחיים, לשלב מזרחיים בוועדות המקצוע, להקים מוזיאון ועוד ועוד. התחושות שהיו אז בקרב אנשי הוועדה שהוביל המשורר ארז ביטון היו של אופק חדש ושינוי מהותי בתכני הלימוד- דבר שמתברר היום, רחוק עדיין מלקרות. זאת למרות הודעת משרד החינוך העמומה משהו בדיון, לפיה פועלים במשרד ליישום הדוח כל העת.
ח"כ מרגי שליווה את הקמת הוועדה בתפקידו כיו"ר ועדת חינוך בזמנו אמר היום כי "אמרתי לארז ביטון תכתוב את המסמך שיורה את הדרך. לא נסתפק במה שנכנס השנה. זה צריך להפוך למסמך עבודה. אנחנו נגזלנו. מה יעשו אלה שלא שמעו את הסיפור מההורים שלהם, חברינו שלא הגיעו מהמגרב? חלק מהתופעות של התנשאות ושיפוטיות היא בגלל שלא סיפרו את כל חלקי הסיפור".
ח"כ קטי שטרית הוסיפה "הייתי מורה להיסטוריה ולא סיפרתי על המורשת המפוארת שלי. איזה תסכול זה. כששומעים את חברי ניר דוד אומרים אנחנו ייבשנו את הביצות, לא מזכירים את התימנים שעשו את אותו דבר, את בני משפחתי שהגיעו לפה ב46'. מפה מתחילה המחלוקת. אני לא אופטימית שיהיה שינוי".
כשהגיע זמנו של יו"ר הוועדה ארז ביטון לדבר, ניכר היה שהוא מאוכזב מהתנהלות משרד החינוך שהרחיקה את השינויים המתבקשים. "מאות אנשים הופיעו בפני הוועדה והייתה התלהבות בלתי רגילה. כולם הבינו שאנחנו בעד איחוי קרעים ומתן נוכחות ליהדות המזרח כדי שילדי ישראל יכירו אחד בשני. הטלוויזיה שהתכוונה לעשות עמוד האש מזרחי- מקרטעת. אמרתי כבר אז שללא מעקב הכל יתפורר".
עוד אמר ביטון כי המסלול הנוסף לשינוי וגיוון המערכת היה "במסלול הפקידותי של משרד החינוך שרוב הוועדות של המשרד הן ללא חברים מיהדות המזרח. אפילו לא אחד לפעמים. אז איך נבטיח ספרות או היסטוריה של יהדות המזרח? 4 שנים הלכו וזה עשוי להפוך לאפיזודה חולפת".
במהלך הדיון ניכר היה העניין שמגלים חברי כנסת מזרחיים דווקא ביישום מסקנות דוח ביטון והם אלו שפקדו את הדיון כמו גולן, מרגי, כהן, בוסו ושטרית. נוסף להם הגיעו חברי הכנסת יאיר גולן ועופר כסיף. אך מהר מאוד התרוקנה הוועדה מרוב חברי הכנסת למעט שטרית שניהלה את הוועדה וניכר היה שלא ניתן לגייס תמיכה פוליטית לקידום הנושא בתקופה זו.
ד"ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דאהן למורשת קהילות ישראל במזרח ובמערב, שהיה חבר בוועדת ביטון התייחס לפן האקדמי ביישום התוכנית שלא הגיע לכלל ביצוע. "לא הופנה שקל מהתקציב להשכלה גבוהה. משרד החינוך לוקח מה שנמצא על המדף. אין ראייה כוללת של ראייה של מחצית מהעם, בלכידותו של העם הזה. ההמלצות דיברו על שיתוף ונוכחות לא רק בתחום הספרות, גם בהגות, גם בהתיישבות וציונות. מי ישב את הנגב? איפה הסיפור הזה?"
גם פרופ' ירון הראל אמר דברים דומים: "כשמדברים על שילוב זה לא מורשת זו היסטוריה, הגות וחלק ממכלול שלם. המורים לא למדו מעולם בבתי הספר להוראה את התחום הזה. צריך להפנות עכשיו כבר בשנת התקציב הבאה תקציבים ומלגות ותקנים לחוקרים שעוסקים בתחום. שמו את הכל על הולד. אנחנו מדברים וזה נחמד וזה הכול".
יובל אוליבסטון ממשרד החינוך התקשה להציג נתונים על השינויים שנעשו בארבע השנים האחרונות והציג בפני חברי הכנסת אתר צד על סיפורי יהדות המזרח. אולם לדבריו השתנו תוכניות הלימודים במקצועות ספרות, היסטוריה ומוזיקה: "לימודי חובה של הפרהוד, העליות הגדולות, קהילת יהודי בגדד, ארגון כיח ותרומתו ליישוב היהודי". ולמרות זאת אי שביעות רצונם של חברי הכנסת הייתה ניכרת. לא זה השינוי לו ציפו במערכת החינוך אחרי ארבע שנים.
ח"כ מרגי אמר "אנחנו לא מחפשים נדבות. צריכה להיות תוכנית עבודה מסודרת". ואילו נציג משרד החינוך ציין "אין פה מתן צדקה. שינויים לוקחים זמן אבל התכנים משתנים וספרי הלימוד משתנים בהתאם". בתום הדיון נקבע דיון מעקב נוסף לשלושה חודשים מהיום בתקווה שעד אז משרד החינוך יוכל להציג התקדמות יותר משמעותית ביישום הדו"ח.
