המוסד לביטוח לאומי מככב בין חמשת הגופים עליהם הוגש המספר הרב ביותר של מכתבי תלונה בתקופת הקורונה. כך עולה מדו"ח מיוחד של נציבות תלונות הציבור לבירור תלונות, בגל הראשון של משבר הקורונה, שיונח היום על שולחן הכנסת.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
דו"ח תלונות הציבור: מי מככב, מי ננזף והילדים ששלחו בקשות
פרסום עד 341 אלף ש"ח: ארגוני שמאל מציפים את הפיד
בגרות זה אובר רייטד: חסר על מה לצייץ נגד יאיר לפיד?
1,253 תלונות התקבלו בנציבות בתקופה שבין ה- 15 למרץ, ארבעה ימים לאחר ההכרזה על מגיפה עולמית עד לתאריך ה- 30 ליוני 2020. מדובר על עלייה של 500% במספר מכתבי התלונה שהתקבלו על הביטוח הלאומי, באותו פרק זמן בשנת 2019. 82% מהתלונות על המוסד, התבררו כמוצדקות.
בשנים כתיקונן מתמודד הביטוח הלאומי עם כ- 200,000 תביעות שנתיות לדמי אבטלה ואילו בתקופת משבר הקורונה התמודד הביטוח הלאומי עם יותר ממיליון תביעות בפרק זמן של מספר חודשים.
בתקופת הדוח התקבלו בנציבות 4,684 מכתבי תלונה. כ- 36% ממכתבי התלונה (1,677) עסקו בנושאים הנוגעים למשבר הקורונה, יותר משליש מסך כל מכתבי התלונה. מנתוני הדו"ח עולה כי התלונות הנוגעות למשבר הקורונה נסבו בעיקר על נושאים הקשורים לרשת הביטחון הסוציאלית ובכלל זאת גמלאות שסיפקה המדינה לשם התמודדות עם המשבר. 73.8% מהתלונות הנוגעות למשבר הקורונה ושבירורן הסתיים בתקופת הדוח, נמצאו מוצדקות או שעניינן בא על תיקונו במהלך הבירור. זאת, לעומת 41% בכל שנת 2019. הנושאים העיקריים עליהם הוגשו תלונות הם: גמלאות (1219 תלונות), השירות לציבור (124), תשלומים ומענקים (81), צרכנות (33) וחינוך והשכלה (43).
עוד עולה מהדו"ח שמפרסם היום מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן, כי על גופים אחרים שנוגעים לרשת הביטחון הסוציאלי כמו שירות התעסוקה ורשות המסים, הוגשו באופן יחסי מעט תלונות הקשורות למשבר הקורונה. זאת על אף העובדה, שעד סוף חודש מאי 2020, נרשמו בשירות התעסוקה 1.165 מיליון דורשי עבודה, ועד אמצע יוני הוגשו לרשות המסים 900,000 בקשות של עצמאים למענקים בפעימות השונות.
נשים נפגעו יותר
נתונים שפרסם משרד האוצר מלמדים כי השלכות תקנות הקורונה על המשק הישראלי פגעו בעיקר בנשים, יותר מאשר בגברים. שיעור הפסקת העבודה של נשים מכלל הנשים העובדות עומד על 21% והוא גבוה משיעור הפסקת העבודה אצל גברים מכלל הגברים העובדים (16%). עובדים בשכר נמוך יותר בשוק העבודה נפגעו במידה רבה יותר מהמשבר, ובהתאם לכך הפגיעה בנשים ששכרן במשק נמוך יותר בהשוואה לגברים הייתה גבוהה יותר. אשר לרמות שכר של עד 10,000 ש"ח, 56% ממי שהרוויחו שכר כאמור ועבודתם הופסקה עקב המשבר, היו נשים לעומת 44% של גברים.
הפגיעה של המשבר בנשים משתקפת גם בזהות המתלוננים שפנו לנציבות במהלך תקופת הדוח. בשונה מעיתות שגרה, שבהן יש רוב ברור במשך השנים האחרונות למתלוננים גברים, בזמן המשבר היה רוב ברור למתלוננות נשים.
שיא התלונות הגיע מערים במחוז תל אביב, ולאחריו במחוזות המרכז והדרום נרשם מספר התלונות הרב ביותר. מספר התלונות הנוגעות למשבר הקורונה הגבוה ביותר התקבל בשלושה ימים באמצע חודש מאי האחרון. הגשת התלונה הראשונה עסקה בקריסת אתר שירות התעסוקה.
ההגבלות שהוטלו על הציבור בישראל בעקבות משבר הקורונה הביאו לסגירה כמעט מלאה של המשק, למעט מקומות עבודה שהוגדרו חיוניים, למשך שבועות רבים. מאות אלפי עובדים הוצאו לחופשה ללא תשלום או פוטרו מעבודתם, עסקים נסגרו, ועשרות אלפים נשלחו לבידוד בביתם או במתקנים מטעם המדינה. הצעדים שננקטו השפיעו באופן דרמטי על חלקים רחבים באוכלוסייה בהיבטים רבים ומגוונים. התלונות שהגיעו בעקבות כך לנציב תלונות הציבור, על התנהלות הגופים הממשלתיים הן מוקד הדו"ח כשכאמור, רובן נמצאו מוצדקות.
"בזמן המשבר פעלה הנציבות בגמישות וביצירתיות כדי להנגיש את פועלה לקהלים רחבים ככל הניתן" אמר מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן, והדגיש כי המענה המהיר למתלוננים התאפשר בעיקר בשל שיתוף פעולה הדוק וראוי לציון בין הגופים הנילונים ובין הנציבות.
"משבר הקורונה הוא משבר עולמי, כאשר מוסדות האומבודסמן בכל העולם התמודדו עם השפעותיו על הציבור, וכך גם אנחנו" הוסיף אנגלמן. "נציבות תלונות הציבור פעלה במתכונת חירום על מנת לתת סיוע לאזרחים בתקופה זו. המענה לציבור ולמצוקותיו הוא חשוב מאין כמותו, וכך גם התמיכה בנציבים ובממונים על תלונות הציבור בכלל הגופים הציבוריים על מנת שגם הם יתנו מענה מיטבי, יעיל ואיכותי לאזרחים".
מגוון התלונות שהגיעו לנציבות מלמד גם על היקף השלכת משבר הקורונה על חיי האזרחים.
כך למשל חולה סופנית שביקשה להיפרד מבני משפחתה המתגוררים באתיופיה, ביקשה להזמין את קרובות משפחה לארץ אך בשל החלטת הממשלה לסגור את השמיים, לא עלה בידיה להסדיר עבורן אישור כניסה לארץ. אותה חולה, פנתה לנציבות בבקשת עזרה, ולאחר דין ודברים שהתקיימו עם רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד החוץ, ליוו נציגי הנציבות את המתלוננת בטיפול בבקשתה.
תלונה נוספת הייתה כנגד מכבי שירותי בריאות. אישה המוגדרת כחולה בקבוצת סיכון, מתגוררת בדירת שני חדרים עם שלושה ילדים, בת 6, בן 17 ובן נכה בשיעור של 100%. בן -ה17 אובחן כחולה קורונה, הסתגר באחד החדרים בבית וסירב לצאת כדי לא לסכן את אמו ואחיו. המתלוננת טענה כי מכבי שירותי בריאות מסרבת לפנות את בנה למלונית. התערבותה של הנציבות הביאה לכך שמכבי שירותי בריאות, בשיתוף עם פיקוד העורף נרתמו למצוא פתרון וכבר ביום הגשת התלונה הועבר הבן למלונית.
עיכוב בטיפול בתלונות
כל מי שהגיש תביעה לדמי אבטלה נדרש להציג מסמכים שונים התומכים בתביעה ולעמוד בתנאים שנקבעו בחוק הביטוח הלאומי. הטיפול בתביעות הטיל עומס יוצא דופן על הביטוח הלאומי, ועקב כך הוא נמצא במוקד החיכוך בין האזרח לרשויות. 93.6% מהתלונות על הביטוח הלאומי הנוגעות למשבר הקורונה היו בנושא גמלאות, ו- 97% מהתלונות בנושא גמלאות היו על דמי אבטלה.
כך במקרה של שחקנית תיאטרון שהפסיקה את עבודתה בשל משבר הקורונה ותבעה דמי אבטלה מביטוח לאומי. לטענתה, במשך כמה חודשים לא שולמו לה דמי אבטלה, מלבד מקדמה בסף 2,000 ₪. בירור של הנציבות את תלונה העלה כי היא ציינה בתביעתה שהיא עובדת בתיאטרון גם כעצמאית ובשל כך הופחתה הכנסתה כעצמאית, מדמי האבטלה שלה כשכירה.
בעקבות תלונתה ובירור הנציבות, קבע הביטוח הלאומי כי אם משלח ידה נכלל ברשימת העיסוקים שבצו הביטוח לאומי הקובע כי בעבודות מסוימות ובתנאים מיוחדים ייחשבו גם עצמאים כעובדים שכירים לעניין תשלום דמי אבטלה, היא תיחשב כשכירה, ומדמי האבטלה שלה לא יופחתו הכנסותיה כעצמאית. כך, היא קיבלה לבסוף את יתרת דמי אבטלה המגיעים לה בסך 4,400 ש"ח.
רוב התלונות בנושא דמי אבטלה היו למעשה על עיכוב בטיפול בתביעות, שבעקבותיו לא קיבלו מתלוננים את דמי האבטלה. 25.3% מכלל התלונות בנושא עסקו בעצם ההכרה בזכאות לדמי אבטלה. אלה, נבעו בחוסר היכולת בביטוח לאומי לתת מענה למספר רב של אזרחים, שיטות עבודה שאינן מותאמות לעת משבר, ותקלו במערכות המחשוב של הביטוח לאומי.
הביטוח הלאומי מסר בתגובה המופיעה בדו"ח כי הוא מודע לבעיה, מכיר בקשיים ליצירת קשר עימו בערוצים השונים ופועל לתיקון המצב. לדברי המוסד, עובדיו נאלצים להתמודד עם מאות אלפי תביעות לדמי אבטלה בתקופה קצרה ביותר, ולמרות המאמץ הרב שלהם והסיוע שהם מקבלים, העומס הגדול המוטל עליהם גורם לעיכוב הטיפול בתביעות.
בתחילת משבר הקורונה נמסר לנציבות כי בהתאם להוראת משרד הבריאות הוחלט לקצץ את מספר העובדים במוקדי השירות של הביטוח הלאומי, כדי להקטין את הצפיפות בהם. הקטנת כוח האדם כאמור מצד אחד והגידול החד במספר הפניות מצד שני גרמו לעומסים כבדים על מוקדי השירות של הביטוח הלאומי. עם זאת, וכדי להתמודד עם המצב הלא צפוי, הודיע הביטוח הלאומי לנציבות, לאחר זמן, כי הכפיל את מספר נציגיו במוקדי השירות, אך עדיין עקב הפניות הרבות יש מקרים שבהם פונים אינם מקבלים מענה.
